בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • פרק ג
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

undefined
3 דק' קריאה
כל מה שאדם מרבה בתורה ובמצוות מתקשר הוא יותר בכנסת ישראל, ומרגיש בקרבו את נשמת הכלל כולו, בתמציתו היותר עליונה, וחש בכל מהותו את הצער של כנסת ישראל בשפלותה, ומתענג משמחת עולמים העתידה לפניה, ומתפאר בהכרה עמוקה פנימית בהוד עליוניותה האלהית. ובכל עת שמחה של מועדי ששון, וחדושי הזמנים, לימים וחודשים, הוא כולו מוקף ומלא תעצומות עז של שמחתה ומשוש גילה. שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה, למען תינקו ושבעתם משד תנחומיה, ולמען תמצו והתענגתם מזיז כבודה.(ישעיה סו)

החלק הראשון כמו הפסקאות דלעיל. הדרך היחידה להתקשר לכנס"י היא דרך כנס"י, דרך התורה ע"י לימוד מה שיש בעמ"י. אדם מישראל לומד את מה שיש בעם ולא מה שיש אצל מישהו אחר. בלימוד התורה של גוי, הגוי יצבור ידע על מה שיש בישראל או אצל אחרים, אך אצל אדם מישראל הוא נעשה חלק מהעניין - מתקשר לעמ"י. כיון שבכנס"י הוא נעשה חלק ממנה וכל פרט יכול להיות מחובר לכנס"י ממילא העשיה של תומ"צ והריבוי של תומ"צ גורם לאדם להרגיש בקרבו את נשמת הכלל כולו.
מה ההבדל אם ההתקשרות היא דרך כנס"י או דרך הכלל כולו?
כנס"י זו יצירה כללית שנבראה בראשית, והיא ראשית הכל, וכל הדורות כולם הם תמצית הדור הזה. כל דור ודור יש לו נשמה כללית. האדם חש מה שקורה בדור. האדם צריך לחוש את מה שקורה בכלל. יש שתי צורות להתקשרות לנשמת הכלל - ע"י פגישה מציאותית עם הדור, ע"י חוייה עם הדור. הצורה השניה - יש פה פגישה אחרת לא מציאותית, פרקטית מעשית, אלא פגישה עם תמצית יותר עליונה של נשמת הדור. קיום התומ"צ של כל יהודי בדור מסוים, והקיום ע"י סגנון דורו והופעת דורו, מקשרו מצד המהות והתמצית לכלל. אינו מתקשר לכלל דרך הפרט אלא מצד זה שהוא מלביש את מה שיש באופן כללי בכנס"י, כל דור ודור יש לו לבוש המיוחד לו. אדם המקיים ומרבה לקיים תומ"צ מרגיש את הדור בתמצית היותר עליונה. כיון שהוא מתחבר לתמצית עליונה.
בתמצית זו מרגיש שלשה דברים: א וחש בכל מהותו את הצער של כנסת ישראל בשפלותה - מכיר את הפוטנציאל והטוב הגדול שיש בעמ"י שנמצאות בנסתר ואינם יכולות לצאת ולהתגלות ומרגיש שמשהו חוסם אותו וממעט את החיים הבסיסיים שיכלו להגלות בעמ"י.
ב ומתענג משמחת עולמים העתידה לפניה - כיוון שזיהה בכח את מה שיש בעמ"י אז יכול במידה מסוימת לצייר לעצמו את העתיד היפה הצפוי לעמ"י. עולם התענוג זה מצב לא של התאמצות לצאת לפועל אלא הכל שלם והרמוני (עפ"י המסילת ישרים). התחושה הדומיננתית יותר זה תחושת ההוה. ג - ומתפאר בהכרה עמוקה פנימית בהוד עליוניותה האלהית - זה מזכיר את ריב"ז שרואה ריבה המלקטת שעורים ואומר "אשריהן ישראל שבזמן שעושים רצונו של מקום זוכין וכשאינן נעשים עבדים..." עצם היות שעמ"י יכול להתבזות ע"י אומות שפלות זה מביא את ריב"ז לומר שעמ"י בעל סוד פנימי, ועליונותו של עמ"י בהחבא כשעמ"י במצב לא טוב.
אמנם, מבחינת קדושת המקום אז יש חורבן המקום חרב - זה ההוה המציאות קשורה למקום אבל הזמן פחות חרב הפגיעה של החורבן ב מקום אנושה בהרבה מהפגיעה ב זמן יש קדושת הזמן שקיימת כמו קדושת השבת שקביעא וקיימא וכן קדושת החגים שאמנם ללא עליה לרגל.
מה משמעות ה'זמנים'? בימי החגים מתנוצץ יותר רגש העתיד. יותר דומיננתי הרגש של מה יהיה בעתיד לכשיתמלא החסר של החורבן. ואז תהיה התגברות ויכולת יציאתה לפועל.
פשט הפסוק קריאה לעתיד. אך הרב לכאורה מחדש שכבר עכשיו שאנו עדיין בחורבן אנו על אף האבל מרגישים את גדלות העתיד.. ובעיקר במועדים אנו מרגישים ביתר שאת את הרגשת העתיד.
ההתענגות היא מכח העתיד. למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה ההתענגות תהיה גם מצד יכולתה של האומה לצאת לפועל והנקודה הנסתרת תוכל להתגלות במלא מובנה.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרה"ג דוב ליאור
    הרה"ג דוב ליאור
  • הרב שמואל אליהו
    הרב שמואל אליהו
  • הרב אליקים לבנון
    הרב אליקים לבנון
  • הרב ש. יוסף וייצן
    הרב ש. יוסף וייצן
  • הרב יהודה לייב גרונר
    הרב יהודה לייב גרונר
  • הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
    הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
  • הרב שלמה שושן
    הרב שלמה שושן
  • הרב דב בערל וויין
    הרב דב בערל וויין
  • הרב חיים אביהוא שוורץ
    הרב חיים אביהוא שוורץ
    undefined
    שלח לך

