ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מימיהם לא חטאו חטא גמור
בילקוט שמעוני (תורה, תשלב) מובאת מסורת שמיישבת את הקושי: "מימיהם לא חטאו חטא גמור ולא לקו מכה גמורה... משל למה הדבר דומה, למי שהלך אצל הזהבי לעשות לאשתו קוזמיון (תכשיט), והיא הולכת אצל המכשף לעשות לו כשפים... כך אמר הקב"ה אני משבח אתכם ב'אזניכם' - שנאמר 'וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ'; ואת מכעסת אותי ב'אזנים' - שנאמר 'וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב [אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם]". המסורת מרמזת שעם ישראל לא חטא ב'עגל' בעבודה זרה; אלא שהכתוב מתאר חטא קל באופן קיצוני כאילו היה חטא גמור; וגם העונשים מתוארים באופן קיצוני כאילו הם היו עונשים גמורים.
הקב"ה העניק לעם ישראל במעמד הר סיני - יכולת להאמין בו ובניסיו, ולהשתחרר מהנהגות של דרך הטבע. והנביא יחזקאל מדמה את המתנה הזו לתכשיטי זהב שעל האוזניים - 'וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ'. אולם עם ישראל לא רצה במתנה הזו, והעדיף לחזור למדרגת הביטחון בפעילות באופן טבעי. והתורה משווה את הביטחון החילופי הזה לבטחון ב'כשפים'; ולהסרת תכשיטי הזהב הרוחניים - 'וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם'. וכעין כך מבואר בדברי הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (גליון החברותא 297): '... לא שעשו את העגל ממש... זה שאיבדו את רוח משה רבינו - נתפס בהם מלאך המות - והוא העגל".
שלא אמר לו הקב"ה למשה כך
המדרש מגלה שבני לוי העדיפו להמשיך ולבטוח בה' ולהמשיך ולעמול בתורה; והם נצטוו להתייחס למי שהיו אהובים עליהם ושונים מהם - כאל אנשים 'מתים'. בני לוי נצטוו להפנים את ההבנה שה'חיים' נמצאים רק בדרכם; והם נצטוו לדחוק את רגש האהבה כלפי בני ישראל האחרים ולהתייחס אליהם כמו ל'מתים' ול'הרוגים'.
התהליך שבני לוי עברו - עובר על רבים מישראל במשך כל הדורות. כאשר אדם מתחיל לבנות את מדרגתו הרוחנית - הוא צריך להיות החלטי בדרכו; ולהביט על העולם בצורה קיצונית, בצבעי שחור או לבן. והוא יונק אז את חיותו מהכתוב - 'הרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו'.
אך לאחר מכן צריך להתקדם לשלב הבא; למדרגה שה' אמר בה למשה - 'לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ'. בשלב הזה צריך להתבטל לרצון ה'; ולחזור ולרדת למדרגה הטבעית של שאר ישראל כדי להתחבר אליהם, ולהעלותם יחד עמו למדרגת האמונה הגבוהה.
אולם, הציווי הראשוני להתייחס לכל מי שאינו 'רוחני' כאילו הוא 'מת' ו'הרוג', נכתב מתוך הדגשת שם ה' - 'כה אמר ה' א-להי ישראל... והרגו'; ואילו הציווי השני לרדת ולהתחבר אל העם לא נכתב כך, ויש כאלו שמייחסים לציווי השני חשיבות פחותה. לפיכך, אליהו הנביא בא ומעיד להם, שה' לא ציווה על משה להעדיף את חשיבות הציווי הראשון. וגם הציווי השני - לרדת ולהתחבר אל העם כדי להעלותם - שווה בחשיבותו לציווי הראשון.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
