פרק א פסקה ט"ו

כשמדברים על דבר תעודת ישראל בעולם מיד אנו באים לההכרה של העדות על גאות ה', שבאה ע"י כנסת ישראל, המבררת במציאותה את היסוד האלוקי של הנהגת העמים והממלכות, וממילא של כל המציאות כולה - ומזה אנו באים לידי תביעה הקדושה והטהרה בחיים המעשיים ובחיים העיוניים.
כשמתבוננים מהי השליחות והיעוד של האומה הישראלית רואים שדרך עם ישראל מתגלה ההשגחה של הקב"ה בעולם השגחה שהיא מובילה את העולם להכרה בגדלות ה'. ההשגחה שיש לקב"ה על עם ישראל בכך שהוא עם הנצח הוא העם שלמרות שכל העמים כולם רצו לדכאו הוא נשאר העם שמשפיע על כל התרבות האנושית זה מלמד על הנהגת ה' את העולם. המקום שהכי קשה להנהיג אותו זה הבחירה החופשית של האדם. עוד יותר קשה להנהיג את הממלכות והמעצמות שבהם מתגלה עוצמת האדם בצורה הכי גדולה. ובכל אופן הקב"ה גם בחלק זה מנהיג את העולם זה מעיד על כך שהקב"ה משגיח גם על כל המציאות כולה.
ההכרה בהשגחת ה' היא מביאה את האדם להבנה שכל המציאות כולה ביסודה הינה מציאות אלוקית ובכל דבר יש נקודה טהורה אלוקית. ולכן נולדת תביעה לחיים טהורים.
טהרה- הקב"ה ברא את המציאות. ניתן לטמא לקלקל אותה ולהוציא אותה מהמציאות הברשיתית שלה. אולם כיון שיסוד העולם אלוקי יש תביעה לחזור ולחשוף את נקודת הראשית.
קדושה - האמונה שהעולם הוא לא עולם שעומד בפני עצמו אלא הוא עולם שמחובר לעולמות עליונים יותר הוא מה שמביא את התביעה לקדושה שהיא תביעה לתהליך התעלות של העולם התעלות מתוך יתר חיבור לעולם הנצח.
את שתי המדרגות האלו אנו תובעים בכל הצדדים של החיים המעשיים והרוחניים.