    חטא המרגלים ומניעיו

    הרב דוד דב לבנון
    undefined
    נוסחי תפילה

    סדר לבישת טלית והנחת תפילין - ספרד

    הסידור המהיר | סיון תשפ"א
    undefined
    הלכות שלושת השבועות

    מנהגי שלושת השבועות

    א - ימי בין המצרים. ב - ריקודים ומחולות וכלי זמר. ג - נגינה ושירה בסעודות מצווה. ד - שמיעת מוזיקה ממכשירים חשמליים ביתיים בשלושת השבועות. ה - הלכה למעשה. ו - טיולים, בילוי בברכת שחייה, נופש בבית מלון. ז - שהחיינו. ח - באיזה מקרים מותר לברך שהחיינו. ט - נישואין ואירוסין. י - תספורת. יא - גילוח זקן בשלושת השבועות. יב - משנכנס אב ממעטים בשמחה. יג - בשר ויין. יד - דיני איסור אכילת בשר ושתיית יין. טו - בשר ויין בשבת חזון ובסעודות מצווה. טז - בנייה ונטיעה בתשעת הימים. יז - דיני בנייה בתשעת הימים. יח - דיני משא ומתן בתשעת הימים. יט - איסור כיבוס. כ - בגדי קטנים ובתי חולים. כא - רחיצה. כב - שבת חזון. כג - שבוע שחל בו כשתשעה באב נדחה ליום ראשון.

    הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
    undefined
    ציצית ותפילין

    התכלת וחידושה

    הרב שמואל אריאל | אייר תשע"ז
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    אמונת עיתך

    מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א

    באדיבות מכון התורה והארץ

    הלכות טבילה מאת מכון פוע"ה. כותבי המאמר הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטין.

    רבנים שונים | תשע"ד
    undefined
    פרשת שבוע

    עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ

    הרב יוסף כרמל | סיון תשע"א
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    בלק

    ברכת בלעם - ברכה או קללה?

    כל כך חשובה נבואתו של בלעם על עם ישראל עד שרצו חכמים לקבוע אותה בקראית שמע; מדוע הפכו כל הברכות לקללות חוץ מ"מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל"? כיצד השפיעה הנבואה על בלעם? מדוע ייחדו את נושא ברכת בלעם בתורת משה?

    הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
    undefined
    תורה בכותרות

    בנפול אויבך אל תשמח!?

    מאז יציאת מצרים ועד ימינו אנו נאבקים אנו עם אויבנו. החשיבות בעצם המלחמה ברורה ואין כאן המקום להרחיב על כך. אך מה דין השמחה בעת הנצחון? האם אנו אמורים לשמוח כאשר אנו משמידים את אויבנו? האם אפשר שלא לשמוח? מקורות ללימוד עצמי.

    הרב אביעד שטטמן | ו' ניסן, התשס"ד
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    שלח לך

    רעיונות לפרשת שלח

    קובץ רעיונות לפרשת שלח: חלה מן העיסה. אמונה וביטחון בארץ ישראל. להחליף את העם? בין יהושע לכלב. תיקון חטא המרגלים.

    הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il