ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך צו

"צו את אהרון ואת בניו"

1846
לחץ להקדשת שיעור זה
האדם, נפש אלוקית לו ואת קרבתו הוא מחפש, כדרך שכל דבר שואף למקורו. בקורבנות שהיו מקריבים מצאו ביטוי למאויי נפש אלו. ברם, שגיאות מי יבין, והרצון הטוב הביא גם לידי טעויות, עד כדי העברת פרי בטנם באש. הקב"ה שהוציאנו ממצרים וקרבנו להר סיני, הגביל את הקרבת הקורבנות וקבע להם מקום מיוחד וזמנים מיוחדים. המשכן - עם הקמתו הופסקו הקרבת קורבנות בכל מקום, המקדש שלאחריו, קדושת מקומו לעולמים ומאז ימי שלמה, אין להקריב קורבנות במקום אחר.
"צו את אהרון", הצו יש בו יותר מאשר בדיבור ובאמירה. הצו - זירוז הוא. צו האדם שהוא בר חלוף - זמני רק לשעה. צו אלוקי - הוא לשעה וגם לדורות, כי "דבר אלוקים יקום לעולם". ועל כן גם אם נחרב הבית ואין בידנו להקריב קורבנות, "קרבת אלוקים" לו עורגת נפש האדם - אינה רחוקה הימנו. "זאת תורת העולה", תורת העולה, "היא העולה", לימוד יסודי ועיון מעמיק בתורת העולה, חשיבותו כחשיבות העולה ואולי גם יותר מזה, הן כך אנו שומעים מפי הנביא בונה מלכות בית ישראל "הלא שמוע זבח טוב ולהקשיב מחלב אילים". החטא - מרחיק את האדם מבוראו, והשומע לדבר ה', הוגה בתורתו, זוכה הוא לקרבתו.
(התש"ן)
עוד בנושא צו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il