ימי תפילה ישועה וכפרה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
פורים וחודש אדר
עניני החג

קטגוריה משנית

2082

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בס"ד משכנכנס אדר מרבים בשמחה
יום חמישי בערב, עש"ק פרשת תצוה
אור לט' באדר תשס"ט

לתלמידנו היקר
הרב יואל קלינג שליט"א
ולגבורים מגוש קטיף ומצפון השומרון

אני עכשיו בדרך בין פריס לירושלים עיה"ק. בפריס נתתי שיעורים בסורבון, וכן לקבוצת רופאים יהודים. אתמול בבוקר נתתי שיחה של כמה דקות לילדים בבית הספר "עץ חיים", ששם אני שוהה בהיותי בפריס. מנהל ביתה"ס, הרב אדם אקנין שליט"א הוא תלמיד שלנו [הוא למד עוד בישיבת "עץ חיים" במונטרה, מיסודה של סבי הגאון הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו זצ"ל, הרבה לפני "עלייתה" של הישיבה לארץ ישראל, שם קבעה את מעונה הקבוע בכוכב יעקב, ומחנכת לתפארת בתורת ישיבת הסדר "היכל אליהו"]. דיברתי עם הילדים על הקשר בין פורים ליום הכפורים, כשלפי יודעי ח"ן, השם המשותף רומז על קשר פנימי. מתוך אותה שיחה קצרה, התפתחו אח"כ מספר רעיונות, שרצוני לשתף אותכם במקצתם.

ימי תפילה ישועה וכפרה
העולה מיד במחשבה הוא החלק של תפילה תחנונים ואף צום, שמלוים את שניהם. אמנם בפורים התפילה והצום קדמו לנס של פורים, וכך אנו גם נוהגים עם צום תענית אסתר המקדים את פורים. אך דא עקא, דווקא כאן, כפי שמציין זאת בעל "חיי אדם", מתגלה הערך העצום שיש לתפילה ולצום, כששם ראינו בחוש כיצד התפילות והצומות הביאו את הנס הגדול. ומתוך כך ניתן להוסיף, שבא זה ולימד על זה, ואנו בטוחים שגם הצום והתפילות של יום הכפורים טומנים בתוכם את הנס הגדול של הכפרה, ובלבד שיבקעו מעומקא דליבא.
[מסופר על אחד מגדולי ישראל, שהסביר פעם את הברכה שמברכים בעמידה של יום הכפורים: מלך מוחל וסולח וכו'. ולכאורה כיצד ניתן לברך על כך, הלא אין אנו יודעים אם יסלח לנו אם לאו. וסיפר הגדול, שזוכר הוא, שבהיותו קטן ביקש ממתק מאמו והיא לא רצתה לתת לו. אז בירך ברכת שהכל נהיה בדברו בשם ומלכות, והיתה מוכרחה לתת לו, כדי שזאת לא תהיה ברכה לבטלה. וכך אנו נוהגים עם בורא עולם בברכתנו...].
ואפשר להוסיף עוד, שיום הכפורים עצמו טומן בתוכו, בתורת חוויה היסטורית, את הכפרה. הרי ביום זה חזר משה רבנו עם הלוחות השניות, שהם סימן שנתכפר חטא העגל. והנה, מה שמייחד את הלוחות השניות - שהם כבר לא רק "מעשה אלוקים", יש בהם "התערבות" של "בר אנוש". וזה עצמו היה סימן לכפרה, בשעה שהבינו בני ישראל, שאין הם יכולים לקבל את הכל "מן המוכן" מלמעלה, וצריך התערותא מלתתא. וכך היה גם עם פורים, ששמו של הקב"ה נסתר מהמגילה, וגודל הנס תלוי בעוצמת מעשה האדם. ומתוך כך זכינו גם לקבלת תורה מחודשת בימי הפורים, בבחינת "קיימו וקבלו היהודים" (עי' שבת פ"ח,א).
במסגרת זאת, ניתן לציין עוד נקודה מעניינת. שמעתי פעם הערה מופלאה מהרב אשכנזי שליט"א, שכל יום בשנה יש לו סגולה מיוחדת מעצם מציאותו בלוח השנה במקומו הייחודי, אלא שהוא מחכה למאורע ש"שיתנשק" אתו, ויוסיף לו את המימד ההיסטורי. כך היה למשל בימי סוף כסלו - תחילת טבת. לפי המדרשים, אדם הראשון חזה כיצד הימים הולכים ומתקצרים, וחשש שזהו סימן לסוף העולם. והדליק כל יום נר כדי להתפלל שהתופעה תתהפך, ואז זכה והימים חזרו והתארכו. והנה תופעה זאת, שהיא "תופעה שבטבע" חיכתה וציפתה למאורע שיציין את אותו מעבר מהחושך לאור, ואז באו ימי חנוכה ו"התנשקו" עם אותם ימים ממש.
ונראה שכך הוא עם יום הכפורים, שהוא יום שמסוגל, מעצם טבעו, לתפילה לסליחה ולכפרה, אלא שחיכה ללוחות שניות... וכן הם ימי תענית אסתר ופורים, שהם, מעצם טבעם, ימים מסוגלים לתפילה ולישועה, אלא שחיכו לימי מרדכי ואסתר...

