- משפחה חברה ומדינה
- הכיסופים והבית השלישי
- מדורים
- מדורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
היכן באה לידי ביטוי העובדה שבית המקדש הוא מקום מאוד מעשי? בכך שהוא אינו מקום יוקרתי המייעד עצמו דווקא לאלו המוכשרים לעבוד את ה' ביגיעת שכלם או בהתלהבות לבם, אלא בית לכל מי שמשייך את עצמו אל הקדושה ורוצה להתקרב אליה. לעומת העולם המוכר לנו, בו זוכים רק תלמידי החכמים וסופרי הסת"ם לראות את פרי עמלם מובא אל היכל מקדשי המעט - בבית המקדש זוכה לזאת כל חקלאי.
אולי לנו קשה לחשוב כך, אך גיבוריו של המקדש הם ה"עם שבשדות" המביאים אליו את גידוליהם. אמנם נכון שהכהנים והחכמים אחראים על סדריו התקינים והרצויים של המקום כשליחיו של ה', אך תכליתו של המקום, הקהל אליו הוא פונה - הוא רבבות עמך בית ישראל. אלו שכיום מוצאים עצמם לכל היותר כצופים פסיביים בדיונים הנערכים בין חכמי התורה - אמורים למצוא את עצמם בבית המקדש, מוקד השראת השכינה העולמי, כאורחי הכבוד שהעבודה כולה חוגגת סביב משלח ידם המועלה לירושלים. ואם בבתי המדרש מחפשים הממונים לכך ספרי קודש - אז בבית המקדש הם יחפשו דגן ותירוש ויצהר ובהמות.
זה עיקר נחת הרוח לפני הקדוש ברוך הוא, ובית המקדש משקף בסדריו את דמותה של ממלכה ישראלית שלמה שכולם שותפים מלאים בה.
כשאנחנו מדברים על השראת שכינה בישראל - על זה בדיוק אנחנו מדברים.
---
ועוד נגזרת מהדקדוק שבראש הדברים: אנחנו חייבים לעשות מקדש , במובן הכי מעשי של המלה. כיום מתחדדת והולכת ההכרה שבית המקדש חסר לנו מאוד. ההכרה הזאת, החיובית כשלעצמה, הצמיחה פעולות של בירור מהו המקדש ומהם הכיסופים הנדרשים אליו ואיך אנחנו מתגעגעים אליו. אלא שמרוב דיבורים כאלו שוכחים להתעסק באיך עושים מקדש . בית המקדש הפך למשל, לסמל מופשט של אהבת חינם או של השלמת יעדי הגאולה (שלא לומר: של משהו שנופל מהשמים), והמקדש המעשי, הממשי, נדחק לשולי התודעה. "מה, בית ששוחטים בו קורבנות? אתה בכלל לא מבין! זה משהו עמוק יותר, קדוש יותר, כללי יותר" - לא כלום יותר. ממש כמו שהיתה ארץ ישראל לפני מאה שנה.
וזאת צריך לזכור: עוד יש בית שחרב. עוד יש הר שמחולל. עוד יש עשיה רבה לפנינו, ואנחנו מתחמקים ממנה - מי ביודעין ומי בלא יודעין. נכון, המציאות עדינה ורגישה: בטחונית, פוליטית, וגם קצת הלכתית. אבל אי אפשר לומר שאין בכלל מה לעשות. עשה משהו: עלה אל ההר בטהרה, או דפוק על השערים מבחוץ. או סתם שאל את עצמך, בכנות: מה אני עשיתי , משהו קטן, כדי שבית המקדש יבנה, ולו טיפ-טיפונת יותר מהר.

בניין המקדש - בידינו
הרב יהודה קרויזר | ד תשרי תשס"ח
מסורת הגר"א בבניין הארץ
יום עיון במכון המקדש - לקראת קרבן פסח
פרופסור אריה מורגנשטרן | ר"ח ניסן תשס"ח

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ...מִּשְׁכָּן"
הרב יוסף כרמל

מקדש שלישי מעשה ידי אדם או מן השמים
הרב דוד דב לבנון | התשס"ג
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לקום מהתחתית של התחתית
איך נראית נקמה יהודית?
מה הייעוד של תורת הבנים?
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
בריאת העולם בפרשת לך לך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה משווים את העצים לצדיקים?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
ראיית המבט השלם
האחדות
פסקה כ'
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ד שבט תשפ"ה
עניינה של מלאכת גוזז, והקשר למלאכת קוצר
מלאכת גוזז
הרב אריאל כהן סקלי | י"ב שבט תשפ"ה
