ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
אם הוא רואה את עצמו כ"אנוכי עפר ואפר" ואת זולתו "כי בצלם אלקים עשה את האדם" - אין לך ברכה גדולה מזו. אבל, כשהוא רואה בעצמו צלם אלקים, בגדר "אעלה על במתי עב אדמה לעליון", ואת זולתו כעפר ואפר - אין לך קללה גדולה מזו.
כי מהו שורש הרע בעולם אם לא ההערכה העצמית המופרזת של האדם, האמונה היתרה בכוחות עצמו ויצר ההתנשאות על אחרים. ומתוך גישה זו הוא מסתכל על זולתו ורואה אותו כנחות דרגה. שלש המדות המגונות הקנאה התאוה והכבוד שמוציאות את האדם מן העולם, שורש אחד להם, הרודף אחר הכבוד, אכול תמיד קנאה, ומלא תאווה לכל דבר כדי להבליט את עצמו. הרואה רק את ה"אנוכי" העצמי, אינו מסוגל להגיע לאהבת הזולת, לאהבת ישראל.
וזהו מה שאמרנו, בראיית ה"אנוכי" - סוד הברכה והקללה.
(התשמ"ח)
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום"
כשם שבני אדם שונים בדעותיהם כך גם שונים הם בראייתם, העין היא הרואה אבל הלב הוא הקובע את היחס לדברים, ומה שבעיני האחד נראה טוב ויפה עלול בעיני חברו להיראות כרע ומכוער.
כך הם הדברים בעניינים חמריים=גשמיים שהעין הטבעית רואה אותם, על אחת כמה וכמה בעניינים רוחניים שלא העין הטבעית היא הרואה והדברים מסורים לראיית הלב. ובבוא התורה לדבר על ההצלחות והפגעים הנוגעים לחיי הציבור ולכלל האומה, הרי היא פונה לכל אחד ואחד - "ראה" - אתה כיחיד בצורה שאתה רואה ובדרך שלבך מבין, את אשר עומד לפניך לא כיחיד, אלא אשר עומד "לפניכם" ככלל. מה אתה יכול וצריך לתרום כדי שהחיים הציבוריים יהיו מלאי תוכן רוחני, וממה אתה צריך להימנע כדי למנוע פגעים בחיי הכלל. מהי תרומתך לשגשוג כלכלי ואיך למנוע התדרדרות והאטה משקית. "ראה" את עצמך כבונה את ה"לפניכם".
הברכה והקללה שני פנים להם. יש ודבר אשר עבור האחד הוא ברכה, עבור השני עלולה להיות קללה. ויש דבר שהוא ברכה לכל. לפיכך עלינו לראות ולכוון את אורחות חיינו שהברכה לאחד תהיה ברכה לכל.
(התשנ"ו)
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום"
גם בצורה וגם בזמן מרובה מדה טובה ממדת פורענות. בצורה - "פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי ועושה חסד לאלפים לאהבי ולשומרי מצוותי", ובזמן - "את הברכה אשר תשמעון" "והקללה - אם לא תשמעון". את הברכה הקב"ה מקדים ונותן, לאפשר לנו לקיים מצוותיו "אשר תשמעון" והקללה - מאחרה הקב"ה עד כמה שנראה לו "זכות תולה".
ורבותינו ז"ל העמיקו חשוב על דברי הכתוב: "מי הקדימני ואשלם לו" - מי קיים מצות מלה לפני שנתברך בבן, מי קבע מזוזה טרם שזכה בבית ומי השחיל ציצית לפני שזכה לבגד, כן כל אשר אנו זוכים לו - מתת אלקים היא המקדים לתת לנו ומאפשר לנו לתת לו - משלו. ואולי רמוז הדבר בדברי איוב לאשתו: "גם את הטוב נקבל מאת אלקים", נהנים ממנו ומתברכים בו, "ואת הרע לא נקבל" האם חשבנו פעם במה זכינו לטוב, כשם שאנו מתלוננים ולא מבינים למה פוגעת בנו הרעה!?
והתורה דורשת מאתנו לראות, להתבונן, "ראה אנוכי נותן" - הקב"ה הוא נותן את הטוב, גם כשעדיין לא מגיע. ויש צורך לא בראיה שטחית של העין, אלא בראיית הלב "ולבי ראה" - לשם מה העניק לנו ברכה!? במה זכינו לה? מה עלינו לעשות בברכה הזאת המוענקת לנו? מה כוונתו ב"אשר תשמעון" אולי עלי להתחלק עם הברכה גם עם אחרים!? יש צורך בראיה מעמיקה בברכה שאנו זוכים, למנוע מאתנו את ה"אם לא תשמעון".
(התש"ס)
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום"
מספר תמיהות על הכרזה זו: א. הדברים נאמרים "היום" ע"י משה, לשם מה יש לחזור עליהם אח"כ על הר גריזים והר עיבל. ב. לפי דברי חז"ל היתה זאת ברית שלישית נוסף על שתי הבריתות בסיני ובערבות מואב. ברית שלישית זו לשם מה היא באה.
ברית סיני היתה עם יוצאי מצרים. היה על כן צורך בברית ערבות מואב עם הדור שיכנס לארץ, תוספת הברית איתם בהיותם בארץ מה היא מוסיפה. והעולה על דעתנו: התורה אמנם ניתנה במדבר, ונתוך כוונה מיוחדת, אבל עיקר קיומה בארץ ישראל ומשום כך דאג משה לברית נוספת מיד עם כניסתם לארץ. מנהיגותו של משה מקובלת על העם הרואה בו את שלוחו של הקב"ה, הן כתוצאה מקריעת ים סוף: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", והן מההופעה בהר סיני שהקב"ה דאג לכך: "וגם בך יאמינו לעולם". יהושע - העם ראה אותו כמשרת משה, ואף על פי שהקב"ה בחר בו ומשה סמך ידו עליו ונתן מהודו עליו והעמידו "לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה", רצה משה לתת תוקף למנהיגותו על ידי ברית נוספת מיד עם כניסתם לארץ, ברית שמשה מדבר עליה עם העם "היום", שאת תוקפה יביא יהושע לפני העם שהם יראו בו המשך מנהיגותו של משה. כך שאותה אמונה בה' באה לידי ביטוי אצל משה והאמונה במשה - תמשך לפני יהושע.
(התשס"א)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
