ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"נשא את ראש בני גרשון"

בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר נשא Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

התשנ"א, התשנ"ז

"נשא את ראש בני גרשון"


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה

לפום צערא אגרא, לפיכך הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות, אין אדם מסוגל להעריך צורת עשייתו את המצוה, יש ושכרה של מצוה קלה, בגין צורת עשייתה, עולה בהרבה משכרה של מצוה חמורה. דבר זה נוגע לכל דבר שבקדושה.
אין כל ספק שבין מרכיבי המשכן, חשיבותם וקדושתם של הארון, המנורה, המזבחות וכו' גדולה יותר מקדושת היריעות, המסך והדומה להם. אבל בנשיאת הדברים - הגם שבני קהת עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו - יכול העוסק ביריעות ובמסך להתעלות לאותה דרגה של נושאי הארון, ועל כן: נשא את ראש בני גרשון גם הם. אין חשיבותם נופלת בזה שבחלקם נפל נשיאת = הובלת המסך והיריעות.
יש גם מקום למחשבה: בני קהת זכו אמנם בנשיאת כלי המשכן הפנימיים, אשר בהם ועליהם נעשית עבודת הקדש היום יומית, אבל הם באים אל המוכן. לא הם אורזים את הדברים לא הם המפרקים והמעמידים אותם אח"כ, דבר דבר על מקומו. היא נעשית ע"י אהרון ובניו. לעומתם בני גרשון, הם המפרקים את המשכן לפני המסע והם המקימים אותו בחניה, דבר שחשיבותו מרובה. משה בכבודו ובעצמו עסק בפרוקו ובהקמתו מכ"ג אדר עד ר"ח ניסן, בו הוקם סופית. אכן נשא את ראש בני גרשון גם הם.
(התשנ"א)

"נשא את ראש בני גרשון"
לפחות שני דברים מחייבים תשומת לב ביחס למנינם של בני גרשון: א) הדבור המיוחד. בדבור אחד נצטוו על מנינם של הלויים כשהחליפו את הבכורות, ואילו בכניסתם לעבודה - דבור מיוחד לנשיאת ראש בני קהת ודבור מיוחד לנשיאת ראש בני גרשון. לבני מררי לא בא דבור מיוחד. ב) ההדגשה "גם הם" מה באה ללמדנו.
תשומת הלב שלנו נתונה גם להבדלים שבין המספר הכללי של כל משפחה ומשפחה, ובין מספר הנכנסים לעבודה: קהת המספר הכללי 8600 והנכנסים לעבודה 2750, קצת פחות משליש, גרשון המספר הכללי 7500 והנכנסים לעבודה 2630 קצת יותר משליש. מררי המספר הכללי 6200, הנכנסים לעבודה 3200 קצת יותר מחצי. הוי אומר: קהת וגרשון - לא כל אלה שהיו מבני שלושים עד בני חמישים ראויים היו לעבודה, בני קהת - בגלל תפקידם המיוחד, נשיאת הארון, הדורש זהירות מיוחדת ובכתף ישאו, אמנם הארון נושא את נושאיו כשהם ראויים לכך. על כן בא ציווי מיוחד על דרך בחירתם. בני גרשון עבודתם לא חייבה בכתף ישאו, דרך בחירתם היתה שונה מזו של קהת ועל כן בא צווי מיוחד על דרך בחירתם הם.
ואולי לזה התכוון רש"י ז"ל בפרשו "גם הם - כמו שציויתיך על בני קהת" - לברור את הראויים לכך, כי עליהם היה להקים את המשכן ולפרקו בשעת המסעות, בני מררי - כל אלה שמבני שלושים ומעלה נכנסו לעבודה ללא בירור מיוחד.
(התשנ"ז)
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il