ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרק ב פסקה ח ;">

בית מדרש ספרי אמונה וחסידות כתבי הראי"ה קוק אורות ישראל המבואר פרק ב Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ניסן תשס"ט

פרק ב פסקה ח


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אהרון יהושע בן חיה שושנה

סעיף ח' מפרט את סעיף ז'

רוח הקודש בא דרך כנסת ישראל אל הלב של כל יחיד ויחיד לפי מעשיו, - החפץ של האידליה האלוקית היותר גבוהה, לגשמה בחיים ובמעשה, בחיי החברה והאומה, ולהרגילה בעדנת הציורים התמידיים, ההולכים ושוטפים תמיד בכוח המדמה אשר בנפש האדם,

ישנם שני חלקים לסעיף:
חלק א - הופעת רוה"ק בכלל - דרך כנס"י. כיצד? כשרוה"ק באה בכנס"י – הדברים נקלטים אצל היחידים כל יחיד ויחיד לפי מעשיו.
חלק ב (מהמשפט השלישי) - כשרוה"ק מופיעה אצל יחיד מישראל , כיצד זה משפיעה על כל האומה.
הרב מבחין בין הופעת רוה"ק אצל היחיד לבין הופעתו בכלל.
באומה, בכלל - הגילוי הראשוני של כנס"י הוא ע"י רוה"ק.
הופעת רוה"ק - זה הופעה של האור העליון לפני שהצטמצם בכלי העוה"ז כשבעצם תמיד ההופעה של כנס"י יש בו מימד של הופעת רוה"ק.
לעומת זאת, אצל יחידים זו תופעה מוגבלת יותר. גם כשיש אותה היא מוגבלת למעשים של היחיד.
הרב מבאר שיש הבדל בהשפעה שיש מהכלל לפרט לעומת ההשפעה מהפרט לכלל.
מהכלל לפרט - עצם ההופעה בכלל, אם הפרט פותח את עצמו אז הוא יקלוט את מה שיש בכלל ואינו צריך שום התאמצות. בכדי שהיחיד יקלוט - ההתאמצות פחותה.
בכלל - כל מי ששייך לכלל ישראל קולט את דרגת רוה"ק וכל אדם קולט לפי מעשיו, אך כולם קולטים.
מהפרט לכלל - כדי שרוה"ק שאצל היחיד תקרין לאומה צריך פעולה מכוונת כדי לקלוט אותה.
מה זה הופעת רוה"ק בכנס"י? מה זה הופעת רוה"ק?
"ההארה הפנימית...העולה למעלה למעלה מכל הכלים של יכלתה וחפציה"
הארה זו אינה מוגבלת בכלים.
כיצד אדם מתחבר לכך?
זה מתחיל מזה שצריך להיות איזה חפץ. חפץ - זה לא רצון מוגבל, אלא רצון פנימי לפני שמתגבל לרצון מסוים.
השייכות הכי עמוקה, הכי פנימית לכך שאדם יודע שיש אידיאל אלוקי שאדם יודע שיש אור אינסוף בכל דבר מוגבל.
איך כנס"י מגלה את האידיאל האלוקי בעולם המעשה?
העיקר שהאור הזה מתגלה בחיי ציבור, חיי חברה, של האומה בכללה.
אידיאל ההגשמה - זה שלא אדם פרטי מגלה את האור א"ס הזה אלא ציבור, אומה וחברה שלמה תגלה זה האא"ס הזה. - זה המעשה .
הדמיון - המפגש עם המציאות יוצר אצל האדם כל מיני ציורים והמפגש עם עולם מוגבל הדמיונות מתארים עולם מוגבל, דמיונות מוגבלים.
חטא עבודה זרה עיקרו שהמפגש עם המציאות המוגבלת גורמת לו לעוות את המציאות בעולם הדמיון שלו.
הדמיון - זה היכולת לא להישאר במצב המוגבל שאתו נפגשים בעוה"ז אלא היכולת לתת לו את הרעיון, הצד המופשט עמו נפגש.
יש מצב הכי מקולקל שהאדם מפתח דמיון המעצים ומגשים מאוד דמיונות מקולקלים שלא משאירים אותו בגשם אלא מגדיל את הגשם עד שמתייחסים לחומר כאילו הוא עולם רוחני עד שמגיעים למציאות של ע"ז.
יש מצב שאינו מגדיל את הגשם, אינו רואה את הא"ס בכל דבר, אולם אינו יכול ליצור אצלו דמיון שמוביל אותו לציור האור הא"ס.
ויש דמיון שמוביל בסופו של דבר לרוה"ק. ע"י זה שהאדם מעדן את ציוריו באופן תמידי ועם מפגשיו של האדם במציאות הוא מחברם לעולמות עליונים הוא מרומם כל דבר שהוא פוגש.
הפגישה עם מציאות שלילית גורם לדמיונות שליליים.
"הרהורי עבירה קשים מעבירה" - תכנוני האדם לעשיית העבירה מזיקים לאדם יותר מעצם העבירה מכיוון שהמחשבות תופסות מקום רחב יותר מהעשייה הקצרה ומכיון שההרהורים פוגעים במחשבה. אך יש גם לבאר את מאמר חז"ל שההרהורים שבאים בעקבות העבירה, הם הדמיונות המתפתחות לאדם לאחר מעשה העבירה. הדמיונות יוצרים לאדם עולם מלא סתירות ומחלוקות, עולם שמבלבל אותו.
כשעולם המעשה מתנהל ע"פ ההארות המתיאות לאור אין סוף - אז על גב זה ניתן לבנות את הדמיון.
ולהרחיב את צעדיה בחכמה וכשרון, עד שמצד רוב פיתוחה ושכלולה היא מוצאת את עצמה מבונה בכל טוב, אור חסד, גבורה, חכמה, שמחה, עדן ואהבה,

