ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרק ה פסקה טז ;">

בית מדרש ספרי אמונה וחסידות כתבי הראי"ה קוק אורות ישראל המבואר פרק ה' Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

איר תשס"ט

פרק ה פסקה טז


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה

כנסת ישראל הולכת לקראת השחרור העליון שלה, לקראת השחרור הרוחני משעבוד מלכיות, לקראת שליליות כל השתעבדות הרוח מכל הדמיונות והסברות של אומות העולם, שהם כולם תוצאות העורון האנושי הרואה את העולם לפנים, של אי-האפשרות להסתגל להבהירות העליונה של כבוד שמים, של שיגוב שם ד' לבדו. ותנועת החופש המורגשת בכל השדרות, אפילו אצל קלי הקלים שבאומה, בפנימיותה יונקת היא את לשד חיותה מהצמאון של השחרור העליון, של עלמא דחירו, אשר הקול קול יעקב לא תהיה לו שום השפעה מידי עשו, וקול גלגל חמה לא יהיה בלתי נשמע מפני קול המונה של רומא, וממזרח שמש עד מבאו יהיה גדול שם ד'.


השורש של כנס"י ודאי לא משועבד למגבלות העוה"ז, ובשורש של כנס"י הכל מאוחד, כל דבר ודבר בשורש מחובר לאא"ס, לברכה אינסופית. אבל כשכנס"י התגלתה בעוה"ז בלבוש כאומה אז החל השיעבוד והמגבלות כתוצאה מהמפגש עם העוה"ז עולם שאוא"ס לא מתגלה בו בשלמות.
חז"ל אומרים שיש שני שיעבודים יש שעבוד למלאך המות ויש שיעבוד מלכויות. עצם השיעבוד למלאך המוות זה שיעבוד לחומריות. הרב פה לא מתייחס ספציפית לשיעבוד למלאך המוות. כנראה, שזהו שיעבוד יותר עמוק, השורש לשעבוד זה נמצא בחטא של אדה"ר. ויש שעבוד נוסף שגם לאחר שנגזירה מיתה בעולם יש את האומה הישראלית כבאה לתקן מתוך תשובה. העולם צריך להיות מושפע מכלל ישראל. שעבוד מלכויות זהו מצב הפוך בו ישראל מושפעים ולא משפיעים.
לפי רוב הדיעות גאולת העולם זה גאולת ישראל משעבוד מלכויות ורק אח"כ ובוא השלב השני שהינו גאולה ממלאך המוות . זהו העולם שלאחר תחיית המתים עולם שלא דומה לעולם שלנו שהוא עולם תחת השמש. אז יהיה עולם שמואר מאור ה' ללא מיתה כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. בפסקה זו נראה שהרב מתייחס רק לשיעבוד מלכויות.
מהו שיעבוד מלכויות וממה הוא נובע? כל ההיסטוריה נועדה כדי לגלות את שם ה'. ללא גילו זה העולם נתפס כעולם שאין בו אחדות. יש את האלוקות אולם בנפרד ממנה ויש את האנושות, יש את הטבע, הבריאה. והבריאה והבורא מנהלים דו שיח שיש בו הרבה מדרגות. יש מדרגות נמוכות של כפירה, של עבודה זרה אך העיקרון הוא שיש איזה עוורון אנושי - אך אי אפשר להתעלם מזה שכל מה שקיים במציאות הוא חלק מהופעת שם שמים. עיקר המגבלה החומרית נובעת מזה שהעולם הוא בעל העדר והויה.
הצורך להשתחרר משיעבוד מלכויות הוא מכיל את יכולת של האדם להיות נאמן לעצמו. בעם ישראל בצורה שמה זה כולל את יסוד האמונה והאחדות. אולם באופן בסיסי ראשוני אצל כל אחד ואחד כוח החירות מוליד חוויה קיומית של האדם שיש בו התנגדות פנימית עזה להיות נאמן לעצמו ולא להסכים לשום השפעה שבאה אליו שלא בבחירתו החופשית. בעמ"י במדרגתם הבסיסית יש צמאון לא-ל חי ממילא תכונת החירות בצורתה השלמה מביאה אותו להתחברות לשם ה'. אך בצורה זמנית התכונה הזו שיש בדור היא שהדור רוצה להיות עצמי ולא רוצה להיות מושפע מבחוץ. זה גורם לכל מיני תנועות של השתחררות משיעבוד מכל הדברים שבדמיונו של האדם נחשבים כלא מתאימים לאופיו.
התנועה הזו היא כוללת את כל תנועות החופש שמורגשת אפילו אצל קלי הקלים שבאומה - אלו שלא מצליחים לגלות את צדדיהם הרוחניים. הדבר העיקרי שמניע הוא בא חיותה מהצמאון של השחרור העליון, של עלמא דחירו.
מה מניע את עשיו לדחות את הקול קול יעקב - עולם הטבע שנראה כעולם שהדרך לקיימו לא בכלים רוחניים אלא בכלים של ידיים, של עולם המעשה. הגויים ששייכים בדרך ארץ, בניין העולם והצרכים החומריים הקיומיים דוחים את היכולת לחשוף את האחדות שבעולם. הקול של יעקב בא לחשוף שכל העולם צריך להיות כלי לגילוי האחדות האלוקית, וזה כל ההיסטוריה. יש מאבק גדול שבין קול המונה של רומא - פיתוח העולם לדבר בעל מעמד עצמאי מול קול גלגל החמה שמבטא את היות החמה ככלי שמתגלגל על ידי ה' בכדי להעיד על שם ה'. הדגש היא על החמה כעולה ויורדת כזורחת ושוקעת ובזה מעידה על מי שמזריח אותה. ה' שהוא מעל החמה מגלגל את גלגל החמה. השמש תופסת את המקום של השראת השכינה. וממזרח שמש עד מבואו יהיה גדול שם ד'.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il