ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימינו, כשאפשר לחיות את החלום הזה ולקיים את ההבטחה במלואה, כשכולנו יכולים להיות בירושלים השנה, וקל וחומר בשנה הבאה, הביטוי הזה נשמע חלול וצבוע משהו.
לאחר שהעברתי את חג הפסח מחוץ לארץ-ישראל, קלטתי את האנומליה שמאפיינת את החיים היהודיים המודרניים. איך קרה שיהודים טובים, מאמינים, נאמנים ושומרי מצוות אומרים "לשנה הבאה בירושלים" בלי נקיפות מצפון או אפילו מחשבה על האירוניה שבדבר? שהרי ברור שלרוב היהודים שחיים בתפוצה, בייחוד באמריקה הצפונית, "לשנה הבאה בירושלים" הוא רק ביטוי ריק מתוכן, גם אם מרגש. הגישה הזאת מאפיינת את כל מגזרי החברה היהודית: חרדים, דתיים, מסורתיים, חילוניים בכל מובן, יהודים שהתבוללו, ויהודים שנישאו בנישואי תערובת. כל ארבעת הבנים יושבים בשולחן הסדר ואומרים פה אחד "בשנה הבאה בירושלים", אך הם גם מסכימים שזאת לא תוכנית מעשית בשבילם.
מדוע? ליהודי המתבולל והחילוני, ישראל כאומה וירושלים כעיר הקודש שוב אינם דברים שמדברים אל לבו ואל נשמתו. במאה ה-19 קבעה התנועה הרפורמית בגרמניה שברלין היא ירושלים שלה. טוב, זה לא בדיוק הסתדר, אבל זה כבר סיפור אחר שאיננו קשור למאמר הזה.
היום לקבוצה הזאת כבר אין חיבור רגשי או היסטורי לארץ ישראל או לירושלים. מעניין לציין שלקבוצה הזאת יש ייצוג אפילו כאן, במדינת ישראל עצמה, בקרב אלה שמכחישים את זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית. הם רואים את בעיר ירושלים ואת מדינת ישראל דרך פגמיהן - פקקי התנועה, מלמחות צבאה, כישלונה כמדינה הכי חילונית, ליברלית ומערבית בעולם. הם מתעבים את הדת ובזים למסורת היהודית כדברים אנכרוניסטיים שאינם ראויים לקיום או להמשכיות בחברה הנאורה.
מאחר שירושלים אינה מושלמת בעיניהם, וגרוע מזה, מאחר שאיננה ששה לאמץ את אמות המידה שלהם לשלמות - היא מתעקשת שלא להיות נאורה יותר משאר העולם הנאור - היא כבר מאבדת את משמעות מבחינתם. "בשנה הבאה בירושלים" נכון רק כשמדובר בירושלים האוטופית, הבדיונית והדמיונית שהם רואים בעיני רוחם. מאחר שירושלים הזאת מעולם לא היתה ולעולם לא תהיה, למה לטרוח עם ירושלים בכלל? הרי היא רק מקום על המפה, לא יפה במיוחד ודי קרתני. יש בירושלים האמיתית יותר מדי מוסדות תורניים שלא מאפשרים לירושלים הדמיונית, האידיאלית, הנאורה והחילונית לעילא לצמוח.
גם יהודים דתיים בגולה מתקשים להתמודד עם ירושלים האמיתית. הפנטזיה שלהם על ירושלים המושלמת - ירושלים עם מנהיגות דתית ורבנית מהסוג המסוים שהם רוצים, ירושלים עם אחידות של מנהגים ושל קיום מצוות, ירושלים עם צייתנות מוחלטת למסורת ולמנהגים - מונעת מהם לראות את ירושלים כפי שהיא באמת. הואיל וגם ירושלים המושלמת שלהם איננה זמינה כעת, "לשנה הבאה בירושלים" נאמר במשמעות של "לשנה הבאה בירושלים, אבל רק בתנאים שלי." ירושלים הדמיונית מושכת את הלב הרבה יותר מהעיר האמיתית. בירושלים הדמיונית אין בעיות דיור, חינוך או קשיי בתעסוקה. היא משיחית בטבעה ולכן "לשנה הבאה בירושלים" היא בעצם תפילה של המשיח, אבל לא שלנו.
גם קבוצה זו של יהודים נפלאים ונאמנים שתומכים בעם ישראל ובארץ-ישראל בכל לבם, בכל זאת ממתינה שהגדרת השלמות שלה תתגשם לפני שהמשפט "לשנה הבאה בירושלים" יהפוך בשבילה למציאות. חבל, מפני שהם עצמם, העם היהודי בכלל, מדינת ישראל וירושלים בפרט, כולם מחמיצים הזדמנות נפלאה לבנות את ירושלים האמיתית כאן ועכשיו. הבה נקווה ונפעל לכך שבשנה הבאה באמת נגיע לירושלים ושירושלים האמיתית תפרח ותשגשג היום וגם בעתיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