צום לפני אכילה או אכילה לפני צום?
מענין שבימי הפורים, התענית קודם למשתה ושמחה. משא"כ ביום הכפורים, שראשית באה מצות האכילה בערב יום הכפורים ואח"כ הצום הגדול.
ונעמוד קודם על טיבם של שני ימים אלו של תענית אסתר ופורים. אך טבעי הוא שהצום קודם, כי הוא הוא שהכין את הישועה הגדולה. אך ניתן להוסיף, שבא זה ולימד על זה, הישועה הגדולה שבפורים מלמדת על עוצמת התפילה שקדמה לימי הפורים. ויותר מזה, הנס הגדול שהיה מנת חלקו של פורים, היה כבר "בכוח" בימי הצום והתפילה שקדמו לו, כמסופר במגילה. כה עמוקות היו הזעקה והשוועה, שהן הכילו בתוכן את הביטחון המוחלט בישועה שבאה בעקבותיהן.

[וצריך לדעת שאלו לא היו זעקה ושוועה של לית ברירה, כי חרב מונח על צוואריהם. שמעתי פעם הערה מופלאה של הרב משה שטרן שליט"א על טיבה של "קבלת התורה" בימי הפורים. יכול היה בקלות להתפתח זרם אחר לגמרי מה"קו" שהוביל מרדכי היהודי. זרם שיאמר, הגזירות שבאו עלינו, הן תוצאה ישירה מההאשמה שאנו שונים מכולם, "ודתיהם שונות מכל עם", הבה נתבולל ונראה לפרסיים שאנו אזרחים נאמנים. ואין זה רעיון הזוי כ"כ, הרי כך עולה מדברי יחזקאל הנביא (ראה פרק כ'), שבאה אליו "משלחת" וביקשה: הבה נהיה ככל הגויים. ו"קבלת התורה" של פורים - שבימי מרדכי ואסתר לא התפתח זרם כזה בישראל...].

וכן הוא ביום הכפורים. יום זה מלמד על טיבעו של היום שקודם לו. דהנה, מצינו בחז"ל, שדורשים מהפסוקים שכל האוכל בתשיעי בתשרי מעלה עליו הכתוב כאילו צם תשיעי ועשירי. ולכאורה קשה, דאיזו מעלה יש לצום בתשיעי?
[ומדודי, הרב משה בוצ'קו שליט"א, שמעתי פעם הערה מבריקה. צום של יום הכפורים מופיע בתורה בלשון של עינוי. וכדי שהאדם יחוש בעינוי החל מתחילת הצום של יום הכפורים, עליו כבר להפסיק לאכול יום קודם, כי אם אוכל עד רגע לפני תחילת הצום, רק אחרי מספר שעות יחל להרגיש בכלל שהוא צם. אך התורה הקלה עליו, וקבעה שאם אוכל בערב יום הכפורים, הרי זה נחשב כאילו צם באותו יום].

אלא שבא זה ולימד על זה, בא צום יום הכפורים ומלמדנו על אכילה בערב יום הכפורים. כבר אמר הרבי מקוצק שיותר קשה לאכול לשם שמים מאשר לצום לשם שמים... על צום העשירי ללמדנו כיצד צריכה להתנהל האכילה בתשיעי, כדי שהכל יהיה המשך אחד, כאילו התענה תשיעי ועשירי! במילים אחרות, ברגע שמשכילים אנו לקשר את החיים הטבעיים שלנו עם בורא עולם, זוכים אנו לסליחה וכפרה.

