מהי מדינה יהודית? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

קטגוריה משנית

1864

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בשבוע שעבר התקיים 'כנס רמלה השני', שעסק ביסודות הרעיוניים של מדינה יהודית. הכנס הוא מיסודם של תנועת קוממיות והגרעין התורני ברמלה. רגישותם של הנושאים השונים בכנס זיכתה אותו בסיקור תקשורתי נרחב. לקראת יום העצמאות בחרנו לחרוג ממנהגנו להביא כאן במה תורנית ואנו מגישים לפניכם קטעים (ערוכים מעט בידי המערכת) מאחד הפנלים בכנס, שעסק בשאלות שבכותרת (על פי סדר הדוברים).

צמצום כוחה של המדינה והגדלת כח העם
פרופסור משה קופל - המכון לאסטרטגיה ציונית
עלינו לשאוף לעלות לשלטון לא כדי להחליף את האליטה הנוכחית באליטה אחרת אלא לתת לעם לבטא את עצמו, לעם יש את הכח לפתח פתרונות לבעיות שונות ולהצמיח עוצמות של הובלה
ישנם בין היתר ארבע גישות למדינת ישראל הנוכחית. הראשונה - המדינה כפי שהיא, היא יסוד כסא ה' בעולם. השניה - מדינת ישראל של היום אינה אלא פלטפורמה לקראת סנהדרין, נבואה וכן הלאה. השלישית - גישה חילונית שהכל מדינה תל אביבית, והרביעית - גישת חלק מהציבור החרדי שאין משמעות דתית למדינה ואולי הכל מהסיטרא אחרא.
אולם, חוששני שגישות אלו הן ארבע שהן שתיים - מי שחושב שהמדינה הנוכחית היא יסוד כסא ה' בעולם, יכול להגיע לקידוש המצב הקיים, וכתוצאה מכך להנצחת האוליגרכיה התל אביבית. זה נכון גם בכיוון ההפוך - מי שחושב שהמדינה היא רק פלטפורמה לעתיד יכול להגיע גם כן לאדישות כלפי הקיים, ושוב להנצחת האוליגרכיה. זו גישה של הנטורי קרתא בפוטנציה.
אני טוען ששתי הגישות הללו טועות באותה טעות - לשיטתם או שהמדינה היא מדינה מושלמת או שהיא לא כלום, וממילא כיום הכל במדינה פוליטיקה קטנה ומלוכלכת, ולא על המדינה הזו נאבקנו.
אך יש גם גישה שלישית, שסוברת שנאבקנו בשביל המדינה הזו. ולשם כך אקדים הקדמה פוליטית קטנה.
השמאל בכל מקום בעולם תומך באקטביזם שיפוטי, מו"מ בינלאומי, רפיסות בטחונית, וכלכלה סוציאליסטית. זה תמוה - מה הקשר בין כל הדברים האלה? מה הקשר בין אקטביזם שיפוטי וכלכלה סוציאליסטית? אך כך זה בכל מקום בעולם.
על מדוכה זו ישבו חכמים רבים, והסבירו שהמשותף לכל העמדות הללו זה האמונה שאליטה מצומצמת יכולה לפתור את כל הבעיות בעולם - להביא שלום, לסדר את הכלכלה וכו'.
בפועל כל הפתרונות שהביאו אליטות אלו בכל מקום בעולם הביאו אסונות, וכדוגמא ניתן לקחת את הכלכלה הסובייטית.
לעומתם - הגישה השמרנית גורסת, שלא נפתור את כל הבעיות הללו, אך עמים ותרבויות מפתחים מסורות כיצד להסתדר עם הבעיות הללו. במילים אחרות, בגישה השמרנית העוצמה באה מלמטה, מהעם.
לצערנו, מרוב ציונות וממלכתיות, אנו הציונות הדתית נקטנו בגישת השמאל, והעמסנו על המדינה את האחריות לשלוט בכל העניינים, ושהמדינה תפתור הכל.
אציין מספר דוגמאות בהם העמסנו על המדינה עניינים שונים ובסוף הדבר פעל כנגדנו כבומרנג.
אנו דרשנו חקיקה דתית וכן שהמדינה תתמוך בענייני דת. אך יש לכך גם השלכות חמורות, למשל: כאשר לא היה תקציב ממשרד הדתות, שבתו עובדי המועצה הדתית והמקוואות נסגרו. כך גם בחקיקה דתית - האם אנו רוצים שפקידי המדינה יכריעו בשאלות המסורות לרבנים כמו - מיהו יהודי?
דוגמא נוספת - הסעד במדינת ישראל הוא בית חרושת להעברת כסף יהודי לערבים, וכן - מעודד משפחות חד הוריות ובזה גורם להרס משפחות.
לכן, אני חושב שכרגע כחלק מהצטרפותנו למשחק הפוליטי, שהיא פוליטיקה קטנה ומלוכלכת, איננו צריכים לשאוף ליסוד כסא ה' בעולם, אלא, בעיקר, עלינו לשאוף לכך שהמדינה תהיה 'קטנה' יותר, לא במובן הטריטוריאלי אלא מבחינת תחומי האחריות.
המדינה יכולה לאפשר לנו לפתח תרבות יהודית, אך המדינה לא יכולה להחליף את התרבות היהודית. המדינה לא יכולה לספק לנו תרבות יהודית, אנחנו יכולים לעשות זאת. עלינו לשאוף לעלות לשלטון לא כדי להחליף את האליטה הנוכחית באליטה אחרת אלא לתת לעם לבטא את עצמו.

התווית דרך דתית לאומית
פרופסור אשר כהן - אוניברסיטת בר אילן
יש כאן שאלה גדולה ללא פיתרון, והשאלה היא - האם הציונות הדתית ענתה פעם על השאלה - מהי מדינה יהודית? איך מתנהלת מדינה יהודית? מהו משרד החוץ במדינה יהודית? וכן הלאה

הדוקטורט שלי עסק ביחס הציונות הדתית למדינת התורה, מדינה שמתנהלת על פי התורה. כשהגשתי את ההצעה שלי לכתיבת הדוקטורט לפני השופטים, כתבתי שאני רוצה לבחון את כל אשר נכתב בנושא מיום הקמת המדינה עד זמן כתיבת העבודה. אחד השופטים כתב לי - תתרכז במה שנכתב בזמן קום המדינה מאז לא התעסקו בכך. כשבדקתי את הנושא, התברר לי שהוא צדק.
הסיבה לכך היא הבעיה שאציג כאן, ואציג בעיה יותר מפתרון... יש כאן שאלה גדולה ללא פתרון, והשאלה היא - האם הציונות הדתית ענתה פעם על השאלה - איך מתנהלת מדינה יהודית? ומהי מדינה יהודית?
נניח שתנועת התשובה הצליחה, ומחר כולם במדינה דתיים, איך המדינה תתנהל?
ישעיהו ליבוביץ בזמן הקמת המדינה שאל את הרב נריה - איך תתנהל חברת החשמל? נוסיף ונשאל - איך יתנהל משרד החוץ בשבת? האם יתנהל חדר מצב במשך 24 שעות? כיום, אין ליהדות הדתית תשובה לשאלה זו...
לכן כיום, כדי להפוך את המדינה למדינה יותר יהודית, עלינו לפעול בכמה תחומים. הציבור בארץ רוצה חינוך יותר יהודי. אך אחת הבעיות היא, שאם פעם מסורתי שרצה חינוך יהודי לילדיו שלח אותם לבית ספר ממלכתי דתי, הרי היום ילדיו לא יתקבלו בבית ספר זה כי בית הספר הפך לבית ספר תורני.
אחד הפחדים של הכנסת תכנים יהודיים לבתי ספר חילוניים זה הפחד מכך שהדתיים ינסו להחזיר בתשובה. לכן על הדתיים להגביר את ה'יהודיות' של הסובבים אותם ולא דווקא את היהדות.
אתגר נוסף לציונות הדתית - זו העובדה שהקולקטיב היהודי הולך ונפרץ בשנים האחרונות. יש לנו 320 אלף עולים, שבעיני החילונים הם יהודים ובעיני היהדות הם לא יהודים. את החרדים והחילונים זה לא כל כך מעניין, אך אותנו מעניינת החברה הלאומית, וחשוב לנו שהיא תהיה יהודית.

