ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
כל החילים שנפלו
במאמר הקודם נדונה קריאת התורה ביום העצמאות וביום ירושלים, בימים שאין בהם חיוב של קריאת התורה. מסקנת הדיון שאפשר לקרוא בתורה, אך אין לברך על קריאת התורה. להלן נדון בקריאת התורה בימים שיש בהם חיוב של קריאת התורה. כלומר האם מותר להוסיף עליה שבה נקרא בפרשה שהיא מענינו של יום. גם כאן נשאלת השאלה שאם נגיע למסקנה שאפשר להוסיף עליה, האם אפשר לברך על הקריאה.
מחילת הציבור להוסיף עוד עולים
מובא במס' מגילה 1 , שבשני, חמישי ובמנחה בשבת קוראים ג' אנשים, לא פוחתין ולא מוסיפים. בשבת בשחרית קוראים ז' אנשים, אך אפשר להוסיף עליהם.
הראשונים 2 מסבירים שהטעם שאין מוסיפים בעולים, כדי שלא יקשה לציבור, מפני שימי שני וחמישי, הן ימי מלאכה, ובשבת במנחה הוי סמוך לחשיכה, שהרי כל היום רגילים לדרוש.
הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א 3 , מביא ראשונים ואחרונים שסוברים שמותר לציבור למחול על כבודם, ולמחול על הטירחא דציבורא.
הוספת עולים במקום שיש ב' חתנים
יש ראשונים שסוברים שאם יש ב' חתנים שהם ישראל, לא כהנים ולוים, והם באים לבית הכנסת ביום שני או חמישי, מותר לעלות ד' עולים. כלומר לעלות את ב' החתנים, שלא תהיה מריבה 4 .
הדין הזה נפסק להלכה ע"י הרמ"א 5 .
הרבה מן האחרונים חלקו על דין זה 6 .
אך יש אחרונים שהסכימו אתו, וביארו שטעם הדין הזה הוא משום שהציבור מוחל על כבודו, שיכולים למחול על כבודם 7 .
לכן כיון שרואים שלדעת הרמ"א אפשר להוסיף עולים לכבוד חתן, ויש אחרונים שמסכימים עם דבריו, נראה שויש ללמוד מכך גם לענין יום העצמאות ויום ירושלים, שאפשר להוסיף, ואין בזה איסור ברכה לבטלה.
הוספת עולה לקרוא בתורה ולברך על הקריאה הוי ספק דאורייתא
אין לומר שיש כאן ספק דאורייתא, כיון שהוי ספק ברכה לבטלה, שנראה לי שברכה לבטלה הוי איסור דרבנן, ולא איסור דאורייתא 8 .
יתירה מכך, נראה לי שאין כאן ספק ברכות, כיון שגם אלו שסוברים שאין להוסיף עולים כשיש ב' חתנים, אין הם סוברים שאם הוסיפו, אז הוי ברכה לבטלה. שאין כאן ברכה לבטלה, כיון שמברך לכבוד התורה- לכבוד הציבור 9 . אלו שסוברים שאין להוסיף עולים, דנים מצד לכתחילה, שאין לעשות כן, כיון שיש טירחא דציבורא.
אין כאן מחלוקת בנוגע לברכה, המחלוקת בין הראשונים ואחרונים אם מותר להוסיף עולים או אסור, ולכן זה דומה לדברי הרדב"ז 10 , שסובר שאם מחלוקת הפוסקים היא במצוה, ולא בברכה, אין אומרים בכך ספק ברכות להקל, ואסור לברך. אלא אם מכריעים שיש לעשות את המצוה, אז אפשר לברך.
לכן כאן, לאחר שמכריעים שאפשר להוסיף עולים, אפשר לברך, ואין דין ספק ברכות להקל. אע"פ שהבאתי [ראה בנספחים ברכה לבטלה/ ברכה שאינה צריכה] שיש אחרונים שחולקים על דברי הרדב"ז, אך נראה לי שאפשר לסמוך על דבריו.
דעת הפרי מגדים
יש עוד לצרף את דברי הפרי מגדים 11 , שנראה מדבריו שברכת התורה שמברכים קודם קריאת התורה, אינה שייכת לדין של ספק ברכות להקל, כיון שאין מברכים "אשר קדשנו במצותיו וצונו", אלא זו ברכה שנתקנה לכבוד הציבור: "קשה לי על מה שכתב מהר"ם מלובלין ז"ל דמספיקא לא מברכין, בשלמא אם מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו שפיר מה שאין כן דנתקנה מפני כבוד התורה בציבור".
כמובן שיש לצרף את דעת הנשמת אדם 12 , שסובר שבכל ספק בברכות אפשר לברך, ואין איסור לברך.
