שאלה:
תשובה:
אכן, גלישה למקומות אסורים באמצעות האינטרנט, היא מכה של דורנו. מי שנופל ברשת, צריך כוחות אדירים כדי להיחלץ ממנה. הרבה תאוות יש לאדם, אבל כדי למלא את תאוותיו השליליות הוא נזקק לעשיית מעשים. גילוי עריות, גזל וכד', דברים שנפשו של אדם חומדת אותם, אינם זמינים לפניו בכל עת ובכל שעה. האינטרנט, לעומתם, מצוי היום בידיו של כל אחד, כל רגע, ביום ובלילה. בלחיצת כפתור על המכשיר הסלולרי שבידו הוא מגיע למבואות אפלים. קושי נוסף יש בכך, שזוהי נפילה של כוח הדמיון, שהרי אי אפשר לבצע פעולות אמיתיות באמצעות האתרים הפסולים. כל העניין הוא בהנאה דמיונית של האדם - במקום לשלוט ולנהל את כוח הדמיון, הופך כוח זה להיות המוביל של החיים.
אם נחזור אל ביתכם הפרטי, בהחלט מובנת ההרגשה שאת שרויה בתוך חושך, בלא לראות את נקודת היציאה ממצב זה, כי יציאה משליטת הדמיון היא תהליך שצריך להשקיע בו הרבה. מצטרפת לכך גם הרגשת המעילה באמון. את כותבת שנתת בו אמון כבר כמה שנים, ועתה הוא מעל באמון זה, זו בהחלט פגיעה נוראית המזעזעת את אמות הסיפין של בית נאמן.
מה עושים? השאלה הראשונה הצריכה להישאל היא, מה לא עושים. ולכך התשובה מאוד ברורה: אל תהפכי להיות השוטרת של הבית, המשגיחה ובודקת את בעלך, עוקבת אחריו כדי שחלילה לא יגלוש! אינני מכיר את בעלך ולכן אינני יודע מה כוונתו כאשר הוא מבקש ממך עזרה. זוהי בקשה יפה ולגיטימית, אבל אסור להגיע למצב בו האחריות עלייך, והוא פורק עול מעל עצמו. אם תהפכי לשוטרת בבית, המשמעות היא, שהאחריות אצלך, ואז תמיד יוכל לטעון - לא עזרת לי מספיק. לכן, אל תאפשרי לו לרדת מהאחריות אמרי לו שאת לרשותו, ותסייעי בכל מה שבכוחך לעשות, אבל הוא חייב לקחת את האחריות למעשיו. לדוגמא: אפשר לחסום כניסה לאינטרנט, גם במכשיר הסלולרי, על ידי קוד. לגיטימי שרק את תדעי את הקוד, אבל עשי זאת כתומכת, לא כאחראית על המכשיר. חכמים אומרים: טובה מרדות אחת בליבו של אדם יותר ממאה מלקות. לכן, ברור שצריך לחסום את הגלישה על ידי אינטרנט 'רימון' או מערכת אחרת דומה לה. אבל לא נכון שאת תפני ותבצעי את החסימה, אלא בעלך הוא שצריך ליזום ולבצע. את יכולה להציע לו להיכנס למערכת חוסמת, אולם, אחריות על הטיפול והביצוע, עליו. משום כך, את חייבת לגייס את כל כוחות הנפש שלך, ולמרות הקושי הגדול של אובדן האמון בבעלך, אם תשדרי לו שאת לא יכולה לסמוך עליו, ודאי שלא ייקח אחריות על עצמו, כי לא תהיה לו כל מוטיבציה לכך. אדרבא, מה שהינך צריכה לשדר, שלמרות הנפילה והקושי שלך, את בטוחה שזו הייתה מעידה חולפת ואת מכירה את כוחותיו, ויודעת שיש ביכולתו להתנתק משלטון כוח הדמיון, להנהיג את עצמו ואת כל הבית. תשדיר כזה יעודד את רוחו, וייתן לו סיבה טובה לעשות מאמץ לחזור אל עצמו, וליטול אחריות על מעשיו ומחשבותיו.
