ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הוצאת ספר תורה ביום העצמאות ;">

בית מדרש חגים וזמנים יום העצמאות עניינו של יום Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

איר תשס"ט

הוצאת ספר תורה ביום העצמאות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
נפגעי הטרור

מבוא
במאמר הנוכחי ארצה לדון בקריאת התורה ביום העצמאות ויום ירושלים, בימים שאין חיוב של קריאת התורה. כלומר האם אפשר לקרוא בתורה ביום ראשון, שלישי, רביעי ושישי מענינם של יום העצמאות ויום ירושלים. עוד שאלה מסתעפת מכך, והיא שאלה על הברכה על קריאת התורה. כלומר אם נגיע למסקנה שאפשר לקרוא בתורה, האם אפשר לברך על הקריאה?

מחלוקת אחרונים בקריאת התורה במקום שאין חיוב לקרוא בתורה
יש מחלוקת בין האחרונים אם מותר להוציא ספר תורה במקום שאין חיוב לקרוא בתורה 1 . רבים מהאחרונים סוברים שאפשר להוציא ספר תורה גם במקום שאין חיוב:
1. יש מנהג להוציא ספר תורה לכבוד חתן, וקוראים בספר תורה שמדבר בענינו של חתן- "ואברהם זקן" 2 .
2. יש נוהגים לקרוא בתורה בחודש ניסן, בכל יום בנשיא שלו 3 .
3. מובא שהרדב"ז ואר"י ז"ל נהגו לקרוא בספר תורה, שנים מקרא ואחד תרגום, וראוי שמי שבקי בטעמים ונקודות בעל פה, שכך יעשה 4 . נימוקי אורח חיים 5 , למד מזה לדין של הוצאת ספר תורה שלא לצורך, שמותר לעשות כן. אך יש להעיר, שלפי הטעם של המשיב דבר, אין מקום ללמוד מקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, כיון שאינו קורא בציבור, אלא בינו ובין עצמו.
4. יש נוהגים לקרוא בספר תורה ב"משנה תורה" בליל הושענה רבה 6 .
5. הרבנים הראשים לישראל נהגו ונוהגים לקרוא בספר תורה במוצאי שנת שביעית, במעמד זכר להקהל 7 .
חידושו של שו"ת גינת ורדים
יש להוסיף את חידושו של שו"ת גינת ורדים 8 שסובר שמותר להוציא ספר תורה בכל זמן, ואפי' לברך על כך. הוא כותב שהלואי שיקראו בתורה בכל יום ויום, הסיבה שאין קוראים בתורה בכל יום, היא מפני טורח הציבור. הוא מבאר שקריאת התורה איננה מצוה קבועה ומיוסדת, שיש דוקא לקרוא פעמים אלו ולא להוסיף, שהרי בגלילות אלו משלימים את התורה בשנה א', אך יש מקומות ומנהגים שנוהגים להשלים את התורה בג' שנה, ובכל מקום מברכים על התורה, כפי מנהגם 9 .

דין ברכה על קריאת התורה במקום שאין חיוב

1- שו"ת גינת ורדים דעת יחיד
הזכרתי את דברי שו"ת גינת ורדים שסובר שאפשר לברך על קריאת התורה, גם במקום שאין חיוב לקרוא בתורה.
יש לציין שהראשון לציון, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל 10 , סבר בתחילה שאפשר לברך על קריאת התורה, גם כשאין חיוב לקרוא בתורה. אך הוא כותב שמכיון שראה שבזמן שמכניסים ספר תורה חדש לבית הכנסת קוראים קריאת התורה מן התורה, אך אין מברכים, מוכח שמקובל בישראל שלא לברך ברכות התורה על קריאת התורה, אלא באותם הימים שיש בהם חובת קריאת התורה מן התורה, או מתקנת חכמים.
אך נראה שחידוש זה, הוא דעת יחיד, ורוב הפוסקים אינם סוברים כך 11 , ואציין כאן הראיות שהראשונים ואחרונים לא נקטו כדבריו:

