בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • פרק ד'
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יוסף בן גרציה

undefined
האהבה העדינה להקנינים הרוחניים של האומה, אומרת היא ממש מה שאומרת יראת שמים הפשוטה והאמונה התמימה, ורק חסרון הבנה יביא להאומרים הללו, בעלי הביטוי המחולף, לחשוב שהם מתנגדים זה לזה. יש שהביטוי של הוקרת האומה ואהבת כבודה אומר יותר יראת שמים ואמונה, ממה שהביטוי של יראת שמים ואמונה בעצמו אומר.


יש לפעמים איזשהי סתירה בין הופעת קוב"ה לבין הופעת ישראל. משקיעים הרבה לפתח את העניינים הרוחניים התרבותיים של עמ"י כעם וחוץ מזה יש בעמ"י רצון מאוד גדול לגלות את רצונו של הקב"ה – שהכל צריך להיות קשור לקוב"ה – יראת שמים.
לפעמים יש תנועה שאומרת בואו נפתח את הקניינים הרוחניים של האומה – נתפעל, נאהב את דרך הביטוי של האומה, את רגשותיה, את המידות, הסיפורים, השירה, האבות. יש המון דברים שבונים את הקניינים הרוחניים של האומה – את כל מה שמכוחו האומה נבנתה כאומה – האדם אוהב את הצד הזה. ואז יש תנועת נגד שאומרת שלא חשוב מה הקניינים של עמ"י אלא מה שחשוב זה לגלות את היראת שמים ואת האמונה. אולם בעומק צריך להבין שמדובר על אותו אור על אותו עניין שצריך להתגלות והוא מתגלה בתולדות היראת שמים ושל האמונה.
התנועה שמבטאת את רצונה לכבוד האומה יש בה אור כללי ושייכות לאמונה יותר מהרצון התמים ליראת שמים פשוטה. בשניה יכול להיות תפיסה מאד מגושמת של האלוקות. יכול להיות תפיסה מצומצמת של האלקות המתגלה בעולם. חושבים שהאלוקות מתגלה רק בקיום מצוות. אולם בתנועה שרואה ערך לאומה ולכבודה היא רואה את האלוקות המתגלה בתחומי החיים השונים. יש פחות נטייה להגשמת האלוקות. יש הבנה שיש אידאל לא רק במצווה אלא בכלל הופעת החיים בהקשרם הרחב.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il