ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
ען ישראל
בעל תרומת הדשן פסק, שיכולה להפריש מדין "זכין לאדם שלא בפניו", שהרי ודאי ניחא לבעלת הבית שתפריש את החלה.
אמנם בגמ' (חולין יב.) נאמר שאם אדם שלח שליח להפריש עבורו תרומה והלך אדם אחר מיזמתו והפריש אין ההפרשה מועילה, אך תרומת הדשן (תה"ד) מחלק בין המקרים. שם יש סברה שבעה"ב רוצה שדווקא השליח ששלח יפריש משום שיודע מהי כמות ההפרשה הרצויה בעיני בעל הבית. אך בחלה בזמן הזה כולם מפרישים כזית ומן הסתם ניחא לבעלת הבית בהפרשת המשרתת.
עוד שואל המהר"י איסרלין מהגמ' (ב"מ כב.) האומרת שמהמקור של דין שליחות (כן תרימו גם אתם תרומת ד', "גם" - לרבות שלוחכם) לומדים דן נוסף, "מה אתם לדעת אף שלוחכם לדעת", כלומר השליח צריך להיות ממונה מדעתו של המשלח, וכאן המשרתת נעשית שליחה של בעלת הבית שלא מדעתה!
הוא עונה שכאשר ידוע לנו מראש שמן הסתם ניחא לבעה"ב בשליחות, הרי זה נחשב שליחות מדעת. הגמרא מיעטה רק מקרה שבו בשעת הפרשת התרומה לא היתה אומדנא שהוא רוצה, אח"כ בא בעה"ב ואמר שהוא רוצה בכך, אז אין זה מועיל, משום שבשעת ההפרשה לא היתה כלל דעת של המשלח. כדבריו פסק הרמ"א בשו"ע יו"ד סי' שכ"ח סעיף ג.
אולם קצות החושן (סימן שו"ע חו"מ רמ"ג סק"ח) חולק על פסק זה, וטוען שדין "זכין לאדם שלא בפניו" נאמר רק כאשר זוכים במשהו לאדם, אך אין זכין מאדם שלא בפניו. אפילו במקום שיש אומדנא גמורה שניחא ליה בזה, מכל מקום לא נכללה בדין "זכין" אלא היכולת להכניס נכסים לאדם וכדומה, לא להוציא ממנו. ולכן לא מועילה הפרשת החלה של המשרתת כאשר היא עושה זאת ללא ידיעת בעלת הבית.
מאידך, מדין שליחות לא תועיל ההפרשה משום שזוהי שליחות שלא מדעת (ולא כפירושה של תה"ד למושג זה).
בגליון הקודם הבאנו מחלוקת אם "זכין" הוא מדין שליחות או דין עצמאי.
מחלוקת זו קשורה לנדון שלנו, שהרי אם "זכין" הוא משום אומדנא שהיה עושה אותו שליח (כדעת תוס' כתובות יא, ד"ה מטבילין", שהובאה בגליון הקודם) צודקים, בוודאי, דבריו של תה"ד. "זכין" הוא, בעצם, שליחות בלי דעת המשלח בפועל, משום שישנה אומדנא לדעתו.
דברי קצות החושן, לעומת זאת, בנויים על התפיסה ש"זכין" אינו ממש שליחות ויש לדין "זכין" גדרים אחרים.
(אולם, גם לדעת הרשב"א שזכין אינו מטעם שליחות, עדיין יתכן שדין "זכין" מועיל גם להוציא מהאדם, כאשר ישנה אומדנא שזהו רצונו ולא רק לזכות עבורו).
אחרונים רבים חלקו על קצות החושן.
בספר באר יצחק (לר' יצחק אלחנן ספקטור מקוובנא, סי' א') דן בשאלה אם אפשר לעשות מכירת חמץ לאדם שאינו נמצא כאן, מדין זכין לאדם שלא בפניו. (שאלה זו מצויה כאשר, ל"ע, אדם שוכב חסר הכרה בבית חולים).
בתשובתו הוא מאריך לדון בחידושו של קצות החושן ובין השאר מקשה עליו מהגמרא בפסחים (יג.) שם הורו לשומר שהפקידו אצלו חמץ (והמפקיד הלך) שימכור את החמץ לפני זמן האיסור, ורואים שיכול למכור את חמצו של חבירו, ומשמע מכאן שזכין מאדם שלא בפניו!
"מלואי חושן" (על קצות החושן שם) מביא שה"אמרי בינה" תירץ קושיה זאת שכיון שמינה אותו לשומר על נכסיו הרי כלולים בזה כל הטיפולים הנדרשים לעשות לחמץ ובכלל זה גם מכירתו, והרי הוא כשלוחו ממש.
למעשה, פסק הבאר יצחק שם, שאמנם לכתחילה אין ראוי למכור חמץ ע"י "זכין" (בלי ידיעת הבעלים), אך בדיעבד או בשעת הדחק מכירה כזאת מועילה, וכך פסקו עוד פוסקים רבים (יעויין ב"פסקי תשובות" חלק ה' עמוד ע"ז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
