פרק ה פסקה ג | הרב ש. יוסף וייצן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
אורות ישראל המבואר
פרק ה - אורות ישראל המבואר

קטגוריה משנית

995

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יוסף בן גרציה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הרוח והמעשה מתאימים הם יחד בדרך יחושי. רוח מיוחד דורש להספקתו מעשים מיוחדים. אבל לעולם רחב וגדול הוא עולם הרוח מעולם המעשה, המעשים, כל כמה שאינם מורגשים לכל לב ואינם נתבעים מן הטבע בדרך ישרה, כבר הם צריכים לאידיאלים ולהשפעה קיבוצית, וההשפעה הקיבוצית היא נערכת לפי גדולת רוחה. התכונה האוניברסלית ממלאת לעולם את לב עדיני הרוח שבבני אדם. ע"כ ירגישו מחנק אם יסגירו אותם ברוחם רק בתוך חוג לאומם. אבל האומה שהאוניברסליות הגמורה טמונה בעומק נשמתה, "נדיבי עמים, עם אלהי אברהם", היא דורשת לעולם מעשים החוקקים יפה את טפוסה בקרבה פנימה, ועליהם חלים בשפע המון אידיאלים נאצלים אוניברסליים, שהכללתם עולה עד מרומי עד, עד מקום שהעין מתעששת שם והרוח המופשט המלא זוהר רק הוא מתנשא עד אותן הגבעות הרמות. צמצום מעשי והרחבה רוחנית יחדו הנם המטבע הראשי של צביון ישראל, עם לבדד ואור גויים יחד. השקיעה המוחלטת בשאלת השעה לא תוכל להתאים לרוחו, הטמיעה של רוחות מפלגתיות, שכל עניניהן הם מחיה וכלכלה חמרית וסיפוק אסתתי, רק כפי מה שהעין הקצרה, הכבושה בחומר בוער, מתנודד לכל תאוה ארעית, תוכל להתרומם אליו, מכשילה היא את כחו. ע"כ לא תדום כנסת ישראל מזמרתה הפנימית. בכחה הכללי תחבוק בקרבה את ההמון המפלגתי, תמתק את מרירותו, ותאגד האומה כולה עם כל דרישותיה. ומריח העדנים העליונים שלה ישובו החיים המפלגתיים גם הם להיות מוטבעים באותה הצורה החביבה, שיש בה טוב ונשגב, לא רק הכרח ומלחמת בשר, והצורה הכלכלית גם היא תתרומם ע"י הבטחון המוסרי, אשר יספיק לחדור בכל האומה, בצורה מתוקנת המלאה אמון של אחים, לא רק בביטויים ריקים כ"א בעצם מעמד הנפש והרצון הקבוע, המרכז את החיים ודרישותיהם. וחילוק המקצועות בעבודת המעשה ועבודת הרוח לא יוליד עוד דלות ומשטמה, כ"א עושר ואהבה מלאה חיים ותעצומות לעם.