צד להקל ביום העצמאות שהוי יום שבתון, מצד המדינה
ביום העצמאות יש עוד צד להקל, מצד שזה יום שבתון מצד המדינה. אין אנשים עובדים ביום זה, וא"כ לא הוי ביטול מלאכה. יש מקום לדון בזה, כיון שאין היום הזה יום שאסור במלאכה מצד דין תורה, אך נראה שכיון שבסופו של דבר אין כאן ביטול מלאכה, אז אין איסור של הוספת עולים. אפי' אם נאמר שיש כאן ספק, בכ"ז יש כאן ספק ספיקא. ספק אם אפשר לציבור למחול על כבודם, ואם תמצי לומר שאינם יכולים, ספק שיום העצמאות נחשב כיום שאין בו ביטול מלאכה. במקרה כזה גם לפי הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א 13 , שחולק על הרדב"ז, וסובר שגם במקרה שהספק במצוה, אפי' הכי שייך הכלל ספק ברכות להקל, ואין לברך, בכ"ז במקרה של ספק ספיקא, הוא מסכים עם הרדב"ז שאפשר לברך.
ספק ספיקא בברכות, במקום שיש ספק אם יש חיוב דאורייתא לברך
אפי' אם נאמר שאינו מועיל ספק ספיקא בברכות, בכ"ז מבואר בשְדֵי חמד 14 , שגם אלה שסוברים שספק ספיקא בברכות אינו מועיל, ואינו יכול לברך, בכ"ז אם יש גם ספק אם יש חיוב דאורייתא לברך, אז מועיל הספק ספיקא ומברך. לכן יש לצרף לכאן את הספק אם ברכות קריאה התורה בציבור, הן חיוב דאורייתא.
כלומר דעת ספר באר שבע 15 , שסוברת שכל פעם שקורא בתורה בציבור, יש חיוב דאורייתא לברך על קריאת התורה. לכן יוצא שאפי' שאין חיוב לקרוא בתורה, בכ"ז אם הוא קורא בתורה בציבור, יש לו חיוב לברך על הקריאה. לכן כאן שמוסיפים עולים, יש ספק דאורייתא, אם צריך לברך 16 .
צד להקל כשחל יום העצמאות בשבת
כשחל יום העצמאות להיות בשבת, יש עוד מקום להקל להוסיף לקרוא בפרשה שמדברת בענינו של יום העצמאות, כיון שמובא במשנה במס' מגילה 17 , שבשבת מותר להוסיף עולים. מובא בספר העיתים 18 , שבשבת חתן, יש מנהג שנוהגים לקרוא בפרשת חתן, שהיא "ואברהם זקן", והקריאה היא בספר תורה, שמוציאים ב' ספרי תורות. באחד קוראים את פרשת השבוע, ובשני קוראים את פרשת החתן. המפטיר קורא בפרשת החתן. נראה מן המנהג הזה, שאפשר ללמוד לדין יום העצמאות ויום ירושלים.
מסקנת הדברים
אם חל יום העצמאות או יום ירושלים ביום שיש בו חיוב קריאת התורה, כלומר בשני, בחמישי ובשבת, אפשר להוסיף בעולים ולקרוא בתורה בפרשה שמדברת בענינם של יום העצמאות ויום ירושלים. העולים הנוספים, יכולים לברך על קריאתם.
^ 1 דף כ"א, עמ' א'
^ 2 רש"י שם, מאירי שם, ר"ן בחידושיו על הרי"ף- דף י"א, עמ' ב'
^ 3 שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' כ"ג
^ 4 עיין מרדכי, מס' מגילה, סי' תת"ח. הגהות מיימוניות, הל' תפילה, פרק י"ב, אות נ'
^ 5 אורח חיים, סי' קל"ה, סע' א'
^ 6 עיין בדק הבית, שם, סע' א', הוצאת שירת דבורה. ט"ז, שם, ס"ק ב'. מגן אברהם, שם, ס"ק ב'. משנה ברורה, שם, ס"ק ג'. שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' כ"ג.
^ 7 ספר מור וקציעה, אורח חיים, סי' קל"ה, על דברי בדק הבית. ספר כנסת הגדולה [אורח חיים, סי' רפ"א, הגהות הטור] בשם ספר תיקון יששכר. עיין בשו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' כ"ג. יש לציין שהראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א, מביא שם מדברי כמה פוסקים שסוברים שבבית החתן, מותר להוסיף עולים, כיון ששם אין טירחא דציבורא. עיין בשו"ת חתם סופר [חלק א', סי' ק"ע], שיש ללמוד מדבריו, שדעת היש מפרשים בר"ן והתשב"ץ שסוברים שאין להוסיף עולים ביום טוב, ורק מותר להוסיף עולים בשבת, סוברים שכל הסיבה שאין להוסיף עולים, אין זה מן הטעם שכתב רש"י, משום טירחא דציבורא, שמשום טירחא דציבורא, יכולים הציבור להוסיף אם ברצונם להוסיף, אלא הטעם כדי שלא להשוות יום אחד למשנהו, כלומר שלא להשוות יום חול לראש חודש, וכן אין להשוות יום טוב לשבת.
^ 8 הארכתי בדין ברכה לבטלה, במאמר על ברכה לבטלה/ ברכה שאינה צריכה, בנספחים לספר.
^ 9 עיין תוס', מס' ראש השנה, דף ל"ב, עמ' ב'. סמ"ג עשין י"ט. טור, אורח חיים, סי' קל"ט, סע' ח'. מגן אברהם, שם, ס"ק ה'. פרי חדש, שם, ס"ק ח.
^ 10 בשו"ת שלו, חלק א', סי' רכ"ט
^ 11 אשל אברהם, סי' קל"ז, ס"ק ו'
^ 12 כלל ה', סי' א'
^ 13 שו"ת יביע אומר, חלק י', אורח חיים, סי' כ'
^ 14 חלק ו', מערכת הברכות, אות י"ח, אות קטן י'. חלק י', שו"ת אור לי, סי' ח'
^ 15 מס' סוטה, דף ל"ג, עמ' א', ד"ה כל התורה וכו'
^ 16 אע"פ שאין נוקטים כדברי ספר באר שבע [עיין פרי חדש, אורח חיים, סי' קל"ט, ס"ק ח'. מגן אברהם, שם, ס"ק ה'. ברכי יוסף, סי' מ"ז, ד"ה ותו ק"ק וכו'], בכ"ז אפשר לצרף את סברתו לספק.
^ 17 דף כ"א, עמ' א'
^ 18 סי' קפ"ח. עיין עוד בכנסת הגדולה, אורח חיים, סי' רפ"א, הגהות הטור
^ 2 רש"י שם, מאירי שם, ר"ן בחידושיו על הרי"ף- דף י"א, עמ' ב'
^ 3 שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' כ"ג
^ 4 עיין מרדכי, מס' מגילה, סי' תת"ח. הגהות מיימוניות, הל' תפילה, פרק י"ב, אות נ'
^ 5 אורח חיים, סי' קל"ה, סע' א'
^ 6 עיין בדק הבית, שם, סע' א', הוצאת שירת דבורה. ט"ז, שם, ס"ק ב'. מגן אברהם, שם, ס"ק ב'. משנה ברורה, שם, ס"ק ג'. שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' כ"ג.
^ 7 ספר מור וקציעה, אורח חיים, סי' קל"ה, על דברי בדק הבית. ספר כנסת הגדולה [אורח חיים, סי' רפ"א, הגהות הטור] בשם ספר תיקון יששכר. עיין בשו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' כ"ג. יש לציין שהראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א, מביא שם מדברי כמה פוסקים שסוברים שבבית החתן, מותר להוסיף עולים, כיון ששם אין טירחא דציבורא. עיין בשו"ת חתם סופר [חלק א', סי' ק"ע], שיש ללמוד מדבריו, שדעת היש מפרשים בר"ן והתשב"ץ שסוברים שאין להוסיף עולים ביום טוב, ורק מותר להוסיף עולים בשבת, סוברים שכל הסיבה שאין להוסיף עולים, אין זה מן הטעם שכתב רש"י, משום טירחא דציבורא, שמשום טירחא דציבורא, יכולים הציבור להוסיף אם ברצונם להוסיף, אלא הטעם כדי שלא להשוות יום אחד למשנהו, כלומר שלא להשוות יום חול לראש חודש, וכן אין להשוות יום טוב לשבת.
^ 8 הארכתי בדין ברכה לבטלה, במאמר על ברכה לבטלה/ ברכה שאינה צריכה, בנספחים לספר.
^ 9 עיין תוס', מס' ראש השנה, דף ל"ב, עמ' ב'. סמ"ג עשין י"ט. טור, אורח חיים, סי' קל"ט, סע' ח'. מגן אברהם, שם, ס"ק ה'. פרי חדש, שם, ס"ק ח.
^ 10 בשו"ת שלו, חלק א', סי' רכ"ט
^ 11 אשל אברהם, סי' קל"ז, ס"ק ו'
^ 12 כלל ה', סי' א'
^ 13 שו"ת יביע אומר, חלק י', אורח חיים, סי' כ'
^ 14 חלק ו', מערכת הברכות, אות י"ח, אות קטן י'. חלק י', שו"ת אור לי, סי' ח'
^ 15 מס' סוטה, דף ל"ג, עמ' א', ד"ה כל התורה וכו'
^ 16 אע"פ שאין נוקטים כדברי ספר באר שבע [עיין פרי חדש, אורח חיים, סי' קל"ט, ס"ק ח'. מגן אברהם, שם, ס"ק ה'. ברכי יוסף, סי' מ"ז, ד"ה ותו ק"ק וכו'], בכ"ז אפשר לצרף את סברתו לספק.
^ 17 דף כ"א, עמ' א'
^ 18 סי' קפ"ח. עיין עוד בכנסת הגדולה, אורח חיים, סי' רפ"א, הגהות הטור
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