ובסיום, לא לשכוח לשאת גם מבט אל הקב"ה. לא לחינם רצה הוא שתקימו בית יחדיו, הקושי שהינך עומדת בפניו, וגורם לך לראות רק חושך, הוא עצמו יביא אתכם לעלייה ולקשר בריא ואמיתי יותר, ולביסוס איתן של משפחתכם.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
28 - יסודות בשלום בית
29 - להילכד ברשת
30 - זוגיות בגיל הפנסיה
טען עוד
תשובה:
אכן, גלישה למקומות אסורים באמצעות האינטרנט, היא מכה של דורנו. מי שנופל ברשת, צריך כוחות אדירים כדי להיחלץ ממנה. הרבה תאוות יש לאדם, אבל כדי למלא את תאוותיו השליליות הוא נזקק לעשיית מעשים. גילוי עריות, גזל וכד', דברים שנפשו של אדם חומדת אותם, אינם זמינים לפניו בכל עת ובכל שעה. האינטרנט, לעומתם, מצוי היום בידיו של כל אחד, כל רגע, ביום ובלילה. בלחיצת כפתור על המכשיר הסלולרי שבידו הוא מגיע למבואות אפלים. קושי נוסף יש בכך, שזוהי נפילה של כוח הדמיון, שהרי אי אפשר לבצע פעולות אמיתיות באמצעות האתרים הפסולים. כל העניין הוא בהנאה דמיונית של האדם - במקום לשלוט ולנהל את כוח הדמיון, הופך כוח זה להיות המוביל של החיים.
אם נחזור אל ביתכם הפרטי, בהחלט מובנת ההרגשה שאת שרויה בתוך חושך, בלא לראות את נקודת היציאה ממצב זה, כי יציאה משליטת הדמיון היא תהליך שצריך להשקיע בו הרבה. מצטרפת לכך גם הרגשת המעילה באמון. את כותבת שנתת בו אמון כבר כמה שנים, ועתה הוא מעל באמון זה, זו בהחלט פגיעה נוראית המזעזעת את אמות הסיפין של בית נאמן.
מה עושים? השאלה הראשונה הצריכה להישאל היא, מה לא עושים. ולכך התשובה מאוד ברורה: אל תהפכי להיות השוטרת של הבית, המשגיחה ובודקת את בעלך, עוקבת אחריו כדי שחלילה לא יגלוש! אינני מכיר את בעלך ולכן אינני יודע מה כוונתו כאשר הוא מבקש ממך עזרה. זוהי בקשה יפה ולגיטימית, אבל אסור להגיע למצב בו האחריות עלייך, והוא פורק עול מעל עצמו. אם תהפכי לשוטרת בבית, המשמעות היא, שהאחריות אצלך, ואז תמיד יוכל לטעון - לא עזרת לי מספיק. לכן, אל תאפשרי לו לרדת מהאחריות אמרי לו שאת לרשותו, ותסייעי בכל מה שבכוחך לעשות, אבל הוא חייב לקחת את האחריות למעשיו. לדוגמא: אפשר לחסום כניסה לאינטרנט, גם במכשיר הסלולרי, על ידי קוד. לגיטימי שרק את תדעי את הקוד, אבל עשי זאת כתומכת, לא כאחראית על המכשיר. חכמים אומרים: טובה מרדות אחת בליבו של אדם יותר ממאה מלקות. לכן, ברור שצריך לחסום את הגלישה על ידי אינטרנט 'רימון' או מערכת אחרת דומה לה. אבל לא נכון שאת תפני ותבצעי את החסימה, אלא בעלך הוא שצריך ליזום ולבצע. את יכולה להציע לו להיכנס למערכת חוסמת, אולם, אחריות על הטיפול והביצוע, עליו. משום כך, את חייבת לגייס את כל כוחות הנפש שלך, ולמרות הקושי הגדול של אובדן האמון בבעלך, אם תשדרי לו שאת לא יכולה לסמוך עליו, ודאי שלא ייקח אחריות על עצמו, כי לא תהיה לו כל מוטיבציה לכך. אדרבא, מה שהינך צריכה לשדר, שלמרות הנפילה והקושי שלך, את בטוחה שזו הייתה מעידה חולפת ואת מכירה את כוחותיו, ויודעת שיש ביכולתו להתנתק משלטון כוח הדמיון, להנהיג את עצמו ואת כל הבית. תשדיר כזה יעודד את רוחו, וייתן לו סיבה טובה לעשות מאמץ לחזור אל עצמו, וליטול אחריות על מעשיו ומחשבותיו.
ובסיום, לא לשכוח לשאת גם מבט אל הקב"ה. לא לחינם רצה הוא שתקימו בית יחדיו, הקושי שהינך עומדת בפניו, וגורם לך לראות רק חושך, הוא עצמו יביא אתכם לעלייה ולקשר בריא ואמיתי יותר, ולביסוס איתן של משפחתכם.