ניכר בפסקה זו שהרב היה טרוד מהסכסוכים בין מפלגות. הפסקה באה להתמודד עם הסכסוכים הללו.
ישנם שלשה חלקים לפסקה הזו.
העולם שלנו זה עולם שמתגלים בו המון מעשים, ויש בעולם הזה גם רוח. יש חיבור בין הצדדים השונים שיש בעולם. את שניהם ברא בורא אחד, הוא יצר גם את עולם הרוח וגם את עולם המעשה. כל רעיון רוחני יש בו צדדים שצריכים לבוא לידי ביטוי את הרעיון הרוחני. הרוח והמעשה מתאימים את עצמם אחד לשני . מה שמניע את עולם המעשה זה בעיקר הרוח המיוחדת. כל רוח מיוחד דורש להביא את עצמו לידי ביטוי. כשיש לעם איזה תרבות מיוחדת זה יתורגם לעולם המעשה. אולם יש גם הקרנה מעולם המעשה לעולם הרוח.
במערכת היחסים הזו צריך לזכור שתמיד עולם הרוח הוא יותר כולל ועשיר מעולם הרוח, הוא לעולם לא בא לידי שלמות הביטוי בעולם המעשה.
יש שני סוגי מעשים שיכולים לבוא לידי ביטוי בעולם יש את הרוח הרגילה שדורשת לחיות שבכל אדם באופן בסיסי יש בו את הצורך לחיות העולם הטבעי האדם נאמן לו אז יש מעשים שבאים מתוך הזרם הטבעי הזה והם בד"כ מעשים שמורגשים בכל לב הם מעשים שהטבע מוביל אותם וגורמים להם לענות על צרכי החיים הגשמיים. זה לא אומר שבכל דור זה כך זה בודאי משתנה מדור לדור לפי רמת החיים של הדור. ברגע שמדובר על מעשים שבאים לתת את הטבע למעשים. המעשים צריכים לאידיאלים שהם באופן בסיסי יכולים ליהפך להיות מעשים שהציבור יטען שהם באמת יהיו חלק מההתנהגות החברתית הם חייבים את ההשפעה הקיבוצית - זה שמספר אנשים מחליטים להיות חברה ומה שיוצר אותם כחבורה זה שיש להם אידיאל שסביבו מתכנסים ומביאם להיות חברה אחרת שמביאם לעשות מעשים מיוחדים.
בפרק א פסקה ו' למדנו פסקה שהרב אמר שבאדם הפרטי הנטיה לרוח זה לא דבר מהותי הוא יכול להיות כל כולו שקוע בתאוות ובצדדים החומריים אין דבר שמחייב הכרעה לצד הרוח. החברה יוצרת מעמדות ותלות וזה חייב להיות סביב אידיאלים לא תשתית קיומית אלא אידיאלים. באדם הפרטי הדבר המוכרח זה מה שהחיים החומריים תובעים ממנו. מה קורה לאדם הפרטי שכן הצליח להדגיש את צדדיו הרוחניים האם אדם פרטי שהצד הרוחני הפך למרכזי בו האם הוא יתפייס ישתלם ירגיש מספיק כשיר בקיבוץ שהוא שייך אליה בעושר התרבותי של החברה שהוא שייך לה? אומר הרב כאן ההבדל בין יהודי ועמ"י לבין גוי ואומתו. אצל גוי הוא מרגיש צורך דחף לחפש תוספת הוא לא ינטה לרעיון הלאומי. אנשי הרוח יהיו אנטי לאומיים. אבל בעמ"י זה לא כך האומה שהאוניברסליות הגמורה טמונה בנשמתה שם היחידים לא ימשכו החוצה. עם שכל דבר טוב שיש בגויים עמ"י כעם מוכן לקבל ולא מקטין את התרבות שלו מה שניתן לקבל הוא לוקח והוא מנהל דו שיח פורה עם הגויים שמסביב - היא דורשת לעולם מעשים החוקקים יפה את טפוסה בקרבה פנימה, ועליהם חלים בשפע המון אידיאלים נאצלים אוניברסליים, שהכללתם עולה עד מרומי עד.
נראה מהפסקה שהרב מוטרד מהמחלוקות והויכוחים שהיו בין מפלגות בעמ"י. הרב מנסה או אומר שהמחלוקות בתוך עמ"י הם בסופו של דבר לא דבר קבוע, לא איזשהו דבר מחוייב אלא להיפך. המחלקות בין מפלגות לפחות לא צריכות לגרום מתח או מסטמה אלא גורמות לעמ"י להיות טוב יותר, מוצלח יותר, זה השורה התחתונה של הפסקה. אך כדי להסביר זאת הוא מסביר במה שונה עמ"י משאר העמים שהויכוחים המפלגתיים שהוא לא מפרט (מסתבר שמדובר בויכוחים סביב הקמת החברה, עד כמה החברה בעמ"י צריכה לפעול ברעיונות כלליים שהיו בעולם, הציונים הכלליים, הסוציאליסטים, והקומוניסטים) המון ויכוחים שהיו באותה עת בין מפלגות שונות שכל אחת הביא דגם אחר בבניית חברה, כל הויכוחים שהיו סביב הקמת המדינה, התנועה הציונית והרב בעצם בפסקה זו מתייחס לזה.
