ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הפרשה מתחילה בפסוקים שמעוררים אותנו מיד להבין, שמדובר פה ברמזים וסודות קבליים.
הסיבה לכך היא ריבוי השמות, שהם היסוד של תורת הקבלה - "וידבר אלוקים... ויאמר אליו אני ה'... וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם" - אלוקים אמר למשה אני ה', וארא באל שדי, ושמי, שם הויה, לא נודעתי להם (לאבות).
בפירוש הרמב"ן על פסוק זה, מתבטא יסוד חשוב מאוד בפרשנותו. על ידי הבנתו הקבלית את משמעות השמות, הוא מסביר את כוונת הפסוקים. כלומר, הרמב"ן משתמש בקבלה בפרשנות המקרא.
מבקרי המקרא בקראם פסוקים כאלה, בתפיסתם הטמאה את התורה הקדושה, מקשים על השימוש בכל מיני שמות, ומגיעים למסקנה שיש פה ערבוב של תקופות. שאלות מסוג זה, מעוררות אותנו להתבונן יותר לעומק במה שכתוב. שלא כמו בתורת הקבלה, שעל-ידי שיוך של כל שם לבחינה שלו, מסבירים דבר שבדרך כלל מנותק מפרשנות הפסוקים, הרמב"ן משייך את ההבנות האלו לפירוש הפסוקים עצמם, ואם נבין את הפסוקים שאותם פירש הרמב"ן, נוכל אחר כך לפרש כך וללמוד בעצמנו גם מקומות אחרים בהם יופיעו השמות השונים.
אופי גאולת ישראל ממצרים, ואופי הגאולה העתידית
לפני שנבוא לניתוח הפסוקים אצלנו, נזכיר רמב"ן חשוב בסוף הפרשה הקודמת, בנקודת הקישור בין שתי הפרשיות. הנקודה בה אנו נמצאים היא לאחר שמשה רבינו בא ב"טענה", כביכול, כלפי הקב"ה, "למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני". משה בא לבשר את הגאולה לעם ישראל, ולבשר להם שהקב"ה שלח אותו להוציאם ממצרים. בשורה זו היא אור גדול של גאולה שמופיע פתאום, וכולם מצפים להמשך הגאולה ולהתקדמות, אלא שלא כך קורה.
משה בא ומוסר אותות, כמו היד המצורעת. בני ישראל יאמינו לאות זה, מסביר רש"י, מפני שהוא יגיד להם שידו מצורעת מכיוון שדיבר עליהם רעה, והם רגילים שמי שמדבר עליהם רעה סובל. כך הם מבינים שהם עם ישראל הקשורים להבטחת ה' לאבות שיגאלו ממצרים.
לאחר שבא משה ומבשר את הגאולה, הוא נעלם וחוזר למדין. הרמב"ן שם מסביר זאת ומביא מדרש שיר השירים - דומה דודי לצבי, מה צבי, נראה וחוזר ונראה (כשרץ בין ההרים) אף גואל ראשון נראה להם וחוזר ונכסה מהם וחוזר ונגלה. כשמשה חוזר, הוא פוגש את השוטרים שיוצאים מפגישה עם פרעה. הרמב"ן אומר שלא כל אחד נפגש עם פרעה, ובוודאי שפגישה זו באה לאחר זמן רב של סבל שסבלו ישראל תחת מצרים, באותו פרק זמן שמשה נעלם לאחר שבא בפעם הראשונה והביא עמו את האור הראשון של הגאולה. השוטרים באים בטענה למשה שהרע להם מאז שהגיע, ומשה פונה לקב"ה ואומר "למה הרעותה" וכו'. הדברים הם קשים ולא כל כך מתאימים למשה העניו, שבדרך כלל אומר מה אני ומי אני. אך משה כאן הוא כבר שליח, והרמב"ן מסביר שמשה שאל מדוע שלחת אותי לפני שהגיע הקץ. הקב"ה עונה לו שהוא יראה שביד חזקה ישלחם פרעה מארצו, ורש"י מסביר - על כרחם של ישראל. כלומר, הגאולה תהיה (גם לעתיד לבוא - בימינו) באור גדול שיופיע, ואחר כך התדרדרות ועליה, והכל יקרה גם בעל כרחם של ישראל מאחר ולא בטוח שכולם ירצו להיגאל.
הסבר מה כל שם מבטא באופן כללי
פרשתנו מתחילה בתגובה של הקב"ה לדברים הקשים של משה. רש"י מסביר שהקב"ה פונה למשה במידת הדין, בשם אלוקים, "על שהקשה לדבר ולומר למה הרעת לעם הזה", ואז אומר לו "אני ה'" - מדת הרחמים - נאמן לשלם שכר. הקב"ה אומר למשה שהוא נודע לאבות בשם שדי, כלומר שהבטיח להם הבטחות, אך בשם הוי-ה שמשמעותו לקיים את ההבטחות, לא נודע להם, ולא קיים בתקופתם את ההבטחות.
האבן עזרא מסביר (והרמב"ן מצדד בהסברו) שישנן 3 הנהגות:
1. הנהגת שם אלוקים שהיא בגימטריא "הטבע", שזוהי הנהגה שלא מתחשבת במעשי האדם, הטובים או הרעים, אלא נותנת לכוחות הטבע והמזלות לפעול "כרצונם".
2. הנהגת שם שדי, שהיא הנהגת שכר ועונש, המתחשבת במעשי האדם. כלומר, כשהאדם טוב מקבל טובה ולהיפך. הנהגה זו פועלת דרך הטבע, כגון גשמים בעיתם וכד'. זוהי הנהגה ניסית, אך לא ניסית שמעל הטבע אלא ניסית שבתוך הטבע. זוהי ההנהגה שהיתה עם האבות. זוהי משמעות הביטוי מלאך, שהוא גימטריא שם הוי-ה ואדנות (91) המסמל את הנס (בשם הוי-ה) שבא בתוך הטבע (שם אדנות). וזהו "המלאך הגואל אותי" של יעקב, והמלאך שמופיע לאברהם - ההנהגה בה הונהגו.
