ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דבר זה נוהג בין כפגם מוסרי כללי ובין בפגם במוסריות הייחודית לעמ"י.
מפני שהאידאה הנשמתית של כנסת ישראל היא המוסריות המוחלטת, ע"כ כל פגם מוסרי מנתק לפי ערכו את היחיד מקישורו בנשמת האומה, וזה נוהג בין בפגם מוסרי כללי, בין בפגם מוסרי מיוחד שרק לפי התכונה המיוחדת לישראל חשוב הוא לפגם וחטא.
בפרק א' ראינו שהמוסר מתגלה מצד שני מקורות - מוסר כללי ומוסר לאומי. המוסר הכללי שגם אליו עם ישראל קשור, הוא מוסר שנובע מכך שכל העולם יש לו מקור אחד. בכללות העולם, שורה כוח שמאלץ ודוחף למציאות הרמונית בין חלקי העולם - אור מוסרי כללי שיש בעולם וההארה השניה היא מצד ישראל. זוהי הארה שענינה הוא מצד הנבראים מצד מה שעם ישראל יש אחדות ומצד מה שעם ישראל פונה אל הקב"ה. הרב בפרק א' דבר עליו בכמה וכמה סעיפים - בסעיף י' - יחוד קוב"ה ושכינתיה - יש הופעה שהיא מצד קוב"ה שהוא קשור לכל הבריאה. ויש הארה מוסרית הנובעת מצד השכינתיה שבמהות הפנימית של כנס"י יש מציאות תמציתית מוסרית המופיעה בצורה אחדותית – זוהי אחדות שלא באה מצד הבורא אלא מצד המציאות בפועל .
ועל בסיס זה אומר הרב פה - מה הדבר שדרכו מתחבר היחיד בעם ישראל אל הכלל - באיזה מוסר מדובר, האם מדובר בגילוי שלו בכלל העולם או שזה מצד המוסר המיוחד המתלבש בלבוש שמתאים לעמ"י - במה תלוי החיבור לאומה? האם זה תלוי רק במוסר הכללי, משום שהופעת כנסת ישראל בצורה של אומה היא נועדה רק בשביל להיות כלב בין האיברים. זה שעמ"י מתגלה כאומה - לא מהווה ערך עצמי מצד ישראל אלא רק בכדי להופיע כאומה שמקדשת שם שמים בין האומות. קידוש שם שמים בכך שהאומות רואות שיש יכולת לנהל ממלכה שאינה מושתת על רשע וכוחנות אלא על מוסר וצדק. אבל זה שיש לעמ"י מוסר יחודי - זה לא קשור להופעתו כאומה. כך כשהמוסר הכללי נפגם אז נפגע החיבור בין היחיד לאומה, אולם כשנפגע המוסר המייחד את ישראל אין נתק בין היחיד לאומה.
אולם ניתן לומר גם להיפך. דווקא השייכות לתכונות האופי המייחדות את עם ישראל כגון מה שעם ישראל ביישנים רחמנים וגומלי חסדים ומה שלעם ישראל יש צמאון לאל חי הם אלו שיכולות ליצור את החיבור בין היחיד לאומה. המוסר הכללי נוגע לשייכות לעולם בכללו, אולם הופעת עם ישראל כאומה מיוחדת זה תלוי בהופעת המוסר המיוחד לאומה הישראלית שהיא בריאה רוחנית הנמצאת בשמי שמים המקבלת ונבנית באופן ייחודי דווקא בארץ.
וא"כ תלות היחיד באומה תלוי בשייכות בלבוש ובמוסר המייחד את עמ"י ולא במוסר בהכללי.
הרב אומר – שגם התיקון המוסרי הכללי וגם המוסר המיוחד לישראל בונים את החיבור בין היחיד לאומה.
כי זהו דבר פשוט, שצבע המוסר מוכרח הוא בכמה פרטים להיות מקבל צורה מיוחדת לפי תכונת האומה.
אם יש לאומה מסוימת תכונה מוסרית שמתאימה לו וכל אומה צריכה לבנות את התכונה המוסרית שלו, וכל פרט צריך להתאים את עצמו לתכונות האומה שלו. ואם לא יהיה לו את הדגשים הנכונים אז הוא יהיה מנותק מהאומה שלו.
בסעיף ד' וסעיף א' הרב מבאר שאצל אומות העולם הצד המוסרי אינו החלק העיקרי בחיבור בין היחיד לאומה. אצל הגויים הצורך להתאמה בין המוסר הכללי למוסר היחידאי הוא בעיקרו חיבור תרבותי ולא חיבור מהותי. עיקר הקשר באומות האחרות תלוי בצדדים טבעיים ולא בבחירה חופשית שעיקרה באה לידי ביטוי במעשים המוסריים.
ובאומה שיש בה הרבה לשינוי מכל העמים, הדברים המיוחדים במוסריותה הם מרובים בקרבה, וכולם פועלים, בהוקרתם העיונית והמעשית, לטובה על מצב האומה, ובזלזולם הנם גורמים הרס ורפיון קשר.
כשאנו מדברים על הקשר בעם ישראל , עיקר המיוחדות של עמ"י זה בהופעה המוסרית של העם. השינויים בעם הם בתכונות מוסריות – ממילא בעם הישראל הכמות המרובה של הפרטים המוסריים שמיוחדים באומה נהפכים לשינוי איכותי.
הרב לא אומר מפורשות אם העבודה במוסר הכללי או במוסר היחודי הינו יותר קריטי, אך נראה לומר שזה דומה ליחס שבין דרך ארץ לתורה. דרך ארץ קדמה לתורה. דרך ארץ דומה ליסודות הבנין ואילו התורה היא גוף הבנין. ללא דרך ארץ אין אפשרות לעבור למדרגת התורה. אולם ודאי שהתורה הינה מדרגה עליונה יותר. בדרך ארץ אין הבדל בין המדרגות השונות. אולם בתורה יש אין ספור מדרגות. כך ניתן לומר שבפגם במוסר הכללי נפגם משהו יותר בסיסי מאשר פגימה בדבר פרטי ישראלי. אולם החיבור נעשה עצמי - בשייכות לתכונות, מוסר, מידות מיוחדות של עמ"י .
החיבור מצד המוסר הכללי – הינו חיובר מצד מה שכל המציאות יש לה מקור אחד. האחדות המוסרית של עמ"י הוא מצד הנבראים מצד פנייתו לבורא (מצד הברוא). החיבור העצמי מתגלה בחיבור שמגלה את התכונה העצמית המתגלית מצד הנבראים.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
