ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אהרון יהושע בן חיה
הצמא לדבר ה', ומקוים בו: "והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'", מסוגל לעמוד במחיצתו של הקב"ה ארבעים יום וארבעים לילה, ללא לחם וללא מים ולהתקיים "ממוצא פי ה'" שבלחם ומים - הוא זוכה לקריאה של חיבה, קריאה של קירוב.
אבל החי בגן עדנו של הקב"ה, ותוך שעותספורות מחליף את מוצא פי ה' בפרי עץ, גם אם זה מתוך שאיפה לדעת - אין הוא ראוי לקירבה, אין הוא ראוי לחיבה.
זו גדולתו של האדם וזהו פלא כח הבחירה שניתנה לו.
מסוגל, "יציר כפיו של הקב"ה", אשר זכה ל"נשמת חיים באפיו", מכח הבחירה שניתנה לו, לקבוע את אורחות חייו כרצונו, ואז הגילוי האלוקי שיזכה לו ירחיקהו מעחל פניו, עד כדי "מפניך אסתר.
ויכול "ילוד אישה", מתוך חיפוש ושאיפה לדעת את ה', לזכות להתגלות אלקית המקרבת אותו עד כדי "פנים אל בפנים" ידבר ה' איתו.
סוד הדבר בשתי המידות: הגאוה והענוה. שתיהן ממידותיו של הקב"ה" "הגאוה והגדולה לחי עולמים". "העוז והענוה לחי עולמים" ושתיהן ניתנו גם לנברא בצלם. וחשוב הוא איך הוא משתמש בהן.
"הן האדם היה כאחד ממנו" - הרגשתו של האדם היתה שהוא "כאחד ממנו", וראוי לו שיקבע אורחותיו כרצונו - היא היא סיבת הריחוק. "והאיש משה ענו מכל אדם" - היא היא סיבת הקירוב.
רמוז הדבר בצורת הקריאה, "ויקרא - א' זעירא". מי שמגדיל את האני שלו, זוכה לכל היותר ל"ויקר" התגלות מקרית, עליו אמרו חז"ל "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד", אבל מי שמקטין את עצמו, זוכה לויקרא, קריאה תמידית, קריאה בלתי פוסקת, קריאה של חיבה, קריאה של קירוב.
התשמ"ד
"ויקרא אל משה"
בשני מקומות ירדה שכינה לארץ ובשניהם קראה אל משה. המקום הראשון הר סיני, בשעת נתינת התורה נאמר: "וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר ויקרא למשה אל ראש ההר". והמקום השני - בעת חנוכת המשכן, שם נאמר: "וכבוד ה' מלא את המשכן ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן" - - - "ויקרא אל משה".
כל קריאה - גילוי של חיבה. חיבה בשעת מתן תורה, כמי שילמדה את בני ישראל והוא יזכה שתקרא על שמו: "זכרו תורת משה עבדי", וחיבה בשעת השראת השכינה במשכן, שישמש כעדות שהשכינה שורה בישראל.
בקריאה לעלות אל ההר במתן תורה, היתה הרגשה לעם שמשה עומד מעליהם ולא איתם, ואולי גם השכינה אינה בתוכם - ולפיכך: "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק", ואילו בחנוכת המשכן: "וירונו ויפלו על פניהם", מתוך הרגשה שמשה נמצא איתם והשכינה היא שירדה אליו וגם אליהם.
במתן תורה התגלות לשעה וקריאה חד פעמית ואילו בחנוכת המשכן התגלות לדורות, לא רק לדור המדבר כשכל העם חונה סביב למשכן ורואה עצמו קרוב לשכינה והשכינה קרובה אליו, אלא גם בהכנסם לארץ וכל אחד פנה לשדהו כרמו ופרדסו וקריאת החיבה אף היא אינה לשעה אלא לשנים, כי גילויו של משה בכל דור ודור.
התשנ"ו
"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו"
המעניין כי בפתיחתו של ספר ויקרא, הוא "תורת כהנים", המכיל את עיקרי ההתגלויות אל משה עם הקמת המשכן, והצוויים על דרכי עבודת ה', לא מוזכר מי הקורא רק מי הנקרא ובהמשכו מוזכר מי הדובר ולא מי הנדבר. דומה לכך מצאנו בסיום ענין חנוכת המשכן: "ובבא משה אל אוהל מועד לדבר איתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות - וידבר אליו". מוזכר הדובר - ובבא משה לדבר - אבל הנדבר. דומני שרצתה התורה לבאר לנו כאן את תוכנו של הכתוב: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו".
שונה היתה נבואתו של משה מנבואתם של נביאים אחרים אפילו מזו של בלעם עליו אמרו חז"ל: "בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ומנהו בלעם", אשר "מחזה שדי יראה נופל וגלוי עיניים", אקסטזה אישית לבשה אותו, שכתוצאה הימנה איבד את חושיו ולא היה מסוגל לעמוד, ואולי יותר ממה שזכה באותה שעה לדבור אלקי - פעלו אז הרהורי לבו.
משה, לא התרוממות רוח והרהורי לב היו לו בעת התגלות אלקית, כל חושיו היו איתו ולא איבד עשתנותיו, אלא כשם שהדבור הנאמר מאיש אל רעהו - את קולו של הדובר הוא שומע ולא דמיונות שלו, כך גם דבר ה' אליו, את הדיבור האלקי שמע באותה שעה לא מהרהורי ליבו. ולכל הדברות ולכל הצווים קדמה קריאה אלקית, קריאת חיבה, הן גם כשבא משה לדבר - קדמה קריאה אלקית אליו: "וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות - ורק אז - וידבר אליו".
התשנ"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
