"זמן מתן תורתנו"

מתן תורתנו, כי התורה מיוחדת רק לנו "ואם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמין, יש תורה בגוים - אל תאמין!"
התורה - קדמה לעולם, בה הסתכל הקב"ה ויצר את עולמו, ולפיכך כוללת התורה בתוכה את כל מה שעתיד להתחדש בעולם. ויפה אומר הרב חרל"פ זצ"ל בספרו "מי מרום", כל חידוש בתורה - הוא הפותח אפשרויות לחידושים מדעיים וטכנולוגיים. החכמה - נובעת מן העולם, עמלו של האדם וחקירותיו להבין את המצוי בעולם: בחי, בצומח ובדומם ואף בגרמים השמיימיים, הוא היסוד להתפתחות המדע, החכמה.
ישראל - שקדמו במחשבה ליצירת העולם, זכו לסגולת הנבואה וזכו כתוצאה מזה לסגולה מיוחדת, להבין את התורה שקדמה לעולם וצפונותיה. ולא רק להבנת התורה אלא גם ליצירתה, להפיכתה שתהא "לארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים". כי חתומה היא התורה שבכתב, מוגבלת בפסוקיה ואותיותיה, אף לא מובנת תמיד כפשוטה, ההבנה האמיתית היא ע"י התורה שבע"פ, יצירתה של האומה הישראלית, שעליה כרת הקב"ה ברית את ישראל.
אומות העולם - לא קדמו במחשבת יצירת העולם, לא זכו לסגולת הנבואה ולא זכו לסגולתה של תורה. הם יכולים להבין יפה וללמוד מן העולם ועל כן יש חכמה בגוים אבל לא תורה.
ולפיכך - "זמן מתן תורתנו".
(התשנ"ג)