ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
בנימין בן מסעודה
המדרש מספר שמשה רבנו היה כותב על המשכן ועל הכלים השונים שהיו בו את המילים 'כאשר צִוָּה ה' את משה'. כשה' ראה זאת הוא שמח, אולם מכיוון שמשה נותר בחוץ, הוא קרא למשה להיכנס למקום הפנימי ביותר - שנקרא 'לִפְנַי וְלִפְנִים'. אך המדרש מעורר כמה קשיים.
אם משה לא הצטווה לכתוב את המילים הללו על המשכן והכלים; - מדוע משה הפר את מצוות הבורא וכתב את המילים הללו מדעתו?! בנוסף לכך קשה, שהמקום הפנימי ביותר שנקרא 'לִפְנַי וְלִפְנִים' הוא קודש הקדשים; שרק הכהן הגדול ניכנס אליו - וביום הכפורים בלבד. חז"ל מספרים שמשה רבנו לא היה נכנס לשם אלא רק לחלק המשכן שמחוץ לפרוכת. האם המדרש - שמספר שה' קרא למשה להיכנס 'לִפְנַי וְלִפְנִים' - מתעלם ממסורת חז"ל?
מחשבות אדם
המדרש אינו מתכון לומר שמשה עשה דברים שהוא לא הצטווה לעשותם. המדרש מתכוון לומר שמחשבותיו של האדם רשומות באופן נסתר על מעשיו. ידוע שכל פרט וכל כלי במשכן מרמזים לסודות של קשר לעולמות העליונים. משה רבנו שעלה למרום והצטווה שם על המשכן, יכול היה להבין מעצמו רבים מהסודות הללו; והוא יכול היה לכוון אל הסודות הללו בשעת עשיית הכלים. אך כאשר ה' התבונן במשכן והוא ראה את המחשבות שמשה חשב בשעת עשיית המשכן והכלים; ה' ראה שעל כל פרט במשכן רשומה מחשבה פשוטה בלבד - 'כאשר צִוָּה ה' את משה'. המחשבה הזו מעידה על ההתבטלות ועל הענווה של משה. למרות שמשה היה יכול לכוון מדעתו אל סודות עליונים, הוא לא רצה שאישיותו הפרטית תשפיע על המשכן - ואפילו לא באמצעות מחשבה בלבד. המחשבה היחידה שלו היתה לקיים את רצון הבורא - והיא היתה ניכרת ו'רשומה' על כל פרט במשכן.
הפנימיות שבפנימיות
המדרש סיפר שה' ראה זאת וקרא למשה שיכנס 'לִפְנַי וְלִפְנִים'. המדרש אינו מתכוון לומר שמשה נכנס לקודש-הקודשים שרק הכהן הגדול רשאי להיכנס לשם. המדרש מתכוון לומר שה' גילה למשה אחר-כך סודות פנימיים ביותר של המשכן; וההשגות הללו נקראות במשל הזה - 'לִפְנַי וְלִפְנִים'.
ברם, למרות שה' גילה למשה אחר-כך השגות פנימיות ביותר - הכוונה הבסיסית והאמיתית ביותר בעשיית המשכן היא לעשות את ציווי ה'. האנשים והנשים הפשוטים שבנו יחד עם משה את המשכן לא יכלו לשער מדעתם את סודות המשכן; והם בנו את המשכן מתוך הכוונה הפשוטה ביותר - 'כאשר צִוָּה ה' את משה'. משה רבנו התאחד עימם ובנה את המשכן מתוך הכונה הפשוטה והאמיתית הזו - 'כאשר צִוָּה ה' את משה'. אילו משה היה משער מדעתו את סודות המשכן ומכוון אותן בשעת העשיה שלו; הוא היה משיג את מה שנראה לו כ'פנימיות' של המשכן. אך ה'פנימיות' הזו נחשבת ל'חיצונית' ביחס לכוונות 'פנימיות יותר'. דווקא ההתבטלות של משה אל רצונו הפשוט של ה' - היא זו שזיכתה אותו שה' יקרא לו אל אוהל מועד כדי להסביר לו כוונות נוספות ופנימיות יותר של כל פרט ופרט במשכן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
