ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"קיימו וקבלו"

בית מדרש חגים וזמנים פורים וחודש אדר פורים בראי דורנו Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשס"ט

"קיימו וקבלו"


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

עבדו את ה' בשמחה
"עבדו את ה' בשמחה" ברם " אל תשמח ישראל אל גיל כעמים " יש על כן לעקור ולשרש את כל גידולי הפרא שצמחו אצלנו, ואנו רואים זאת כשמחת פורים. השמחה חייבת להיות שמחה של מצוה ולא התהוללות והשתוללות. ואמר בעל חידושי הרי"מ: "אדר הכנה לניסן כמו אלול לתשרי, ולניסן נכנסים דרך אדר כמו לתשרי דרך אלול".
(התשמ"ג)

"קיימו וקבלו"
ע"י נס פורים זכינו ו"ליהודים היתה אורה - זו תורה". התורה ניתנה אמנם בסיני מאות שנים לפני כן, וקבלנוה "בסוד שמלאכי השרת משתמשים בו" הקדמנו נעשה לנשמע, בכל זאת היתה גם קבלת תורה בפורים. קבלת תורה שערכה אינה פחותה מקבלת התורה בסיני, מה שם כאיש אחד בלב אחד - "וקבל היהודים" - ובלב אחד.
במעמד הר סיני קבלנו מתוך התעלות הנפש, הקדמת הנעשה לנשמע, תורה שבכתב. אבל אשר לתורה שבעל פה - לא רצו לקבלה, כי לא רצו לקבל על עצמם אחריות זו לפרש את הדרש, הרמוז והסוד שבתורה שבכתב, עד שכפה הקב"ה עליהם הר כגיגית.
ודוקא תורה שבע"פ היא היא שכרת הקב"ה עליה ברית את ישראל, כי היא העושה את התורה שבכתב "כארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים", ועליה נאמר: "אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים - תאמין, יש תורה בגוים - אל תאמין". תורה שבכתב נתנת גם להעתקה ללשונם של גויים. תורה שבע"פ, חידושיה, דקדוקיה - זה רק ישראל מסוגלים לזה.
בפורים - "קיימו מה שקבלו כבר" "קיימו" באהבה וברצון את התורה שבעל פה "מה שקבלו כבר" באונס ובכפיה. על כן גדולה השמחה ביותר: "אורה ושמחה וששון ויקר".
(התשנ"ה)
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il