2- קריאת פרשת "ויחל" בתענית שמתענים על כל צרה שלא תבוא עליהם
יש מחלוקת ראשונים אם מותר לקרוא בפרשת "ויחל", בתענית שמתענים על כל צרה שלא תבוא עליהם 12 . מבואר באחרונים שלדעת אלה שסוברים שאין לקרוא בפרשת "ויחל", אם מברך על הקריאה, הוי ברכה שאינה צריכה 13 . יש לציין שהסיבה של אלו שסוברים לקרוא בפרשת "ויחל", היא משום שהציבור נחשב כרבים, ולכן אפשר לקרוא בפרשת "ויחל". אך אם היו נחשבים כיחידים, היה אסור לקרוא בספר תורה בפרשת "ויחל". ספר אליה רבה 14 , כותב שאם אין י' שמתענים בבית הכנסת, אפי' שיש ו' שמתענים, אם הוא יום שאין בו חיוב לקרוא בתורה, אסור לקרוא בפרשת "ויחל", כדי לקרוא בפרשת "ויחל" כשאין חיוב לקרוא בתורה, צריך י' מתענים. רואים כאן שאם אין חיוב לקרוא בתורה, אסור לברך על קריאת התורה.

3- קריאת פרשת "ויחל" כשמתענים תענית לשוב בתשובה
יש מחלוקת בין האחרונים אם קוראים בפרשת "ויחל" כשמתענים תענית לשוב בתשובה ולשבור את הלב 15 . יש ללמוד מן הדיון הזה, שאין לקרוא בתורה ולברך על הקריאה בתורה, כשאין חיוב לקרוא בתורה. אפי' אלה שסוברים שמותר לקרוא בתורה, הם סוברים שיש כאן דין של תענית ציבור, ולכן יש חיוב לקרוא בתורה. אך גם הם מודים שבמקום שאין שום חיוב, אסור לברך על קריאת התורה.

4- קריאת כהן בתענית בה"ב כשאינו מתענה
המהרי"ק 16 , פוסק שבתעניות שמתענים בבה"ב, אם יש כהן שאינו מתענה, יש לו לצאת מבית הכנסת.
השו"ע 17 , פוסק את דברי המהרי"ק, וכותב שיש מי שאומר שמי שלא התענה, אינו עומד לקרות בתורה בתענית ציבור.
יש ג' שיטות בין האחרונים בדין עליה לתורה בתענית ציבור, כשהעולה לא התענה:
1. יש אומרים שיכול לעלות לכתחילה 18 .
2. יש אומרים שבדיעבד אם קראו לו לעלות לתורה, יכול לעלות ולברך על הקריאה 19 .
3. יש אומרים שאפי' בדיעבד אסור לעלות לתורה ולברך על הקריאה, הברכות הן ברכות לבטלה 20 .
נראה לי שגם האחרונים שסוברים שיכול לעלות לתורה ולברך, אינם סוברים שאפשר לקרוא בתורה כשאין חיוב לקרוא בתורה. הם סוברים שברכות התורה מברכים משום כבוד הציבור, לכן במקום שיש חיוב קריאה לציבור, הרי אדם שאינו חייב לקרוא בתורה, יכול לעלות לתורה ולברך על כך 21 . אך במקום שאין שום חיוב, כלומר גם לציבור אין חיוב לקרוא בתורה, אסור לברך על הקריאה 22 .

