ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
משכית בת דינה
הדבור - מתת אלקים הוא. מתנה שנתנה לאדם כבחיר היצירה ובזה נבדל הוא מכחל החי. זהו גם חלק מצלם אלקים שבאדם. הבריאה כולה נבראה בעשרה מאמרות "בדבר אלקים שמים נעשו" והארץ שניתנה לבני אדם לשכללה ולפתחה "אשר ברא אלקים לעשות" שהאדם יוסיף עשיה לעשייתו של הקב"ה. על כן העניק לו את כוח הדבור "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" מסביר התרגום "לרוח ממללא", בכוח הדבור האדם שולט על הבריאה כולה, בבחינת "ידבר עמים תחתינו" "באשר דבר מלך - שלטון".
מתת אלקים - יש לשמור עליו כראוי. אין להשתמש בו לדברים לא הוגנים. אין להשתמש בו לדברים המכעיסים את נותנו. ואין להשתמש בו ללא כל צורך ועל כן "לא מצאתי לגוף טוב משתיקה". אין לחלל את הדיבור היוצא בכונה ומתוך ידיעה וגם היוצא מפיו, דבר שנפלט מתוך תת מודע, גם זה צריך לקיים בהיותו הרצון הפנימי של האדם.
(התשמ"ח)
"וידבר ה' אל ראשי המטות"
הצווי הוא אלקי, והדובר הוא משה, ובסגנון בו נתיחד הוא משאר הנביאים "זה הדבר", הן כה אמרו חז"ל המובא בדברי רש"י: משה נתנבא בזה אמר ה' כחצות הלילה, והנביאים נתנבאו בכה אמר ה'. מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון "זה הדבר" ומסביר בעל שפתי חכמים: וזה מעלה יתירה ד"זה הדבר" משמע הדבר עצמו וברור, ששמע מפי הקב"ה ונקרא אספקלריא המאירה, מה שאין כן בשאר הנביאים דלא היה מדבר להם אלא בחידות או ע"י חלומות "כה אמר", באספקלריא שאינה מאירה. ומה שמשה נתנבא ב"כה אמר" - יש לומר דקודם עמידתו בהר סיני היה מתנבא בלשון כה.
ונראה לנולאמר שלא מקרה הוא שדוקא בפרשת נדרים, והאזהרה "לא יחל דברו", השתמש משה בביטוי המיוחד לו "זה הדבר". הוא אשר זכה "לפה אל פה אדבר בו", ידע את ערכו של הדבור והכוח הטמון בו "לנטוע שמים וליסוד ארץ" וחשיבותו כמתת אלקים מיוחדת לאדם, בשעת יצירתו "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה - רוח ממלא" - ומשום כך חובת הזהירות של "ככל היוצא מפיו יעשה" ולא לזלזל ח"ו במתת אלקים.
(התשנ"א)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?