גורל לד' וגורל לעזאזל
פורים הוא על שם הפור, הוא הגורל. אך גם ביום הכפורים יש פור, והוא הגורל בין שני השעירים. והנה בפירושו לפרשת אחרי מות, מציין הרב הירש נקודה מעניינת בהקשר למשמעות גורל השעירים. עפ"י ההלכה, שני השעירים צריכים להיות שוים בקומה ובמראה, ואסור שלאחד מהם יהיו סימנים כלשהם הפוסלים אותו מלהיות קרבן. זאת אומרת שעד הרגע האחרון צריכים שניהם להיות ראויים לד'. וזה מצביע על האדם, שבכל רגע נתון, יכול הוא להיות או לד' או לעזאזל. ואין שום דבר המכריח אותו להשתייך לכאן או לכאן, ותמיד הוא עומד מחדש בפני הבחירה הגורלית, לד' או לעזאזל, ומעולם לא יכול האדם לומר, שהוא "מותנה מראש" לבחור בדרך שהוא בוחר בה.
ויש ערך לבחירה שלו לד' רק בגלל שיכול היה באותו רגע גם לבחור ח"ו לעזאזל. ומאידך, הרי הוא מבזה את עצמו בבחירה לעזאזל רק בגלל שיכול היה באותה שעה לבחור לד'!
והגורל רק מצביע, עפ"י דרכו של הרב הירש, שעד הרגע האחרון ממש, הכל פתוח לכאן ולכאן. ואולי ניתן להוסיף, שהגורל מצביע על יד ד' המכוונת. כי בדרך שאדם רוצה ללכת בה שם מוליכים אותו. ואמנם גורל הוא גם סימן לכוחות של המקריות והחושך המשתלטים על חיינו, אך כך הוא טיבו של דבר, שיכול הוא להיות סם החיים וח"ו סם המות.
ובדרך דומה ניתן להתבונן בפור שהטיל המן. הפור נפל על חודש אדר, והוא שמח, כי ידע שבאותו חודש מת משה רבנו, אך שכח הוא שבאותו יום משה רבנו נולד. ומשמעות הדברים, שכך היתה יד ד' נטויה על עם ישראל, ועד הרגע האחרון ממש, לא ידענו האם גורלנו לחיים או ח"ו למות, אם תהיה ישועה גדולה או מה שהיה רק "כאילו", "לפנים", ייהפך ח"ו למציאות מרה, כמו שקרה ל"ע במאורעות מקבילים בהיסטוריה. רק כחוט השערה הבדיל והבחין בין לד' לבין לעזאזל, ובזכות צומותנו ותפילותנו התהפך הגלגל ובאה הישועה הגדולה.

נפילת המסיכה
מובא בשם האר"י הקדוש שבפורים מתגלה טיבה של תשובה של יום הכפורים. ומבאר הגאון הרב משה שטרנבוך שליט"א, בספרו "מועדים וזמנים", שבפורים מתנהגים אנו כמלאכי השרת, אך האם זה מבטא את האדם האמיתי, את זה אנו מגלים בפורים, בשעה שקצת "הותרה הרצועה".
במילים אחרות, ביום הכפורים, אנו מתנהגים כקדושי עליון, אך האם זהו ה"אני" האמיתי, או אין זו אלא מסיכה. וזה מתגלה דווקא בשעה שכביכול לובשים אנו "מסיכה" בפורים, ואז נופלת המסיכה! דהנה בפורים ישנם ג' "משפחות" של מצוות. א. משתה ושמחה. ב. משלוח מנות ומתנות לאביונים. ג. קריאת מגילה. וכבר לימדונו חז"ל שבג' דברים האדם ניכר, בכוסו, בכיסו ובכעסו.
והנה "כוסו" - זוהי מצות משתה ושמחה. ושם מתגלה מי הוא האדם. נכנס יין יצא סוד.
"כיסו" - זוהי מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים, כאן מתגלה טיבו של האדם, ביחסו אל חברו. כי אין זו רק שאלה של שיעור הנתינה, אלא בעיקר של דרך הנתינה, בסבר פנים יפות המשמחת את המקבל, או ח"ו מביאתו לידי בושת פנים.
"כעסו" - זהו מקרא מגילה, ששם קצת "הותרה הרצועה" וניתן להכות ב"המן", ודוקא אז ניכר האדם, בדרך שהוא מכה... יותר לעומק, זהו המבחן לכעס ולמלחמה בעמלק. האם יודע הוא להילחם לשם שמים, לעשות את מה שצריך לעשות, ולא ללכת כחוט השערה מעבר, כנאמר "ובביזה לא שלחו את ידם", או שח"ו בא אז לביטוי "יצר הבהמי" שבאדם, וכיון שניתן רשות למשחית, אינו יודע גבולות.
וכבר אמר פעם מישהו בדרך בדיחותא, כנאה לפני פורים, שבפורים מתנהגים היהודים ח"ו כגויים, וביום הכפורים, גם אלו שמתנהגים כל השנה כגויים מתנהגים כיהודים. ועלינו לשאוף שאותה התרוממות הרוח שזוכים לה ביום הכפורים תלוה אותנו בכל יום בשנה, ובעיקר בשעת מבחן, בשעה שחייב אדם לבשומי עד דלא ידע...