הרב כמו לכל דבר בא לכתוב בצורה הרבה יותר רחבה מאשר הסתכלות מקומית ולכן הוא אומר שאנו נמצאים בעולם שיש קשר בין הרוח לעולם המעשה, יש קשר בין הרעיונות ליישומם, עם כל היות העולם מוגבל עולם המעשה תמיד מושפע מעולם הרוח, יש מגע מתמיד ביניהם. העולם המעשי מושפע מעולם הרוח, עולם הרוח הוא השורש של עולם המעשה ומאידך כל בניה רוחנית צריכה את המעשים שיבטאו את התנועה הרוחנית. עולם המעשה יש בו את הצרכים הקיומיים שהרב קורא - מן הטבע שדורש כל מיני מעשים אך מה שמעבר למה שהצורך מחייב, כל המעשים האחרים, צריכים לנבוע מאיזה רוח שהיא מתוך איזה רעיון שהוא אידיאל שקיים בעולם, אידיאל שקנה לו מספיק שביתה בחברה או ציבור צריך לידיעה או להשפעה קיבוצית שבסופו של דבר מוליד את המעשים שהם מעבר לצרכים הקיומיים, תנועות שנותנות כל מיני רעיונות בעולם המעשה שהם מעבר לדברים שהם מהצרכים הקיומיים זה אידיאל שקנה לו מספיק שביתה. בדרך כלל אידיאל כזה האנשים שנמצאים בחברה יכולים להיות מפויסים ויכולים להרגיש אשמים בחברה שלהם זה נכון לאנשים בינוניים או פרקטיים אך עדיני הרוח של החברה שיכולת הקליטה שלהם, הכשרון שלהם, הם בעלי יכולת רוחנית, אף פעם לא יתפייסו וירגישו מרחב נשימה בהשתייכותם לקיבוץ עם אידיאל אלא תמיד שיש בהם צימאון לשייכות לכל הרוח שבעולם וכיון שכל חברה מיישמת בסופו של דבר מיישמת רוח מאוד מסויימת ממילא עדיני הרוח תמיד ירצו להיות שייכים לרעיונות שמעבר לקיבוץ אליו הם שייכים, וממילא יש להם רצון להיות אוניברסלים ולכן הם בד"כ שמאלניים. אנשים אלו תמיד ירגישו מחנק בהשתייכותם לקיבוץ חברתי הם ירגישו כך אפילו בהשתייכותם הלאומית ולכן ילכו נגד רעיון לאומי. זה נכון לאדם ששייך ללאום רגיל אבל אדם רגיל ששייך ללאום הישראלי אם בסיס ההתאגדות של כל אומה ואומה זה על בסיס הצרכים הלאומיים הרעיון הלאומי (איכות חיים...) אבל עמ"י שבא לתקן עולם במלכות ש-די בא להביא לעולם רעיון ששייכות כללית לכל העולם, אור לכלל האנושות לא לחברה מסוימת, ממילא כל מה שנבנה בתוך האומה, כל הדברים המעשיים שהם דגמים שונים איך להביא לידי ביטוי, להוביל, לקדם את עמ"י מבחינת העולם המעשי שלו - זה תמיד נובע מעולמות רוחניים, א"ס שהבסיס שבהם זה מעשה שיבוא ויקדם את עמ"י להיות עם שהוא יהיה הבשורה לכל העולם כולו, יביא את אור הגאולה לעולם - מעשים החוקקים יפה את טפוסה בקרבה פנימה, ועליהם חלים בשפע המון אידיאלים נאצלים אוניברסליים. נראה כלפי חוץ שהויכוחים הפנימיים בעמ"י דומים לאלה של העמים האחרים והם סביב הדברים המעשיים אך בחיפוש השורש בכל תנועה מעשית בעמ"י את שהכללתם עולה עד מרומי עד, עד מקום שהעין מתעששת - שהראיה מעורפלת שם, שכל הצדדים המעשיים נמחקים, השורשים מורים שמדובר על רוח שקשורה לאידיאל מאוד עליון, כזה שרק מתגלה בצורה מעשית. סגולת עמ"י, צביון תכונת עמ"י המיוחדת - זה היכולת גם להיות שייך לאידיאל רחב וכוללני, לרעיון רחב, אידיאל שהוא שורש של הכל, וגם היכולת שהאידיאל הזה יתקן את עולם המעשה יתגבש באופן מעשי צמצום מעשי והרחבה רוחנית יחדו הנם המטבע הראשי של צביון ישראל, עם לבדד ואור גויים יחד . "העם לבדד" - ביטוי לצמצום המעשי ו"האור לגויים" כל הצמצום נובע מהרחבה רוחנית שיכולה להיות אור לגויים בצורה שיש יחס והתאמה בין שני הדברים האלה. יכול להיות שבעמ"י מבחינה מעשית יהיה הרבה יותר מעשית אבל דווקא הצמצום והיכולת לתת, להתוות הדרכה מצומצצת היא נובעת מהרחבה רוחנית גדולה.
עד לכאן יש את יסודות הפסקה.
מפה יש את הפרקטיקה של הרב לוויכוחים בין המפלגות.
המשפט הזה נאמר על גרים שבאים להתגייר הגרות היא ביטוי לכך שאנו שייכים לצד האוניברסלי של העולם מה מבטא את היות האוניברסליות טמונה בעומק נשמתה של האומה זה שהנשמות הכי עליונות של העמים בסופו של דבר פונות לעמ"י ודווקא זה שיש תופעה של נדיבי עמים שבאים להתגייר לתוך עמ"י זה אומר שדווקא האנשים האונייברסלים שמחפשים דברים מבחוץ לשכל.
מצד שני אולי הפסוקים שבאים מפרק של המלכה בתהילים מתייחס לכך שמחד הפסוקים באים בקריאה לכל העמים לבוא ולהכיר בגדולתם של ישראל מכח היות עמ"י מבטאים את רעיונות ההתגלות האלוקית המתגלית דרך ישראל ודרך ישראל עמ"י פונה לגויים והם באים. זה תיאור לעתיד שגל הגויים יבואו אל עמ"י בגלל המלכות הכללית שעמ"י מתגלה בעולם.
הרב עובר מהשקיעה המוחלטת להתייחסות שלו לתופעת המחלוקות בין המפלגות ואומר: המוחלטת בשאלת השעה - הויכוחים בין המפלגות היו ויכוחים מעשיים איך לארגן את החברה בצורה מעשית זה שאלות שעה. אומר הרב זה שהמפלגות סגורות בשאלות האלה ולא יכולות להרים ראש ולדון העניינים רוחניים המחלוקות הנוראיות נובעות מחוסר יכולת לדון בענינים רוחניים העוה"ז יוצר דיונים בצרות השעה, יש בו מחלוקות "או זה או זה". בעמ"י העולם המעשי לעולם לא מנותק מעולם הרוח השקיעה המוחלטת בשאלת השעה לא תוכל להתאים לרוחו, הטמיעה של רוחות מפלגתיות, שכל עניניהן הם מחיה וכלכלה חמרית וסיפוק אסתתי - ההתעסקות עם הצדדים החיצוניים - רק כפי מה שהעין הקצרה, הכבושה בחומר בוער, מתנודד לכל תאוה ארעית, תוכל להתרומם אליו, מכשילה היא את כחו - עצם ההתעסקות בנושאים מעשיים זה כל עיסוק המפלגות זה שלא עוסקות בשאלות תרבותיות רוחניות יותר זה עצמו גורם לכך שהמפלגות לא מתרוממות, זה עצמו מכשיל את כוחו של עמ"י וזה לא מתאים לו לעמ"י שכל הויכוחים יהיו סביב דברים מעשיים חומריים ולכן אומר הרב כיוון שזה כל כך לא טבעי לעמ"י ההתעסקות בדברים הללו ולא מבטא את גודלה של עמ"י ע"כ לא תדום כנסת ישראל מזמרתה הפנימית. בכחה הכללי תחבוק בקרבה את ההמון המפלגתי, תמתק את מרירותו כחה הפנימי של עמ"י ימנע את ההתעסקות המוחלטת בדברים הללו המרירות נובעת מהקטנות הזו. המרירות מקביל למה שהאנשים מרגישים מחנק מחוגם הלאומי פנימי. גם בעמ"י העיסוק הוא רק בשאלות מעשיות בעמ"י גורם מחנק ורק בעיסוק בשאלות הרוח ותאגד האומה כולה עם כל דרישותיה. ומריח העדנים העליונים שלה ישובו החיים המפלגתיים גם הם להיות מוטבעים באותה הצורה החביבה, שיש בה טוב ונשגב. אלא בעניינים רוחניים - איך לתקן את העולם.
לא רק הכרח ומלחמת בשר, והצורה הכלכלית גם היא תתרומם ע"י הבטחון המוסרי, אשר יספיק לחדור בכל האומה, בצורה מתוקנת המלאה אמון של אחים, לא רק בביטויים ריקים כ"א בעצם מעמד הנפש והרצון הקבוע, המרכז את החיים ודרישותיהם. וחילוק המקצועות בעבודת המעשה ועבודת הרוח לא יוליד עוד דלות ומשטמה, כ"א עושר ואהבה מלאה חיים ותעצומות לעם.
היום אין כל כך הבדלים בין המפלגות הרב בימינו לא בטוח שהיה כותב דברים כל כך עדינים.
המצב שהמפלגות שרוייות רק בצד המעשי הוא גורם לויכוחים המרים האלה שאין בהם עוצמה ואין תכנים עמוקים ויוצר כוחות שליליים והשינוי שיחול כשיתעסקו בעבודת הרוח בנוסף למעשה זה יגרום שגם כשיהיה חילוק מקצועות בעולם המעשה זה לא יגרום למשטמה אלא לאושר. הרב מתאר שבתקופתו אין את עבודת הרוח אלא יש רק ויכוחים שבעולם המעשה.
הרב תיאר בפרק ד פסקה ו מה קורה במחלוקת של אידיאלים.
בעולם המעשי אין יכולת להתייחס בצורה סימפטית לרוח של האדם כי כל כולך תקוע בעולם המעשה - אין פה משהו שישנה את זה עולם המעשה הוא זה שדורש הכרעות מכיוון שזה בא מעולם הרוח יש צדדים עולם המעשה הוא חד צדדי.

