"ההיא מסותא דהוו מנצו עלה בי-תרי... קם חד מינייהו אקדשה... ואמר ליה רב אושעיא לרבה... בעא מיניה (מה הדין - האם המסותא קדושה על כל פנים מספק)... אמר ליה רב המנונא מתניתין היא "ספק בכורות... המוציא מחברו עליו הראיה" ותני עלה: שאסורים בגיזה ובעבודה" והא הכא דאמר תקפו כהן אין מוציאין אותו מידו, דקתני המוציא מתברו עליו הראיה (משמע בין כהן בין ישראל - רש"י), וכי לא תקפו אסורים בגיזה ובעבודה! אמר ליה רבה... לעולם אימא לך תקפו כהן מוציאין אותו מידו ואפ"ה... אמר ליה רב חנניה לרבה תניא דמסייע לך (דגבי ספק בכורות אם תקפה כהן מוציאין מידו - רש"י) "הספקות נכנסין לדיר להתעשר", ואי ס"ד תקפו כהן אין מוציאין אותו מידו אמאי נכנסין לדיר? נמצא זה פוטר ממונו בממונו של כהן?!".