*

התפילה והזעקה שבאה מקרבכם לפני הגירוש, בקעו מעומק נשמתכם, ובטוחים אנו שהם היו מעין התפילות שקדמו לנס פורים. וגם אז הרגשתם שהנס הוא "בכוח", הוא ממשמש ובא, וכבר נמצא אתכם, והגירוש יתבטל בשעת אפס. ואמנם כך היה יכול להיות באמת, כי כל רגע נתון, היה מוכשר לד' או לעזאזל, עד הרגע האחרון ממש. גם בעת הכנת הגירוש, היו כל מיני רגעי מפנה, שהיה חסר כי הוא זה שהרוח תנשוב לכיוון אחר, הן במסגרת הדברים שקרו בכנסת, הן במסגרת ההפגנות כדוגמת כפר מימון, ועוד ועוד. ובסופו של דבר הנס לא קרה אז, עכ"פ לא כפי שהתפללנו וקיוינו שיהיה. אך ברור שהתפילות והזעקות עשו את שלהם, ונס פורים עוד היה יהיה, וזאת למדנו מתענית אסתר ומתפילות יום הכפורים. ואולי גם מערב יום הכפורים נלמד הלקח. הרי ממנו למדים אנו שעל האדם לנהל את חייו הטבעיים בצמוד לבורא עולם, וזהו לקח גדול שלימדתם אותנו שם, בשעה שעבדתם את אדמת ארצנו בקדושה ובטהרה.
עת הזאת היתה גם עת של נפילת המסכות, והתברר אז מי באמת ובתמים אוהב את עם ישראל ואת ארץ ישראל, וד"ל.
וישועת ד' כהרף עין, ויה"ר שליהודים תהיה אורה ושמחה, ששון ויקר, כשאתם בין מובילי המחנה...
שבת שלום ופורים שמח.

אברהם אבא וינגורט

עניני החג

הרב אברהם אבא וינגורט

ר"מ בישיבת "היכל אליהו", כוכב יעקב.

ואנחנו קמנו ונתעודד
האומנם קדימה?!
ערב ראש חודש כסלו תשס"ו
חודשי השנה
חויות החגים
תשרי תשע"ד
ואנחנו קמנו ונתעודד
ביתי נשרף, אך אלוקים שלי חי וקיים!
מכתב לאחינו הגיבורים שבגוש קטיף וצפון השומרון - בשעת השריפה
אור ליום ג' י"ז מנחם אב תשס"ה
עניני החג
ימי תפילה ישועה וכפרה
מכתב 29
אדר תשס"ט

עניני החג

עניני החג
תחפושות ומסכות
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | תשע"ב
16 דק'
עניני החג
הדור קיבלוה בימי אחשוורוש
שיעור לפורים תשע"ב
הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר | אדר תשע"ב
עניני החג
הדור קבלוה לתורה שבעל פה
לפורים
הרב דוד דב לבנון | פורים תשס"א
1:00
עניני החג
דיני קריאת המגילה, וההבדל בין הקריאה בלילה ליום
גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה
הרב חיים כץ | י"א אדר תשפ"ה

עניני החג

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אליעזר מלמד
הרה"ג יעקב אריאל
הרב יהודה מלמד
הרב חיים כץ
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב שמעון קליין

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו