ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

רווקות מאוחרת ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה הבית היהודי נישואין וזוגיות לקראת הנישואין Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ניסן תשס"ט

רווקות מאוחרת


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

שאלה:
אני הבת הבכורה במשפחתי, נשואה ובעלת משפחה. יש לי אח המתקרב כבר לגיל 30 ועדיין אינו נשוי. הורי מאוד מצטערים מכך ומנסים לדחוף אותו להסכים לקשר נישואין עם בחורות שאיתן הוא נפגש, אבל תמיד הוא מפסיק את הקשר. הוא גר עם ההורים, עוזר להם מאוד. רוב הזמן הוא לומד ואינו עובד כי אין לו מקצוע. האם כאחות בוגרת יש לי אפשרות לעזור לו להתחתן?


תשובה:
לפני כל התייחסות לשאלתך צריך לנתח את המצב המשפחתי ואת מערכת היחסים הפנימית כדי להגיע למסקנות נכונות. על פי הנתונים שציינת, יש כמה נקודות בולטות, שאולי יש בהן כדי להאיר את התמונה. הנקודה הראשונה היא, שהוא מתקרב לגיל 30 ועדיין לא התחתן. לצערי, רבות מאוד הבחורות הרווקות המעוניינות להקים בית. לכן, אני מניח שלא חסרות לו הצעות לשידוך. תמיד אפשר להסביר שעדיין הוא לא פגש את "נסיכת החלומות" שלו, ולכן לא התחתן. אבל הכלל בידינו הוא, שהקב"ה ודאי מעוניין שהוא יקים בית. הסיבה שאינו מוצא שידוך נעוצה בראש ובראשונה בבחור עצמו, שמן הסתם יש לו מעצור כלשהוא, המונע בעדו מלקבל החלטה. לכן גם הקב"ה לא שולח לו את הזיווג המתאים, שהרי אם ייפגש עם הבחורה אשר עמה הוא צריך להקים בית, וידחה אותה בגלל המניעות שיש לו, יהיה אח"כ צורך במאמץ הרבה יותר גדול כדי לחזור ולהפגישם לאחר שיתגבר הבחור על המעצורים שיש לו. לכן, כאילו בראיית דרכיו של הקב"ה, הוא מעדיף שלא להפגישם אלא לאחר שיסולקו המעצורים אצל הבחור. אם כן, כאחותו הדואגת לשלומו ולעתידו, הנכון הוא להשקיע מאמץ באיתור המניעות והמכשולים, ולהשתדל לעזור לו להתגבר עליהם, כדי שתיפתח הדרך להיכרות עם בת זוגו.
בנוסף, ציינת שאחיך גר עם ההורים, לומד, אך לא רכש מקצוע. אם כדוגמא, היו אומרים לנו על אדם נשוי ובעל משפחה, כבן 30, שרק לומד ואין לו מקצוע, מה היינו מגיבים על כך? ודאי היינו תמהים, הרי בעל משפחה צריך לפרנס את משפחתו, ואם הוא רק לומד מהיכן מתפרנסים? שמא תאמרי, הרי רבים הם בעלי משפחה היושבים ועוסקים בתורה, ואין להם מקצוע. אכן, גם על אלה אני תמה. ברור שלימוד התורה איננו עילה להטיל את עול הפרנסה על האישה. תפקיד האישה הוא לגדל את הילדים באהבה ובחום, לדאוג לצרכי הבית וכד'. גם אישה המעוניינת לעבוד, צריכה לעשות זאת בעיקר להנאתה, או כדי להביא הרווחה כלכלית למשפחה. עול הפרנסה והאחריות לכך, לא אמורים להיות מוטלים על כתפי האישה. הבעל נושא באחריות, ואשתו מסייעת. אם נחזור אליכם, אני מרשה לעצמי לשאול שאלה: מה היה עושה אחיך אילו היה מתחתן. האם היה ממשיך ללמוד או שמא היה דואג לעצמו למקצוע. בהנחה, שהוא היה נוטל על עצמו את עול הפרנסה, מן הסתם היה דואג ללימוד מתאים לרכישת מקצוע. אם כן, בראשונה, יש להשתדל שגם בעודו רווק יתחיל מסלול כזה. וכי רק בגלל הנישואין אנו חייבים לדאוג לעתידנו הכלכלי, וכל זמן שאיננו מתחתנים אנו פטורים מאחריות? באותה קטגוריה יש להתייחס גם להמשך מגוריו עם ההורים. כמו שלכל אדם נשוי אנו מייעצים לעזוב את בית ההורים, כך גם לרווק שהגיע מזמן לפרקו, יש לייעץ שיבצע את העזיבה הנדרשת, "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו". מפני שלא הנישואין גורמים אלא הגיל גורם.
ועתה, לשאלתך. אם כן, הסיוע הראשון שאת יכולה לתת לאחיך הוא, לעזור לו לברר לעצמו את המעצורים הפנימיים המונעים ממנו קבלת החלטה על קשר של קיימא. במקביל שוחחי עמו וגם עם ההורים, והשתדלי לכוון אותו ליציאה מן הבית ובעיקר לרכישת מקצוע. שני אלה, אמורים לתת לו עצמאות ולהוביל אותו בדרך לקבלת אחריות על עצמו. כאשר יגיע לעצמאות ולאחריות, יוכל גם לקבל החלטה חיובית לקראת נישואין, וממילא יפתח הפתח לפני הקב"ה לשלוח לו את זיווגו.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il