על ידי החכמה והכישרון האדם מצליח להיות טוב לכל ועי"ז שהאדם טוב לכל, יכול לתרגם את זה לכל מיני כוחות: הבנין הזה מופיע בחסד גבורה חכמה שמחה עדן ואהבה.
בעקבות פיתוח עולם המעשה - ע"י הכשרון - דבר טבעי - האדם משתמש בחכמה האדם מגיע מתוך זה לשאר המעלות.
עדן - הרב כותב בכמה מקומות שפירושו - היסוד של אהבה שהאדם שמח בה - 'אהבה בתענוגים'.
לכאורה יש פה שלשה זוגות. החלק האחרון זה דבקות, אהבה בתענוגים מצב שהאדם מרגיש מחובר עד הסוף המוביל למדרגה העליונה יותר שהיא רוה"ק.
יש פה שלשה מדרגות שהרביעית היא רוה"ק. שהאדם מלא מבחינת כלי העוה"ז.
חסד וגבורה - קשור ללב יותר - היכולת של האדם לבנות מערכת של נתינה וקבלה עם סביבתו - עולם המעשה.
חכמה ושמחה - קשור לשכל, למוח - היכולת של האדם להיות שייך לציור השלמות.
עדן אהבה - קשור לדבקות - חיבור לדבר.
ומתוך שלמות בנינה ומילואה היא מרגשת ג"כ בהארה פנימית את האור והטוב העולה למעלה למעלה מכל הכלים של יכלתה וחפציה, והיא מתנשאת תמיד לעומתם.

כיצד מגיעים למדרגת רוה"ק - כשיש לאדם מציאות שלמה מבחינת העוה"ז - ומתוך שלמות בנינה ומילואה זה מוביל לתחושה פנימית של היות לו מה שמעבר לעוה"ז.
כשהאור מתגלה כנס"י מתרוממת.
ניתן לקרוא על רוה"ק בספרי החסידות כמעלה שבאה מתוך אַין והתבטלות דווקא מתוך משבר יש סיכוי ל¬¬הגיע למדרגה גבוהה.

מדרגת רוה"ק לפי הרב זה רוה"ק מתוך שלמות העוה"ז. ואף שלמות שמעבר לכלים. האדם מגיע למצב שהוא מרגיש בנוי ושלם בכל כלי העוה"ז וזה מה שמביא לנקודת מגע - נקודה פנימית שמעבר לעוה"ז.

מתנשאת תמיד לעומקן - בהופעת רוה"ק הזו כנס"י הולכת ומתעלה, אך ניתן לומר שיש פה תהליך תמידי שמה שאתמול היה רוה"ק, גורם לאט לאט שכנס"י, האומה מפתחת יכולות אחרים בעוה"ז ומה שלפני כן היה מעבר לכלים יכולת הופעה גבוהה יותר ויש אין סוף מדרגות של רוה"ק כי הכלים תמיד גדלים ורמת ההופעה רבה יותר. כשהמדרגה מקרינה על היחידים ואז זה הופך להיות חלק מהכלים וממילא גורם לכך שמעלת רוה"ק עוד יותר עליונה. רוה"ק תמיד מטפסת.


וכשם שהחפץ …. כן גם כל יחיד המכשיר את עצמו בתכונה אלוקית, בטוב המוחלט, במוסר טהור וכללי, המחוזק בדעה ושכל טוב, לפי אותה המידה שהוא משתוקק להעלות את נשמת האומה כולה, לרוממה ולשגבה, כן הוא פועל וכן הוא מחזק אותה ומוציא אותה מתעלומת הכוח אל הפועל

- מי ששייך לטוב המוחלט המתגלה במי שמתנהג במוסר טהור וכללי ומחוזק בדעה ושכל טוב- להיות טוב לכל . הפועל בצורה הזו לפי המידה של הרצון להשפיע ולהקרין לציבור הוא מוציא אותה ממצב הכח למצב הפועל.
רוה"ק בכנס"י תמיד בכח ורק צריכה לצאת לפועל. אצל היחידים רוה"ק לא נמצאת בכח והוא צריך לעמול למעלה זו.
ע"ז אמרו חז"ל - כל העוסק בתורה – דעה ושכל טוב.
גמ"ח - הרצון להיות טוב לכל.
ומתפלל עם הציבור - ההשתוקקות לרומם את הציבור.
אמר הקב"ה: 'מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין האומות'.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il