ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ההלכה היא שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ולכן אין אדם יכול להקנות לחבירו את פירות העצים שלו העתידים לגדול ולצמוח. אולם אפשר, בכל זאת, להקנות את הדקל לפירותיו, כלומר: להקנות את כח הצמחת הפירות שישנו בדקל. בקנין כזה אין בעיה של "דבר שלא בא לעולם" משום שכח הצמיחה קיים בדקל כבר עכשיו, ויש כאן קנין חלקי בדקל עצמו.
כאשר עשו הקנאה שכזאת, אנו מגדירים שה"דקל לפירותיו" קנוי לקונה, ואילו גוף הדקל שייך לבעלים הראשון. נחלקו אמוראים מיהו הבעלים העיקרי במצב כזה ומיהו הטפל. ר' יוחנן סובר שבעל קנין הפירות הוא הבעלים המרכזי (קנין פירות כקנין הגוף) וריש לקיש סובר שבעל קנין הגוף הוא הבעלים המרכזי. (ראה למשל, גיטין מז:). ההלכה נפסקה כריש לקיש, שקנין הגוף הוא העיקרי.
נחזור לעניננו. ראינו בגליון הקודם שקצות החושן טוען שמתנה על מנת להחזיר היא הקנאה לזמן. אולם במשך הזמן הזה החפץ קנוי קנין גמור (קנין הגוף) למקבל המתנה, שהרי יכול לצאת ידי חובתו באתרוג של מתנה ע"מ להחזיר, ומוכח מזה שהאתרוג נחשב שלו ("לכם" - משלכם)
כנראה, בדיוק מסיבה זו, לא קיבל הרא"ש את ההגדרה הזאת (והסביר שיש כאן הקנאה גמורה לעולם, אלא שהיא מותנית בהחזרה), משום שהוא סובר שאין בהלכה מושג של קנין הגוף לזמן. קנין הגוף הוא העברה שלמה וגמורה של הבעלות, ואינו יכול לפקוע מעצמו לאחר זמן. אמנם אפשר להקנות קנין לזמן אך זהו בהגדרה "קנין פירות", כלומר המקבל קונה את כח הצמחת הפירות שבדבר למשך זמן מסוים, ובסוף הזמן הזה חוזרת הבעלות הגמורה למקנה, משום שמלכתחילה הקנה רק את הפונקציה הזמנית של הפירות.
אך כאשר אדם מקנה את גוף הדבר - לא יפקע הקנין לאחר זמן.
ואם אדם מקנה אתרוג לזמן - הרי זה קנין פירות, ואינו נחשב "לכם", שהרי "קנין פירות לאו כקנין הגוף".
טענה יסודית זאת (שאין קנין הגוף לזמן) כתובה במפורש בר"ן בשם הרא"ה (חידושי הר"ן לגיטין פג:) ומסתבר שהרא"ש סובר כמותו.
אך קצות החושן טוען, שהר"ן עצמו (בנדרים כט.) סובר שאין קנין הגוף לזמן (ואינו סובר כדברי הרא"ה שהביא בעצמו).
קצות החושן מביא ראיה חזקה לשיטתו. בגמ' (ב"ב קלז.) מובא מקרה של אדם שהקנה את נכסיו כך: "נכסי לך, ואחריך לפלוני". כלומר: כל נכסי קנויים לך, ולאחר מותך לא יעברו בירושה אלא יהפכו להיות של פלוני. ומבואר בגמ' שלראשון יש קנין הגוף גמור בנכסים ויכול לקיים בהם מצות ארבעת המינים.
ומוכח מזה שאפשר להקנות קנין הגוף לזמן, שהרי אין לו שם קנין תמידי אלא עד שעת מותו!
בחידושי חכמת שלמה (לרבי שלמה קלוגר) על חו"מ סי' רמ"ח מביא שני כיוונים לדחות את ההוכחה הזאת. ננסה לבאר אותם בסגנוננו.
א. שם מדובר על הקנאה לכל החיים. הקנאה לכל החיים אינה הקנאה חלקית - זוהי הקנאה גמורה למקבל, אלא שסייגו את כח הירושה במתנה זאת, ואמרו שאחריו יעברו הנכסים לפלוני. אולם כלפי המקבל יש כאן מתנה גמורה, ולכן היא יכולה להיות קנין הגוף.
אולם, שיטת רמב"ן (בחידושיו לסוגיה ב"ב קלז:) שאפשר גם להקנות באותו אופן "נכסי לך לעשר שנים, ואח"כ יהיו קנויים לפלוני". ולשיטתו עדיין תהיה הוכחה שיש קנין הגוף לזמן.
ב. ולכן אמר "חכמת שלמה" חילוק נוסף. בב"ב קלז: מדובר על אדם שהסתלק הסתלקות גמורה מהנכסים, ולא יחזרו אליו עוד, אלא שבמקום להקנות אותם לאדם אחד, העדיף לחלק את הבעלות (הגמורה!), עד זמן מסוים לפלוני ואח"כ לאדם אחר. אבל סוף סוף מצד המקנה יש כאן הקנאה גמורה.
אולם, כאשר אדם מקנה חפץ לזמן, הריהו משאיר לעצמו את הבעלות לאחר אותו הזמן, ונמצא שלא הקנה הקנאה
גמורה כלל, ובאופן מהותי ההקנאה היא זמנית, ואז אין זה אלא קנין פירות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
