ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גחלה בת רחל
אולם הרשב"א (קידושין מב.) כתב שזהו דין בפני עצמו.
מקור לדיון זה נמצא במסכת קידושין (מב.) שם לומד רב גידל בשם רב את דין "שלוחו של אדם כמותו" מהפסוק "ונשיא אחד, נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ", כלומר: הנשיאים היו שליחים של כל השבט לזכות בנחלתם. על כך שואלת הגמ', שהרי היו שם גם קטנים, וא"א להיות שליח של קטן!
לכן אומרת הגמרא שאין זה מקור לדין שליחות אלא לדין "זכין לאדם שלא בפניו". ועדיין שואלת הגמרא שאין כאן זכות ברורה, שהרי ישנם כאלו שזכו בנחלה שאינם מרוצים ממנה (איכא דניחא ליה בהר ואיכא דניחא ליה בבקעה), ולכן אומרת הגמרא שרב גידל למד מהפסוק דין אחר, שב"ד מעמידים לקטנים אפוטרופוס, ויש תוקף למעשיו גם אם עשה משהו שאינו מוצא חן בעיניהם, ואין להם זכות ערעור.
הרשב"א (בחידושיו שם) לומד מגמרא זאת ש"זכין" אינו מטעם שליחות, שהרי הגמ' אמרה שאין כאן דין שליחות משום ש"קטנים - לאו בני שליחות", ובכל זאת רצתה לומר שיהיה כאן דין "זכין"!
אולם הר"ן (בפירושו לרי"ף קידושין, טז:) דוחה הוכחה זאת וטוען שאמנם בשלב הזה סברה הגמרא ש"זכין" אינו מדין שליחות, אלא דין עצמאי ונלמד מהפסוק של "נשיא אחד וכו'", אך הגמרא דחתה לימוד זה והסבירה שהפסוק הנ"ל הוא מקור לדין אפוטרופוס, ובשלב המסקנה דין "זכין" איננו נלמד מפסוק מיוחד אלא הוא שייך לדין שליחות. אכן אינו מועיל בקטנים כשם ששליחות אינה מועילה בהם (אלא שמדרבנן מועילה זכיה לקטנים).
ראינו שישנה מחלוקת אם זכיה היא מטעם שליחות, ויש נפקא מינה לגבי זכיה לקטנים, שלדעת תוס' אין זכין לקטן אלא מדרבנן, ולדעת הרשב"א מדאורייתא.
באמת, שאלה זו תלויה בגרסאות בגמ' (בבא מציעא עא:), שם נאמר: "קטן אע"ג דלית ליה שליחות אית ליה זכיה מדרבנן", וגרסה זאת מתאימה לשיטת תוס'. מאידך, ישנן גרסאות שלא גרסו "מדרבנן", ומשמע שיש לקטן זכיה מן התורה, וזה מתאים לשיטת הרשב"א.
אולם, תוס' (כתובות יא. ד"ה "מטבילין") כתבו שגם אם לא נגרוס "מדרבנן", ונאמר שזכין לקטן מדאורייתא אין זה סותר את ההבנה ש"זכין" הוא מטעם שליחות. אע"פ שאין שליחות לקטן - אין זה אלא בדברים שאינם זכות גמורה, אבל בזכות גמורה יש לו שליחות.
רבי עקיבא איגר (חידושי רע"א לכתובות יא.) מסביר שבעצם, מבחינה מהותית, גם לקטן יש שליחות, אלא שכיוון שאין לו דעת אין הוא יכול למנות שליח, אך כאשר יש דין "זכין", ואין צריך מינוי שליחות ספציפי, אז אין הבדל בין קטן לגדול ולשניהם מועיל דין "זכין" מטעם שליחות. (אולם, רבי עקיבא איגר מציין שבתוס' נראה שחילקו אחרת, הם חילקו בין זכות גמורה לזכות שאינה גמורה, ודבריהם צריכים ביאור).
לסיום נציין שלמושג של "זכיה לקטן" ישנם שתי משמעויות שצריך להבחין ביניהם.
א. קטן שזוכה ע"י מעשה קנין שעושה בעצמו, ובזה עסקנו בגליון הקודם.
ב. אחרים שעושים מעשה קנין לטובת הקטן, ובזה עסקנו הפעם.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים באדם
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