5- עליה לקריאה התורה בפרשה שאינו מחויב בה, מחויב בפרשה אחרת
יש מחלוקת אחרונים בדין אחד שיש לו חיוב לקרוא בתורה, אך בפרשה שקוראים בה, אין לו חיוב. כגון בבן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל, והוא עולה לקריאת התורה בשבת, שאז קוראים בתורה קריאה אחרת מן הקריאה שהוא מחויב בה, כלומר שהם קוראים בפרשה של יום טוב, והוא מחויב בקריאת פרשת השבוע.
יש אחרונים שסוברים שאסור לו לעלות לתורה, וחלקם סוברים שאם מברך הוי ברכה לבטלה 23 .
אחרונים אחרים סוברים שיכול לעלות ולברך, כיון שאין כאן ברכה לבטלה, כיון שזה יום שיש בו חיוב בקריאת התורה, לכן הוא בר חיובא, או שבן ארץ ישראל צריך לנהוג בפרהסיא כבן חו"ל, ואם לא יעלה, הוי דבר שבפרהסיא, לכן הוא מחויב לקרוא בתורה שקוראים בני חו"ל 24 .
לכן יש ללמוד שבמקרה שאין לו ולציבור שום חיוב לקרוא בתורה, אסור לעלות לתורה ולברך על קריאת התורה.

6- השלמת קריאת התורה במנחה בשבת
שו"ת חיים שאל 25 , סובר שאם לא קראו את פרשת השבוע בשחרית בשבת, אי אפשר להשלימה במנחה בשבת. הוא סובר שתקנת משה רבינו היתה דוקא לקרוא את הפרשה בשחרית, ולא במנחה.
הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א 26 , סובר שיכול להיות שלדעת שו"ת חיים שאל, אם יקראו בתורה במנחה בשבת, יהיו ברכות שיברכו לבטלה. רואים מכאן שאם מברכים על קריאת התורה, כשאין חיוב לקרוא בתורה, הברכות הן ברכות לבטלה.

7- ראיות שו"ת גינת ורדים
שו"ת גינת ורדים הביא ב' ראיות לדינו שאפשר לברך על קריאת התורה גם כשאין לו חיוב לקרוא בתורה:
1. ממנהג שמוציאים ספר תורה לכבוד החתן, ומברכים על הקריאה.
2. מקריאת התורה בליל שמחת תורה.
נראה שיש לדחות 2 ראיות אלה:
1. בקריאת התורה לחתן, מדובר שכבר קראו בתורה את החיוב שהם חייבים, כלומר בפרשת השבוע. קוראים בתורה לכבוד החתן, בעליות הנוספות. זאת אומרת בשבת מותר להוסיף עולים, ובאלה שמוסיפים לקרוא בתורה, יכולים לקרוא בכל פרשה, אין חיוב לקרוא דוקא בפרשת השבוע 27 .
2. הדגול מרבבה 28 , סובר שאם לא קראו בתורה בשחרית בשבת, אפשר להשלים את קריאת הפרשה במנחה בשבת, כיון שהוא סובר שכל יום השבת הוא זמן הקריאה 29 . נראה שאפשר לומר אותם הדברים בדין של שמחת תורה, כיון שזה יום שיש בו חיוב קריאת התורה, אז כל היום הוא יום שיש בו חיוב קריאת התורה, לכן אפשר לקרוא בתורה גם בליל שמחת תורה. הרב חיים דוד הלוי זצ"ל 30 , סובר שגם הלילה הוא זמן קריאת התורה בליל שמחת תורה, הסיבה שהרבה נהגו שלא לקרוא בלילה, כיון שאין כל הציבור נמצא בלילה.

דין קריאת התורה אם רוב חכמי ישראל היו קובעים קריאת התורה בימים אלו
הדברים האלה שנאמרים כאן, נאמרים לפי המצב הנוכחי, כלומר שהמצב שלנו כיום הוא מצב של דיעבד, שלא ישבו כל או רוב חכמי ישראל, ולא קבעו את יום העצמאות ויום ירושלים, כימים טובים, כימי שמחה, בתור חובה, שיש חיוב לעשותם ימים טובים. כיום זהו מצב של רשות, וכן לא תיקנו קריאת התורה בימים אלה. לכן נחשבת הקריאה ביום העצמאות וביום ירושלים, ביום שאין בו חיוב קריאת התורה, כקריאה שאין בה חיוב, שאסור לברך עליה ברכות התורה.
אך יש לדון מה היה המצב אם חכמי ישראל היו מתקנים קריאת התורה ביום העצמאות וביום ירושלים, האם היה בכוחם לעשות כן?
הרב חיים דוד הלוי זצ"ל 31 , כותב שהיות וחז"ל תיקנו קריאה בתורה בחנוכה וגם בפורים יש מקום ללמוד שגם חכמי דורנו רשאים להתקין קריאת התורה ביום העצמאות.
אך אני מפקפק בכך, שלא ברור לי שחכמי ישראל יכולים לתקן קריאת התורה, יכול להיות שצריך סנהדרין לכך.

פתרונו של הגריא"ה הרצוג זצ"ל
יש לציין שלגריא"ה הרצוג זצ"ל 32 , היה פתרון מעניין לברך ברכות התורה על הקריאה במעמד "זכר להקהל". הוא סובר שאפשר לתקן שיברך ממש לפניה ולאחריה כמו שהקורא בציבור מברך. אלא רק יברך בצורה של לימוד תורה של בעל פה. זאת אומרת לפני הקריאה בתורה, הוא יקרא ברמב"ם 33 , את הדינים של קריאת התורה, שמשה רבינו תיקן להם לישראל וכו' עד הלכה ה' והיא בכלל. ששם כתוב: "כל אחד ואחד מן הקורין פותח ספר תורה ומביט למקום שהוא קורא בו, ואח"כ אומר ברכו את יי' המבורך וכל העם עונין ברוך ה' המבורך לעולם ועד, וחוזר ומברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה יי' נותן התורה, וכל העם עונין אמן, ואחר כך קורא עד שישלים לקרות וגולל הספר ומברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר נתן לנו תורתו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו ברוך אתה יי' נותן התורה". לאחר שיקרא את הדינים האלה מדברי הרמב"ם, יתחיל לקרוא בתורה. לאחר שסיים לקרוא בתורה, שוב חוזר לקרוא ברמב"ם, ויעשה כמו שעשה מקודם.
הפסק הזה הוא זה על פי דברי היעב"ץ 34 , שסובר שהקורא בתלמוד או בפוסקים מותר לו לקרוא הברכות באזכרותיהן. כלומר בדברי הרמב"ם בהל' ה' מוזכר שם ה', בצורה שמברכים- "יקוק", דהיינו כתוב הנוסח של ברכת התורה לפניה ולאחריה, ולכן הוא יכול לומר את שם ה' כדרכו, כיון שהוא דרך לימוד. הוא כותב שנראה מהפוסקים שהאיסור בברכה שאינה צריכה היא רק מדרבנן, כיון שאומר דרך שבח ותהילה, לכן אפשר להקל בדבר.
הוא מוסיף נקודה שיש ספק שמא צריך לברך על כל קריאה בספר תורה בציבור. רק גאוני וצדיקי גליציא הנהיגו לקרוא בספר תורה בלי ברכה, אך עדיין לא יצאנו מידי ספק ויש לצרף לספק זה את הספק שמא הלכה כיעב"ץ, ובכל מקום שיש ספק ספיקא לחיובא מברכים.
אך הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א 35 , דחה את דברי הגריא"ה הרצוג זצ"ל, כיון שהוא מוכיח מדברי הרבה פוסקים ראשונים ואחרונים, שאין נוקטים כדברי היעב"ץ. הוא כותב שאם היעב"ץ היה רואה את דברי הראשונים, היה חוזר מדבריו. עוד הוא חולק על דבריו בדין של ספק ספיקא, כיון שהוא מוכיח שאין אומרים ספק ספיקא בברכה לבטלה, אלא אפי' בספק ספיקא לחיובא, אין מברכים.