3. הנהגת שם הוי-ה, שמתבטאת בניסים גלויים שעוקרים את הטבע, כמו בניסים של עשר המכות. הופעת שם זה היא הופעה המיוחדת לישראל, ואינה תלויה כלל במעשיהם אלא בתולדתם, בעצם היותם ישראל.
ההבדל בין הנהגת ה' למשה והנהגתו לאבות
יסוד שמות אלה, הוא חשוב ומופיע בהרבה מקומות, לדוגמא:
1. אחר מעשה העגל, והכפרה שנתכפרו בני ישראל, מבקש משה רבינו מהקב"ה שלא מלאך ילך איתם במדבר, אלא שהשכינה תלך איתם. והרמב"ן מסביר שם, שהמלאך ההוא הוא המלאך הגואל, אשר השם הגדול בקרבו, שהכוונה (כמו שהסברנו) לשילוב שם הוי-ה בשם אדנות, כמלך ששוכן בתוך ביתו ולא גלוי החוצה, שזוהי הנהגת כל העולם הזה בדרך הטבע. משה רבינו אינו מתפשר על הנהגה זו של שכר ועונש, הנהגה ניסית נסתרת, אלא מבקש מה' הנהגת שם הוי-ה, בגילוי ניסי של השכינה, שמתבטאת בכל הניסים שאפפו אותם במדבר.
2. בבראשית (יז, א) הקב"ה מתגלה לאברהם באל - שדי. "וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי" הרמב"ן מסביר שם שיש כאן שני שמות, אל ו - שדי. השם אל מורה על תקיפות. השם שדי מסביר הרמב"ן מורה על הגבורה שאיתה מנהיג ה' את העולם. בשלב זה בספר בראשית, מתחילה הנהגת ה' עם האבות דרך מציאות הטבע: ברעב - פדיון מרעב. במלחמה - בניצוח מלחמה וכו'. כל הנהגות אלו הן ניסים הנעשים באבות בדרך הטבע. וזוהי הנהגת שדי שמשמעותה לשדד, לנצח את הטבע, לווסת אותו. שדי - שאמר לעולמו די, עד כאן ועד כאן. כלומר, מציב לטבע גבולות ומעצב אותו כרצונו. הנהגה זו היא ניסית שאינה "מפקירה" את העולם להתנהלות הטבע באופן עצמאי ושרירותי, אלא מסדרת אותו. כלומר, ישראל שמתפללים ועושים מצוות, ובעקבות כך יורדים גשמים בעיתם, זה עצמו נס שפועל בתוך הטבע בהנהגת שכר ועונש.
זהו ההבדל בין הנהגת ה' למשה והנהגתו לאבות. למשה רבינו ההנהגה היתה בשם הוי-ה שהיא ניסים גלויים - במכות, בים סוף ובמדבר - שאינם תלויים במעשים ושכר ועונש. אך באבות - אומר הרמב"ן, לא נזכר כלל שם הוי-ה, וגם כשנזכר, בא בצירוף שם אחר. וכן הצד השני במשה, שאצלו לא נזכר שם שדי לעולם, כי הנהגתו גבוהה יותר הנהגת שם הוי-ה.
יסוד זה של אופני הנהגת ה', וביטוי ההופעה בשמות, הוא מרכזי ומופיע במקומות שונים. לדוגמא:
הרב קוק (ב"אורות הקודש" בחלק "מוסר - הקודש", "מוסר אלוקי" יז) - מסביר שיש הנהגה שהולכת על פי המוסר הכללי שיורד למוסר האישי, וזהו עניין הנהגת שכר ועונש המתבטאת בשם אלוקים, וישנה הנהגה עליונה יותר שאינה קשורה לתוכן המוסרי ולבחירה חופשית, אלא קשורה בצפיה עליונה שהיא למעלה מהתנאים שנמצאת בהם ההוויה כעת, ולמעלה ממגבלת הזמן, וזוהי הופעת שם הוי-ה, שמשמעות השם היא עבר הווה ועתיד ביחד (מעל הזמן), והיא קשורה בסגולת ישראל.
הגר"א אומר שיש שני מיני השגחות:
1. הנהגת הטבע שהיא מיסוד שם אלוקים, והיא פועלת על ידי כוכבים ומזלות המפעילים את הטבע. 2. פנימיות ההנהגה ששולטת על הטבע, והיא הנהגת ישראל התלויה בשם הוי-ה.
הרמב"ן עצמו מכניס יסוד זה גם בהסברו ל"מעשי אבות סימן לבנים". מצד אחד ישנו העניין הסגולי הבחירי בעם ישראל, שמופיע כבר באבות ומתבטא בכל מיני מהלכים שהם חייבים לעשות, מהלכים שיקבעו אחר כך את מה שיקרה לעם ישראל ומה שיעשו ישראל לעתיד לבוא. ומצד שני, קיימת ההנהגה הטבעית בעם ישראל והניסים שקורים להם בתוך הטבע בהנהגת שדי.
הרב בני אלון
לשעבר ראש ישיבת "בית - אורות", העביר שיעורים בישיבת בית אל. שימש כשר וחבר כנסת בממשלת ישראל.
השקת "משנת הרב" פרקי תורת א"י, קרבת אלקים ועבודת אלקים במשנת הרב
ערב השקה למהדורה החדשה של 'משנת הרב'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
