הפסקה הזו מדברת על אדם מישראל שהוא כלל אנושי, שרוצה לזכות באור חיים כללי, אמיתי ואומר הרב אפילו שהוא רוצה לזכות בזה דבר זה יהיה רק ע"י שהוא יצמצם את עצמו, ויסכים לעניין. שהדרך לזכות לאור החיים זה דרך כנס"י.אדם צריך בכל החיים שלו - ברגשות, בכל כוחות החיים שבלב וגם בכל החושים. הפירוט של בכל לבו - זה בכל חושיו וכוחותיו הגשמיים והרוחניים.
בשלב הראשון זה לרכוש את המידות הישראליות.

היכן הוזכרו המידות הישראליות? בפסקה ה' במילים לחיות חיים ישראליים. לשתול עצמו בכנס"י - מטרות האדם הם קודם כל את המידות ולאחר מכן זה חכמת ישראל.
הרב במקומות אחרים אומר שחכמת ישראל - זה ההיסטוריה, הספרות הביקורת והגיון הדעות (אגרות א,קמח). חכמת ישראל זה לא הידיעות האלוקיות, אלא איך הביטוי של הידיעות הללו באו לידי ביטוי? בהיסטוריית עמ"י, בשירת עמ"י - היסטוריה. ביקורת זה ביקורת על הדעות שהושמעו ע"י הגויים, תגובת עמ"י למחשבות הגויים. התורה - הצדדים המוחלטים מאת רצון ה'. חכמת ישראל - איך רצון ה' התגלה בחיי עמ"י, ההגיון האנושי שנבנו בעמ"י. תפקיד האדם לקנות את המידות הישראליות ולבנות את הידיעות הישראליות. ע"י כך הוא ירומם את כנס"י. אדם שיש לו שאיפה לאור חיים באמת אומר הרב תעשה את זה דרך כנס"י.
כיצד יעשה זאת? אל תלך ללמוד ספרות והיסטוריה של הפילוסופים ושל האנגלים אלא למד דברים הקשורים בעם היהודי. הפסקה נכתבה מתוך ראי שעמ"י רצה להיות מושכל ולהכיר את החיים ללמוד עולם ומלואו ועם כל הרצון הזה, אומר הרב לא ללמוד את הדברים האלה והקידום של הכל יהיה בצורה טובה דווקא דרך כנס"י.