ברכה במקום ספק ספיקא
במאמר אחר דנתי באריכות בדין של ברכה לבטלה [ראה בנספחים] שם הגעתי למסקנה, שאפשר לברך בספק ספיקא, לאור חידושו של הנשמת אדם 36 , שסובר שאפי' בכל ספק מותר לברך. נשמת אדם סובר שהאיסור דאורייתא לברך ברכה לבטלה, הוא רק כשמברך בדרך שחוק והיתול. לכן כשהוא מברך במקום ספק, אין איסור, כיון שאין כאן ברכה דרך שחוק והיתול. מה שאומרים ספק ברכות להקל, הכוונה שאין חיוב לברך, אך אין שום איסור בדבר. אע"פ שכתבתי שאין לסמוך על הדברים האלה בסתם ספק, בכ"ז נראה שבמקום ספק ספיקא אפשר להקל.
בכל זאת נראה לי שאין מקום לפתרון של הגריא"ה הרצוג זצ"ל, כיון שאין כאן ספק ספיקא. נראה לי רוב הראשונים ואחרונים אינם סוברים כדעת שו"ת גינת ורדים, ולדעתם אין לברך על קריאת התורה, כשאין חיוב לקרוא בתורה. לכן נראה שאין לנקוט כפתרון של הגריא"ה הרצוג זצ"ל.

מסקנת הדברים
בימים שאין חיוב לקרוא בתורה, כלומר ביום ראשון, שלישי, רביעי ושישי, מותר להוציא ספר תורה לקרוא בו בפרשה שמדברת בענינו של יום העצמאות ויום ירושלים, אך אין לברך על הקריאה.