צועדים בדרך העולה
משה פייגלין - חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד
לא יכולות להיות לנו תשובות, כל עוד נתעסק בכך רק ברמה התיאורטית. כדי שיהיה לנו תשובות עלינו להקים מדינה יהודית. אמנם וודאי שכל עולם הישיבות צריך כבר כיום להתעסק בכך לפחות ברמה התיאורטית
איני חושב שההגדרה של מדינה יהודית היא מדינה דתית. מדינה יהודית היא מדינה ששואפת להקים את בית המקדש ולתקן עולם במלכות ש-ד-י. אני חושב שזו הגדרה רחבה הרבה יותר מדתית. מדינה יהודית צריכה להיות המכשיר שיממש את כל מה שעם ישראל שאף אליו במשך אלפיים שנה.
פעם באחת ההרצאות שאל אותי מישהו - האם כשתהיה ראש ממשלה תקים את בית המקדש?
עניתי לו - אני שואף לכך, והלוואי והקב"ה יזכה אותי להקים את בית המקדש, אך איני יודע אם אצליח. אולי הלחץ העולמי ימנע ממני ואולי יהיו בעיות נוספות, אך זה מה שאני רוצה. על כולנו לשאול את עצמנו - אם זה מה שאנו רוצים, וזה מאד משמעותי, כי משה דיין הוריד את הדגל מהר הבית לא מפני שהיה עליו לחץ בינלאומי, אלא מפני שזה לא היה כלל בחלומו.
השאלה המשמעותית אינה כיצד תתפקד חברת החשמל במדינה יהודית, למרות שזו שאלה חשובה, אלא לאן אנו הולכים ומהי שאיפתנו.
אחרי שנציב לנו מטרה, נתחיל לצעוד על פיה, והתמונה תלך ותתבהר. הרצל לא חלם על מדינה בדמות המדינה הנוכחית, אבל הוא הבין שהיהודים צריכים מדינה, והתחיל לצעוד בכיוון זה ועם הזמן התמונה הלכה והתבהרה.
אכן צדק פרופסור אשר כהן באומרו שאיננו יודעים כיצד מדינה יהודית תראה. אמנם אנו צריכים לעסוק בנושא זה, ולהשלים כמה שיותר חתיכות מהפזל, אך לא כל החלקים נמצאים אצלנו. חלק מהחלקים של הפזל נמצאים אצל הציבור המסורתי ושאר חלקי הציבור בישראל.
פעם העיתונאי רינו צרור שאל אותי - אתה רוצה לבנות את בית המקדש? עניתי לו: כן, אך יש לי בעיה. הוא שאל אותי - מה הבעיה? עניתי לו, שכדי לבנות אותו אני צריך גם אותך. המשימה הראשונה שלי היא לדאוג שגם אתה תרצה. אני חושב שאם אנחנו נרצה גם הוא ירצה.
למדינת ישראל יש בעיה עם הזהות היהודית שלה, אך עם ישראל הולך ומתחבר לזהות שלו. הוצאנו לא מזמן עלון של מנהיגות יהודית, והייתה שם כתבה על אחד מחברינו שאינו חובש כיפה, והוא בחר להצטלם דווקא על רקע תמונה של בית המקדש. זו המטרה שלו.
אסיים בעניין אחד - השאלה של מדינה יהודית תתבהר תוך כדי הליכה, אך זה לא פותר אותנו מלהאמין בכך בכל נימי נפשנו. גם לא יכולות להיות לנו תשובות, כל עוד נתעסק בכך רק ברמה התיאורטית. כדי שיהיה לנו תשובות עלינו להקים מדינה יהודית. אמנם וודאי שכל עולם הישיבות צריך כבר כיום להתעסק בכך לפחות ברמה התיאורטית.
אולם צריך להבין דבר נוסף - לא רק לנו אין תשובות גם לקיים אין תשובות. לי היה ברור שאין לנו סיכוי לנצח במלחמת לבנון ובמבצע בעזה, כי אין למדינה תשובות. זה עניין מובנה.
כשחזרתי מהגירוש בגוש קטיף, אמרתי לאשתי - לצבא שאני ראיתי אין סיכוי לנצח במלחמה. כי הצבא לא נלחם על הארץ אלא על הזכות לברוח מהארץ בלי שיירו אחרינו קטיושות או גראדים. הסיבה לכך שאיננו אומרים שזו ארצנו, כי מי שיאמר זאת חייב בהכרח לחזור למקורות היהודיים. והכל, מפני שאין לנו מדינה יהודית שמתבססת על ערכים יהודיים.
המדינה הנוכחית הולכת ומאבדת את היכולת להתקיים, מפני שאין לה את היכולת להצדיק את עצמה. ולכן אין לנו ברירה אלא להתחיל ולהקים את המדינה היהודית, ויפה שעה אחת קודם.

בימה תורנית

רבנים שונים

מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ו'
ט"ו טבת תשע"ז
ט"ו טבת תשע"ז
שו"ת "במראה הבזק"
העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
שבט תשפ"ב
קרוב אליך
קרוב אליך גליון מס 72
אייר התשע"ה
לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ו משנה ב,ג
ח שבט תשפ"ב

בימה תורנית

שמחת פורים
מקומה של השמחה ביהדות
רבנים שונים | אדר תש"ע
בימה תורנית
תאריך עברי - עד כמה להקפיד?
גליון 229
רבנים שונים | אדר ב' תשע"א
בימה תורנית
חקלאות בימינו?
גליון 219
רבנים שונים | שבט תשע"א
בימה תורנית
היחס לסיפורי צדיקים
רבנים שונים | אדר א' תשע"א

בימה תורנית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד דודקביץ'
הרב דוד חי הכהן
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הרב יעקב שפירא
הרב מרדכי גרינברג
הרב משה ברלינר
ר' יעקב כץ (כצל'ה)

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו