- מדורים
- רביבים
שתיה בפורים - כמה וכיצד?
עד כמה צריך אדם לשתות בפורים, עצה טובה לשותים בפורים.
עד כמה צריך אדם לשתות בפורים
מצווה לעשות את ימי הפורים "ימי משתה ושמחה". ואמרו חכמים (מגילה ז, ב) שחייב אדם להשתכר בפורים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אלא שנאמרו דעות רבות בהגדרת מצוות המשתה. ככלל, אפשר לסכם כי יש בזה שתי דעות עיקריות.
יש אומרים שדברי חכמים הם כפשוטם, שאדם צריך להשתכר כל כך עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי (רי"ף, רא"ש).
ויש אומרים שהמצווה היא לשתות יותר מהרגיל עד שיהיה שתוי, היינו שירגיש מעט סחרור ויהיה יותר משוחרר ושמח, אבל לא יגיע למדרגת שיכור שעלול להתנהג באופן שאינו מכובד (רבי אפרים, תוס' ור"ן).
ונראה לומר, שכיוון שתגובתם של האנשים לשתיית היין שונה, על כן גם יש דעות שונות כיצד לקיים את מצוות "משתה ושמחה" למהדרין. יש שהשתייה המרובה גורמת להם להתפרע, ויש שעושה אותם נוחים וטובי לב. יש שהשתייה גורמת להם להתגולל בקיאם ולהתבזות לעיני כל, ויש שהשתייה מעוררת אותם לגלות את ליבם הטוב. יש שהשתייה מעייפת אותם ויש שהשתייה מעוררת אותם. לפיכך כל אדם צריך לבחון את עצמו כיצד יקיים את מצוות השמחה והשתייה באופן המתאים לו ביותר.

עצה טובה לשותים בפורים
לשמחתנו הצעירים שלנו אינם רגילים לשתות לשוכרה. אלא שכדי לקיים את מצוות שמחת הפורים יש צורך להכיר מעט את דרכי השתייה, שאם לא כן, יכול אדם לבוא לסעודת פורים ולמחרת יתעורר בביתו בלי לזכור כיצד חזר מהמסיבה לביתו. אח"כ יספרו לו כי רקד על ארבע, הקיא וצעק, ואז התחיל לטעון איזה דבר לא ברור, וכשלא נענו לקריאותיו הפך את השולחן, ועשרה אנשים מאוהביו נאלצו לסחוב אותו לביתו.
האלכוהול מגיע לשיא השפעתו רק לאחר עשרים דקות משתייתו. אבל מי שאינו מכיר זאת, שותה בתחילת הסעודה כוס יין או משקה חריף אחר, וכשנוכח לאחר חמש דקות שהמשקה כמעט לא השפיע עליו, סבור הוא שעליו לשתות עוד כוס כדי לקיים את המצווה. והנה עוברות עוד חמש דקות ועדיין הוא מרגיש רק מעט סחרור ולא יותר, ועל כן עולה בדעתו שהוא מוכרח לשתות עוד כוס מלאה. כעבור עוד חמש דקות, אף שהוא כבר מתחיל להרגיש שמח, מכל מקום כדי לקיים את המצווה בשלמות הוא סבור שעליו לשתות כוס רביעית. וכל זאת תוך פחות מעשרים דקות. ואז פתאום האלכוהול עולה לראשו, והוא עוד מנסה לשלוט בעצמו, אבל מהר מאוד נופל שיכור כלוט, מתגולל בקיאו, וכדאי ביזיון וקצף.
על כן צריכים השמחים לדעת כיצד לשתות, ולהמתין בין שתייה לחברתה לפחות חצי שעה. ורצוי מאוד יחד עם שתיית היין לשתות הרבה מים ולאכול מאכלים טובים, וכך האלכוהול ייספג כראוי בלי לגרום לכאבי ראש, ויוכלו לשמוח כראוי בכל הפורים.
מצווה לעשות את ימי הפורים "ימי משתה ושמחה". ואמרו חכמים (מגילה ז, ב) שחייב אדם להשתכר בפורים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אלא שנאמרו דעות רבות בהגדרת מצוות המשתה. ככלל, אפשר לסכם כי יש בזה שתי דעות עיקריות.
יש אומרים שדברי חכמים הם כפשוטם, שאדם צריך להשתכר כל כך עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי (רי"ף, רא"ש).
ויש אומרים שהמצווה היא לשתות יותר מהרגיל עד שיהיה שתוי, היינו שירגיש מעט סחרור ויהיה יותר משוחרר ושמח, אבל לא יגיע למדרגת שיכור שעלול להתנהג באופן שאינו מכובד (רבי אפרים, תוס' ור"ן).
ונראה לומר, שכיוון שתגובתם של האנשים לשתיית היין שונה, על כן גם יש דעות שונות כיצד לקיים את מצוות "משתה ושמחה" למהדרין. יש שהשתייה המרובה גורמת להם להתפרע, ויש שעושה אותם נוחים וטובי לב. יש שהשתייה גורמת להם להתגולל בקיאם ולהתבזות לעיני כל, ויש שהשתייה מעוררת אותם לגלות את ליבם הטוב. יש שהשתייה מעייפת אותם ויש שהשתייה מעוררת אותם. לפיכך כל אדם צריך לבחון את עצמו כיצד יקיים את מצוות השמחה והשתייה באופן המתאים לו ביותר.
רביבים (717)
הרב אליעזר מלמד
247 - על משמר היהדות
248 - שתיה בפורים - כמה וכיצד?
249 - ממעשה בראשית ליציאת מצרים
טען עוד
לשמחתנו הצעירים שלנו אינם רגילים לשתות לשוכרה. אלא שכדי לקיים את מצוות שמחת הפורים יש צורך להכיר מעט את דרכי השתייה, שאם לא כן, יכול אדם לבוא לסעודת פורים ולמחרת יתעורר בביתו בלי לזכור כיצד חזר מהמסיבה לביתו. אח"כ יספרו לו כי רקד על ארבע, הקיא וצעק, ואז התחיל לטעון איזה דבר לא ברור, וכשלא נענו לקריאותיו הפך את השולחן, ועשרה אנשים מאוהביו נאלצו לסחוב אותו לביתו.
האלכוהול מגיע לשיא השפעתו רק לאחר עשרים דקות משתייתו. אבל מי שאינו מכיר זאת, שותה בתחילת הסעודה כוס יין או משקה חריף אחר, וכשנוכח לאחר חמש דקות שהמשקה כמעט לא השפיע עליו, סבור הוא שעליו לשתות עוד כוס כדי לקיים את המצווה. והנה עוברות עוד חמש דקות ועדיין הוא מרגיש רק מעט סחרור ולא יותר, ועל כן עולה בדעתו שהוא מוכרח לשתות עוד כוס מלאה. כעבור עוד חמש דקות, אף שהוא כבר מתחיל להרגיש שמח, מכל מקום כדי לקיים את המצווה בשלמות הוא סבור שעליו לשתות כוס רביעית. וכל זאת תוך פחות מעשרים דקות. ואז פתאום האלכוהול עולה לראשו, והוא עוד מנסה לשלוט בעצמו, אבל מהר מאוד נופל שיכור כלוט, מתגולל בקיאו, וכדאי ביזיון וקצף.
על כן צריכים השמחים לדעת כיצד לשתות, ולהמתין בין שתייה לחברתה לפחות חצי שעה. ורצוי מאוד יחד עם שתיית היין לשתות הרבה מים ולאכול מאכלים טובים, וכך האלכוהול ייספג כראוי בלי לגרום לכאבי ראש, ויוכלו לשמוח כראוי בכל הפורים.
מתן תורה – מהפכה מוסרית עולמית
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ג
ערב פסח שחל בשבת
הרב אליעזר מלמד | ניסן תשס"ה
אחוזי החילון האמיתיים בחינוך הדתי והדרך לתיקון
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ג
תפקידו של רב בימינו
הרב אליעזר מלמד | אדר א תשע"ד
הרב אליעזר מלמד
ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
לא הכול צריך הכשר
ניסן תשע"ז
תורה לשמה - לא פה ולא שם
אורות התורה, פרק ב'
ט"ז אדר ב' תשע"א
אין היתר לפסול את ההיתר
אייר התשע"ה
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
ארבע כוסות ושלוש מצות
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
מי צריך את הערבה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה

בין כיפור לסוכות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
דרשת שבת שובה תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח' תשרי תשפ"ד
מן השופר בהר סיני ועד שופרו של משיח
סוף מאמר "והרעתם - ונושעתם"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' תשרי תשפ"ד

פרשת האזינו שבת שובה א-ת פ"ש
רבנים שונים | תשרי תשפ"ד