1שו"ת משיב דבר [חלק א', סי' ט"ז] סובר שיש איסור להוציא ספר תורה בלי שום סיבה. כיון שמשמע מדברי הירושלמי שברכות התורה הן מדאורייתא בעת שקוראים בתורה ברבים. הבבלי חולק על כך, הוא סובר שעיקר ברכות התורה שהן מן התורה, הן הברכות שהוא מברך בינו ובין עצמו, ברכות התורה שמברך על קריאת התורה, הן רק תקנת חכמים, משום כבוד התורה. מכיון שאנחנו פוסקים כמו התלמוד הבבלי, אם יוציא ספר תורה, לא יוכל לברך על כך, כיון שאינו חייב לקרוא בתורה, והוי ברכה לבטלה, ואם לא יברך, יעבור על דעת הירושלמי שצריך לברך על קריאת התורה. לכן אין להוציא ספר תורה לקרוא ברבים. נראה לי שיש דוחק בהסבר זה, שקשה לומר שחוששים לדעת הירושלמי, שאין פוסקים כמותו. עיין עוד בדברי ספר משפטי שמואל [מובאים בשו"ת מהרש"ם, חלק א', סי' קע"ה] שגם משמע מדבריו שאין להוציא ספר תורה לקרוא בה, כשאין חיוב לקרוא בתורה.
^ 2 עיין בספר העתים, סי' קפ"ח. כנסת הגדולה, אורח חיים, סי' רפ"א, הגהות הטור. מגן אברהם, סי' קמ"ד, ס"ק ה'
^ 3 עיין באר היטב, אורח חיים, סי' תכ"ט, ס"ק ו'. ליקוטי מהרי"ח, סדר הנהגת חודש ניסן. נימוקי אורח חיים, סי' תרס"ט. שו"ת בצל החכמה, חלק ב', סי' כ"ג
^ 4 עיין באר היטב, אורח חיים, סי' רפ"ה, ס"ק א'
^ 5 סי' תרס"ט
^ 6 עיין בספר פסקי תשובות, סי' תרס"ד, אות א'. ראיתי שגם האדר"ת [חוברת אוטוביגרפית בשם נפש דוד, עמ' נ"ג] נהג לקרוא בספר תורה בליל הושענה רבה. האדר"ת משער שקבעו את המנהג הזה לזכר מצות הקהל, שקרא המלך משנה תורה בבית המקדש, בחג הסוכות.
^ 7 עיין בתשובתו של הגריא"ה הרצוג זצ"ל [שו"ת היכל יצחק, אורח חיים, סי' ס'] שמצא אפי' פתרון לברך. הראשון לציון, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל [בספרו השמיטה, היובל ומצות הקהל במשנת הרב עוזיאל עמ' 167-173], התיר את הקריאה בתורה במעמד הקהל, הוא סובר שאין שום איסור לקרוא בתורה, כשאין שום חיוב. עיין בתשובתו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א [שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' ל"ח] שחולק על הפתרון של הגריא"ה הרצוג באמירת ברכה על קריאת התורה במעמד זכר להקהל, אך נראה שלא חלק בנוגע להוצאת ספר תורה. עיין במאמרו המקיף של הרב יהודה זולדן שליט"א [בספרו מלכות יהודה וישראל, מאמר לתולדות "זכר להקהל" מאחר החורבן עד ימינו, עמ' 444-478] שמביא מה שנהגו הרבנים הראשים לישראל בכל שנה ושנה.
^ 8 חלק א', אורח חיים, כלל א', סי' מ"ט
^ 9 נראה שאין הוכחה מן שינוי המנהגים, כיון שאינו מדובר שהוא קורא בתורה ביום שאין בו חיוב לקרוא בתורה. מדובר שחילקו את הפרשיות בצורה שונה.
^ 10 בספרו השמיטה, היובל ומצות הקהל, במשנת הרב עוזיאל, עמ' 167-173
^ 11 עיין שו"ת זרע אמת, חלק א', סי' פ"ו, שמאריך לחלוק על דבריו. עיין בדברי הרב חיים דוד הלוי זצ"ל [במאמרו "קריאת ספר תורה והפטרה ביום העצמאות", בהערה שלו שם] שכותב שדברי שו"ת גינת ורדים הם דעת יחיד, ודבריו לא נתקבלו להלכה.
^ 12 עיין בטור [אורח חיים, סי' תקס"ו, סע' ב'- הוצאת שירת דבורה], שמביא מחלוקת בנוגע לברכת עננו כברכה בפני עצמה, שר' יואל ור' שמשון, סוברים שאין לברך, כיון שנחשבים המתענים כיחידים. הרא"ש סובר שיש לברך. הבית יוסף והב"ח [שם], מסבירים שהמחלוקת היא גם בדין של קריאת פרשת "ויחל". שלדעת ר' יואל ור' שמשון, אין לקרוא בה, ואילו לדעת הרא"ש יש לקרוא בה.
^ 13 עיין בב"ח שם
^ 14 אורח חיים, סי' תקס"ו, ס"ק ד'
^ 15 הבית יוסף [אורח חיים, סי' תקס"ו, סע' ב'- הוצאת שירת דבורה], סובר שיש בזה מחלוקת בין הגהות מרדכי לרא"ש. לדעת הגהות מרדכי, אין לקרוא בפרשת "ויחל", ולדעת הרא"ש יש לקרוא בפרשת "ויחל". השו"ע [שם], מביא מחלוקת בדין של קריאת בפרשת "ויחל" בתענית שמתענים לשוב בתשובה. הב"ח [שם], חולק על הבית יוסף, וסובר שאין נוהגים כבית יוסף, אלא אין קוראים בפרשת "ויחל". עיין בט"ז [שם, ס"ק ה'], מגן אברהם [שם, ס"ק ד'], ספר כנסת הגדולה [שם, הגהות בית יוסף] וביאור הלכה [שם, ד"ה ויש נוהגים וכו'], שדנו בכל מיני תעניות שאין לקרוא בפרשת ויחל.
^ 16 שרש ט', ענף ה'
^ 17 אורח חיים, סי' תקס"ו, סע' ו'
^ 18 בני חיי סובר שיכול לעלות לכתחילה, דעתו מובאת בשו"ת חיים שאל [חלק א', סי' י"ג], והוא כותב שדעתו היא דעת יחיד.
^ 19 עיין בב"ח, אורח חיים, סוף סי' תקס"ו. מגן אברהם, שם, ס"ק ח'.
^ 20 ט"ז, שם, ס"ק ז'. שו"ת זרע אמת, חלק א', סי' פ"ו. המשנה ברורה [סי' תקס"ו, ס"ק כ"א], נוקט שרק במקרה שקראו לתלמיד חכם לעלות לתורה, ואם לא יעלה ויאמר שהוא לא התענה יהיה חילול ה', אז יכול לעלות ולברך ולסמוך על דעת המקילים.
^ 21 עיין במשנה ברורה [סי' תקס"ו, ס"ק כ"א], שכותב שהסברא של אלו שמקילים שיכול לעלות ולברך, היא שברכות התורה הן מפני כבוד הציבור. הגרשז"א [הליכות שלמה, תפילות המועדים, פרק ט"ז, הערה ל'], דן בבן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל ביום טוב שני של גלויות, והוא כותב שאין לו לעלות לתורה, אך אם העלו אותו, ואינו יכול להשתמט והוי ליה מילתא דפרהסיא, יכול לעלות ולברך, ואפי' בימים שאינו חייב לקרוא בתורה. כיון שעיקר הקריאה והברכות נתקנו לכבוד הציבור, לכן אין בזה ברכה לבטלה. ואפי' יכול להוציאם ידי חובה, אע"פ שפטור בעצמו, כיון שאינו מברך לעצמו, אלא לציבור.
^ 22 עיין שו"ת זרע אמת [אורח חיים, חלק א', סי' פ"ו], שלומד מדברי הב"ח, שהתיר בדיעבד לעלות לתורה, דוקא בכה"ג שיש י' שמתענים מן הציבור, שאז ע"י הי' שמתענים מוטל חיוב הקריאה על הציבור. אך כשאין י' מתענים, שאז אין חיוב קריאה על הציבור, פשוט שאין כאן קריאת התורה כלל. וכיון שאין כאן שום חיוב לקרוא בתורה, אז ממילא ודאי שיש איסור, משום ברכה לבטלה.
^ 23 שו"ת זרע אמת, חלק א', סי' פ"ו. שו"ת בצל החכמה, חלק א', סי' ג'. שו"ת ציץ אליעזר, חלק י"ב, סי' נ'.
^ 24 עיין שאילת יעב"ץ, חלק א', סי' קס"ח- הוא נוקט כטעם השני, שהוי דבר שבפרהסיא. עיין שו"ת מהרי"ף, סי' ע'- הוא נוקט כטעם הראשון, שמחויב בקריאת התורה. עיין שו"ת הלכות קטנות, חלק א', סי' ד'- הוא נוקט כטעם שזה יום שיש בו חיוב קריאת התורה, והוא כותב במפורש שאם הוא יום שאין בו חיוב קריאת התורה, כגון ביום ראשון וכיוצ"ב, אין לו לעלות לתורה ולברך. עיין חזון עובדיה, הל' יום טוב, עמ' קי"ז, הל' ה'- הוא פוסק להלכה שתושב ארץ ישראל שיצא לחו"ל על דעת לחזור, אין להזמינו לעלות לתורה, אך אם חל יום טוב שני של גלויות להיות בשני וחמישי, מותר להעלותו לספר תורה עם הנוספים על מנין העולים.
^ 25 חלק ב', סי' ט"ז
^ 26 שו"ת יביע אומר, חלק ד', אורח חיים, סי' ט"ז
^ 27 עיין שו"ת זרע אמת, חלק א', סי' פ"ו
^ 28 אורח חיים, סי' קל"ה, סע' ב'
^ 29 עיין בשו"ת יהודה יעלה, חלק אורח חיים, סי' נ"א. שו"ת ציץ אליעזר, חלק י"ג, סי' כ"ז. שגם הולכים בשיטה הזאת, הם סוברים את היסוד הזה אפי' ביום שני וחמישי.
^ 30 שו"ת עשה לך רב, חלק ט', סי' י'
^ 31 במאמרו "קריאת ספר תורה והפטרה ביום העצמאות"
^ 32 שו"ת היכל יצחק, אורח חיים, סי' ס'
^ 33 הל' תפילה ונשיאות כפים, פרק י"ב, הל' א'
^ 34 שאילת יעב"ץ, חלק א', סי' פ"א
^ 35 שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' ל"ח
^ 36 כלל ה', סי' א'
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il