ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ד'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
אהבת ישראל מחייבת אהבת כל האדם, וכשהיא מטביעה שנאה לאיזה חלק מן האדם הוא סימן שלא נטהרה עדיין הנשמה מזוהמתה, וע"כ אינה יכולה להתיחד בעדן האהבה העליונה.
פסקה זו היא משפט אחד ונסביר אותו בחלוקה לשלשה חלקים.
המשפט הראשון אומר שאהבת ישראל מחייבת אהבת כל אדם וזה אמרנו בפרק א' שהחפץ הפנימי, הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנס"י של היות טוב לכל בכמות ובאיכות וכיוון שהמהות של כנס"י זה להופיע את הטוב בכל העולם כולו ולגלות את הטוב שבכל העולם כולו אז משמעות אהבת ישראל מחייב אהבת כל האדם. הכוונה היא כל האנושות. אהבת ישראל היא לא סתם סיסמה – אלא ההבנה של המושג ישראל – העוצמה שבאה למצוא ולגלות את נקודת הטוב שבכל האנושות כולה ובכל אדם ואדם וממילא אהבת ישראל מחייבת את אהבת כל האדם.
פסקה זו בנויה יותר מצד החיבור לחסד. אחד מהדרכים המרכזיות להרבות אהבה – זה תפיסת העולם בתפיסה של חסד שאתה מאמין שבכל דבר ודבר יש נקודת טוב ושאתה מאמין שהדרך לגלות את הטוב ע"י השפעת יותר חסד ע"י השפעת יותר חיים לעולם. אהבת ישראל היא לא סיסמה נבובה מתוכן. אם אתה באמת אוהב את ישראל אתה צריך להיות בעל השתוקקות לגלות את הטוב שבכל האנושות.
זהו סימן שלא נטהרה הנשמה מזוהמתה –אם האדם יאהב את ישראל וזו תהיה אהבה פרטית זה בודאי לא אהבת ישראל וזה מעיד על חוסר הבנה באהבת ישראל. יש בנשמה הזו שכתוצאה מאהבת ישראל היא שונאת חלק מן האדם זוהמה זה שייכות למשהו מוגבל ,אגואיסטי, ללא אידיאלים וכלליות - ואדם שאהבת ישראל מעוררת שנאה, שנשמתו יש בה את זוהמת הפירוד והחיבור לעצמו ולכן לא יכולה להתאחד באהבה עליונה.
אדם שאוהב את ישראל וכתוצאה מכך הוא מגיע לשנאה והתרחקות ממי שלא ישראל או חלק מהעמים – סימן שלא נטהרה הנשמה שהוא הכוח הפנימי שבך מהזוהמה שבך. הזוהמה היא הקשר של האדם אל עצמו זה ראיית כל דבר מתוך נגיעה אישית.
כדי שאהבתינו לישראל תביא לאהבת כל האומות צריך עולם שכבר הטוב יכול להתגלות בו. עצם הדבר הזה שאדם מתוך אהבתו הוא שונא חלק מהעולם - זה מעיד על זה שהעולם עוד לא הגיע לשלמותו.
מה היחס בין אהבת ישראל לאהבת האנושות?
בישראל האהבה קשורה למקור שממנו באה נשמת ישראל. היחס שלנו לישראל נמדד לא כפי מהשבפועל עם ישראל מגלה בעולם אלא לפי הפנים שבו. אולם האונושות כולה נידנת לפי מה שיש בה בפועל. אם אנו רוצים להרבות אהבה לאנושות זה מצד מה שאנו רואים שהאנושות עומדת לצאת אל הפועל ולהיות טובה. היא יכולה לצאת אל הפועל עלידיו. מידת החסד והרצון שלנו להויל את העולם לנקודות הטוב שבו הם אלו שנותנות לנו אפשרות לאהוב את כלל האנושות. אהבת האדם שייכת מצד זה שכולה שייכת להופעת הטוב ואנו צריכים לעשות כל מה שאפשר להוביל את העולם לנקודת הטוב.
למה אהבת ישראל לפי הפנים ואהבת הגויים לפי מה יש בו בפועל?
כי ישראל הם בחינת הראשית והגויים בחינת התוספת. כשהן שייכים פוטנציאלית לעולם מתוקן אז הם שייכים לטוב אך כל עוד הם לא בפועל שייכים אין מה לאהוב בהם. ישראל הם לא בחינת "עֵשיו" שהבפועל הוא בעוה"ז אלא בחינת "יעקב" שרוב רובו לא גלוי בעוה"ז ומיעוטו גלוי בעולם העשיה ולכן בישראל שייך לברר את המושג אהבה ולברר את מציאותם העצמית שהיא קודמת להופעתם בפועל בעולם הזה.
לסיכום: יש הבחנה בין אהבת ישראל לאהבת הגויים. יסוד אהבת ישראל מבוסס על ההבחנה בין העצם להופעה. אהבת שאר האדם נובע מהייעוד שיש לעמ"י לתקן, להשפיע, להיות כלליים, לגרום לכל העולם לראות את נקודת הצדק שבו. מקור אהבת כל האדם זה אהבת החסד והטוב וכשהאדם לא מגיע לזה, זה אומר שאין בו עדיין את הכוחות האלה בצורה שלמה וטהורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
