ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אהרון יהושע בן חיה
הצמא לדבר ה', ומקוים בו: "והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'", מסוגל לעמוד במחיצתו של הקב"ה ארבעים יום וארבעים לילה, ללא לחם וללא מים ולהתקיים "ממוצא פי ה'" שבלחם ומים - הוא זוכה לקריאה של חיבה, קריאה של קירוב.
אבל החי בגן עדנו של הקב"ה, ותוך שעותספורות מחליף את מוצא פי ה' בפרי עץ, גם אם זה מתוך שאיפה לדעת - אין הוא ראוי לקירבה, אין הוא ראוי לחיבה.
זו גדולתו של האדם וזהו פלא כח הבחירה שניתנה לו.
מסוגל, "יציר כפיו של הקב"ה", אשר זכה ל"נשמת חיים באפיו", מכח הבחירה שניתנה לו, לקבוע את אורחות חייו כרצונו, ואז הגילוי האלוקי שיזכה לו ירחיקהו מעחל פניו, עד כדי "מפניך אסתר.
ויכול "ילוד אישה", מתוך חיפוש ושאיפה לדעת את ה', לזכות להתגלות אלקית המקרבת אותו עד כדי "פנים אל בפנים" ידבר ה' איתו.
סוד הדבר בשתי המידות: הגאוה והענוה. שתיהן ממידותיו של הקב"ה" "הגאוה והגדולה לחי עולמים". "העוז והענוה לחי עולמים" ושתיהן ניתנו גם לנברא בצלם. וחשוב הוא איך הוא משתמש בהן.
"הן האדם היה כאחד ממנו" - הרגשתו של האדם היתה שהוא "כאחד ממנו", וראוי לו שיקבע אורחותיו כרצונו - היא היא סיבת הריחוק. "והאיש משה ענו מכל אדם" - היא היא סיבת הקירוב.
רמוז הדבר בצורת הקריאה, "ויקרא - א' זעירא". מי שמגדיל את האני שלו, זוכה לכל היותר ל"ויקר" התגלות מקרית, עליו אמרו חז"ל "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד", אבל מי שמקטין את עצמו, זוכה לויקרא, קריאה תמידית, קריאה בלתי פוסקת, קריאה של חיבה, קריאה של קירוב.
התשמ"ד
"ויקרא אל משה"
בשני מקומות ירדה שכינה לארץ ובשניהם קראה אל משה. המקום הראשון הר סיני, בשעת נתינת התורה נאמר: "וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר ויקרא למשה אל ראש ההר". והמקום השני - בעת חנוכת המשכן, שם נאמר: "וכבוד ה' מלא את המשכן ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן" - - - "ויקרא אל משה".
כל קריאה - גילוי של חיבה. חיבה בשעת מתן תורה, כמי שילמדה את בני ישראל והוא יזכה שתקרא על שמו: "זכרו תורת משה עבדי", וחיבה בשעת השראת השכינה במשכן, שישמש כעדות שהשכינה שורה בישראל.
בקריאה לעלות אל ההר במתן תורה, היתה הרגשה לעם שמשה עומד מעליהם ולא איתם, ואולי גם השכינה אינה בתוכם - ולפיכך: "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק", ואילו בחנוכת המשכן: "וירונו ויפלו על פניהם", מתוך הרגשה שמשה נמצא איתם והשכינה היא שירדה אליו וגם אליהם.
במתן תורה התגלות לשעה וקריאה חד פעמית ואילו בחנוכת המשכן התגלות לדורות, לא רק לדור המדבר כשכל העם חונה סביב למשכן ורואה עצמו קרוב לשכינה והשכינה קרובה אליו, אלא גם בהכנסם לארץ וכל אחד פנה לשדהו כרמו ופרדסו וקריאת החיבה אף היא אינה לשעה אלא לשנים, כי גילויו של משה בכל דור ודור.
התשנ"ו
"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו"
המעניין כי בפתיחתו של ספר ויקרא, הוא "תורת כהנים", המכיל את עיקרי ההתגלויות אל משה עם הקמת המשכן, והצוויים על דרכי עבודת ה', לא מוזכר מי הקורא רק מי הנקרא ובהמשכו מוזכר מי הדובר ולא מי הנדבר. דומה לכך מצאנו בסיום ענין חנוכת המשכן: "ובבא משה אל אוהל מועד לדבר איתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות - וידבר אליו". מוזכר הדובר - ובבא משה לדבר - אבל הנדבר. דומני שרצתה התורה לבאר לנו כאן את תוכנו של הכתוב: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו".
שונה היתה נבואתו של משה מנבואתם של נביאים אחרים אפילו מזו של בלעם עליו אמרו חז"ל: "בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ומנהו בלעם", אשר "מחזה שדי יראה נופל וגלוי עיניים", אקסטזה אישית לבשה אותו, שכתוצאה הימנה איבד את חושיו ולא היה מסוגל לעמוד, ואולי יותר ממה שזכה באותה שעה לדבור אלקי - פעלו אז הרהורי לבו.
משה, לא התרוממות רוח והרהורי לב היו לו בעת התגלות אלקית, כל חושיו היו איתו ולא איבד עשתנותיו, אלא כשם שהדבור הנאמר מאיש אל רעהו - את קולו של הדובר הוא שומע ולא דמיונות שלו, כך גם דבר ה' אליו, את הדיבור האלקי שמע באותה שעה לא מהרהורי ליבו. ולכל הדברות ולכל הצווים קדמה קריאה אלקית, קריאת חיבה, הן גם כשבא משה לדבר - קדמה קריאה אלקית אליו: "וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות - ורק אז - וידבר אליו".
התשנ"ז
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
תיקון ימי השובבי"ם
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