פרק ה - אורות ישראל המבואר

הרב ש. יוסף וייצן

רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

39 דק'
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן
קדושת המלאך וקדושת ישראל
נתיב הפרישות למהר"ל - שיעור 3
ט"ו אייר התשע"ב
45 דק'
מאמר הדור
דור מחפש גודל
מאמר הדור (9)
כו' תמוז התשע"ב
41 דק'
תפארת ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
ההבדל בין האדם לבין העליונים והתחתונים
תפארת ישראל פרק ג'
ח' טבת תשע"ו
32 דק'
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן
אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
ז' טבת תשע"ב

פרק ה - אורות ישראל המבואר

פרק ה - אורות ישראל המבואר
פרק ה פסקה יב
הרב ש. יוסף וייצן | איר תשס"ט
פרק ה - אורות ישראל המבואר
פרק ה פסקה יא
הרב ש. יוסף וייצן | איר תשס"ט
פרק ה - אורות ישראל המבואר
פרק ה פסקה יג
הרב ש. יוסף וייצן | איר תשס"ט
פרק ה - אורות ישראל המבואר
פרק ה פסקה א
נושא הפרק: ישראל ואומות העולם
הרב ש. יוסף וייצן | איר תשס"ט

פרק ה - אורות ישראל המבואר

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב חיים דרוקמן
הרב דוד דודקביץ'
הרב שמעון קליין
הרב שלמה שושן
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב הלל גפן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו