ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
נפגעי הטרור
א רקע
משך שלוש שנים (תרע"א, תרע"ב, תרע"ד) פרסם מהן הרב זצ"ל את פתגמי החודשים ('מגד ירחים') בלוח 'ארץ הצבי' שיצא לאור ביפו. בפתגמים אלו מיצה הרב במילים ספורות 1 ובמליצות שיריות את עניינו ומהותו של כל חודש מחודשי השנה.
בפתגמים תמציתיים אלו רב היה הסתום. וזכור אותו חכם לטובה – הרב עוזי קלכהיים ז"ל – שנדרש לאותם פתגמים ופתר והנהיר את מליצותיו של הרב וחשף את שאצור בהן. זאת עשה במאמרו הנרחב 'באר מגד ירחים' בקובץ המאמרים 'הראי"ה', שהופיע למלאת ששים שנה לפטירת הרב 2 מאמר זה הפך לספר שהוציאו בני משפחתו בכסלו תשנ"ה. ומעתה כל המבקש להתבשם מניחוחות החודשים בהארת הרב, אין לו אלא לפנות אל זה הספר ולהתרשם.
ברם, תנא ושייר. פתגמי שנת תרע"א לא זכו לביאור ויש גם מפתגמי תרע"ב. להלן ייעשה להאיר את פתגם אייר תרע"ב.
כה כתב הרב:
הנשמות היפות, פרחי החיים
ממכון מקדשי אל – ישאבו טלם
ממכון מקדשי אל – ישאבו טלם
ב. הנשמות היפות
צירוף זה – 'נשמות יפות' – נראה להיות מקורי. משהו בדומה לו מצינו במקורות 'נפש יפה'. כך שנינו במסכת חולין: "השוחט את הבהמה ומצא בה שליא נפש היפה תאכלנה" (ד, ז) 3 ר"ל: השליא מותרת באכילה שכן שחיטת הבהמה התירתה, אבל בפועל אדם סביר לא יהין להכניס את השליא אל פיו. רק מי שהוא 'נפש היפה' היינו אדם שלא רק שאינו אנין טעם אלא שטעמו גס - הוא שיאכל. 'נפש היפה ' - הרי זה ביטוי על דרך סגי נהור.
ואכתי מה עניין נפש לכאן. ואפשר ש'נפש' משמשת כאן באחת ממשמעויותיה המקראיות והיא תאווה. החכם במשלי אמר:
"כי תשב ללחום (=לאכול) את מושל
בין תבין את אשר לפניך
ושמת שׂכין (=סכין) בלועך
אם בעל נפש (=אם רעבתן) אתה
אל תתאו למטעמותיו" (כג, א-ג)
בין תבין את אשר לפניך
ושמת שׂכין (=סכין) בלועך
אם בעל נפש (=אם רעבתן) אתה
אל תתאו למטעמותיו" (כג, א-ג)
'נפש היפה' מבטא את אדם בעל תאווה, רעבתן המוכן לבלוע את כל שניתן, גם מאכלים שבני אדם רגילים סולדים מהם.
'נפש' ו'נשמה' משמשים לא אחת מונחים נרדפים. אבל הפרש רב יש ביניהם: נפש משותפת לכל בעלי החיים, אולם נשמה מיוחדת לאדם, והיא המבטאת את המהות היותר פנימית שלו, זו שנופחה באפו ע"י הבורא
"ויצר ה' א-להים את האדם… ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז)
מעתה אם הנפשות היפות הם בני אדם המתאווים לכל מאכל גשמי, אפשר מאד שהנשמות היפות הם בני אדם נאצלים, הכמהים להשראת שכינה ולקרבת א-להים.
ג. פרחי החיים
פרחים הם המעטרים את עולמנו במרבדי צבע מרחיבי לב. והרי הם המסמלים נוי ותפארת. צורות פרחים היו חלק ממעשה מנורת המקדש (שמות כה, לא-לג) . אולם לבד מסגולתם העיטורית עוד יש בהם - ובפרחי עצים הדברים אמורים – בשורת פריון המבצבץ ובא. כך מסופר על מטה אהרן שהונח באהל מועד עם מטות נשיאי המטות:
"ויֹצא פרח ויצץ ציץ ויגמֹל שקדים" (במדבר יז, כג)
הרי שפרחים משמשים לא רק לנוי, אלא הם גם מבשרי חיים: פרחי החיים.
ד.ממכון מקדש אל
מכון ומקדש נמצאים לנו לראשונה במקרא בשירת הים
תבִאמו ותִט עמו בהר נחלתך
מכון לשבתך פעלת ה'
מקדש א-דני כוננו ידיך (שמות יד, יז)
כתוב זה שימש לבר קפרא לדרשה –
דרש בר קפרא: גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ כתיב: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" (ישעיהו מח,יג), ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב ""מכון לשבתך פעלת ה' מקדש א-דני כוננו ידיך " (כתובות ב ע"א)
ברם, בדרשה זאת יש מקום לתמיהה: והלוא מפורש בכתוב שאת המקדש כוננו ידיו של הקב"ה והיכן כאן צדיקים?! אפשר שלכן נדרש רש"י לומר: "מקדש מעשה ידי צדיקים הוא" ואפשר שממקום שבאנו למד; שהרי הכתוב אינו מדבר על מקדש בנוי, אלא על חזון המקדש שחזו בעיני רוחם משה ובני ישראל, השרים שירת הודייה על הים. ואלמלא אותו חזון אפשר שלא היה מוקם המקדש, שכן סוף מעשה במחשבה ובחזון תחילה. מסתבר ש'הנשמות היפות' הם הצדיקים שהמקדש מיוחס להם.
ה. ישאבו טלם
ביטוי לא שגרתי. שכן שלא כמי באר הנשאבים מלמטה, הרי טל ניתן מלמעלה., שכך אנו פוגשים בו לראשונה בתורה בברכת יצחק " ויתן לך הא-להים מטל השמים' (בראשית כז, כח) וכך גם באחרונה בשירת האזינו: "יערֹף כמטר לקחי תִזל כטל אִמרתי" (דברים לב, א).
אולם מצינו שאיבה במקדש, שאיבת דברים שאינם בתחתיות ארץ, אלא ברום שמיים. בהקשר לשמחת בית השואבה נאמר בירושלמי סוכה (פרק ה', הלכה א')
למה נקרא שמה בית שואבה, שמשם שואבים רוח הקודש.
טל זה לפרחי החיים מזכיר טל של תחייה שהרעיף הקב"ה על בני ישראל בעת מתן תורה –
כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה - יצתה נשמתן של ישראל שנאמר "נפשי יצאה בדברו" (שיר השירים ה,ו), ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן – דיבור שני היאך קבלו? הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם" (שבת פח ע"ב)
ו. אייר – יוסף ומקדש
כל שנאמר בזה, יפה לכאורה לכל עת, מה עניינו לחודש אייר דווקא?
נראה כי שני דברים הנקשרים לזה החודש מתחברים לדברי הרב בפתגמו – יוסף ומקדש.
אייר הוא במידה רבה חודשו של יוסף שכן נאמר בספר יצירה:
המליך אות ו' בהרהור וקשר לו כתר וצרפן זה בזה
וצר בהם שור בעולם ואייר בשנה …
יוסף הוא שנמשל לשור כאמור בברכת משה:
וליוסף אמר… בכור שורו הדר לו (דברים לג, יז)
ועליו – יותר מאחיו - ניתן לדבר במושגים של יופי, שהרי עליו מעיד הכתוב כי היה יפה תואר ויפה מראה (בראשית לט, ו). ודאי שהוא נמנה על'הנשמות היפות' .
מקדש שייך ביותר לזה החודש, שכן גם מקדש ראשון וגם מקדש שני נוסדו בו. על הראשון מסופר:
ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחודש זִִו הוא החדש השני למלֹך שלמה על ישראל ויִבן הבית לה' (מל"א ו, א)
ועל השני
בחדש השני החלו זרֻבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים… ויסדו הבונים את היכל ה'… (עזרא ג, ח-י).
נשמות יפות כיוסף הצדיק 4 הן העומדות ביסוד מקדש ה', שכן בצד היותו איש בעל שאר נפש ואידיאלים הנוסקים אל על ("השמש והירח"), הרי שורשו בקרקע (והנה אנחנו מאלמים אלומים"), הן כמו מחברות שמים וארץ, שזה עניינו של בית ה '. וממנו ממקדש א-ל הן שואבות טל תחייה שלהן.
^ 1. מעין דרך זו של ביטוי תמציתי קצרצר ננקטה על ידו גם בספרו 'ראש מילין' שעניינו: "רשמי מחשבה למדרש האותיות…", שלו סיפח את 'הברקה' שהוא כמו חזרה מתומצתת על פרקי הספר.
^ 2. בעריכת יצחק רפאל, ירושלים תשכ"ו.
^ 3. ומעין זה בירושלמי תרומות (פרק י', הלכה ו') "ביצים שהקרימו - הרי אלו אסורות; מוזרות - נפש היפה תאכל".
^ 4. לשמו הצמידו חז"ל את התואר צדיק ראה: יומא לה ע"ב; ב"ר צג, ז ועוד.
^ 2. בעריכת יצחק רפאל, ירושלים תשכ"ו.
^ 3. ומעין זה בירושלמי תרומות (פרק י', הלכה ו') "ביצים שהקרימו - הרי אלו אסורות; מוזרות - נפש היפה תאכל".
^ 4. לשמו הצמידו חז"ל את התואר צדיק ראה: יומא לה ע"ב; ב"ר צג, ז ועוד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?













