ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
אם הוא רואה את עצמו כ"אנוכי עפר ואפר" ואת זולתו "כי בצלם אלקים עשה את האדם" - אין לך ברכה גדולה מזו. אבל, כשהוא רואה בעצמו צלם אלקים, בגדר "אעלה על במתי עב אדמה לעליון", ואת זולתו כעפר ואפר - אין לך קללה גדולה מזו.
כי מהו שורש הרע בעולם אם לא ההערכה העצמית המופרזת של האדם, האמונה היתרה בכוחות עצמו ויצר ההתנשאות על אחרים. ומתוך גישה זו הוא מסתכל על זולתו ורואה אותו כנחות דרגה. שלש המדות המגונות הקנאה התאוה והכבוד שמוציאות את האדם מן העולם, שורש אחד להם, הרודף אחר הכבוד, אכול תמיד קנאה, ומלא תאווה לכל דבר כדי להבליט את עצמו. הרואה רק את ה"אנוכי" העצמי, אינו מסוגל להגיע לאהבת הזולת, לאהבת ישראל.
וזהו מה שאמרנו, בראיית ה"אנוכי" - סוד הברכה והקללה.
(התשמ"ח)
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום"
כשם שבני אדם שונים בדעותיהם כך גם שונים הם בראייתם, העין היא הרואה אבל הלב הוא הקובע את היחס לדברים, ומה שבעיני האחד נראה טוב ויפה עלול בעיני חברו להיראות כרע ומכוער.
כך הם הדברים בעניינים חמריים=גשמיים שהעין הטבעית רואה אותם, על אחת כמה וכמה בעניינים רוחניים שלא העין הטבעית היא הרואה והדברים מסורים לראיית הלב. ובבוא התורה לדבר על ההצלחות והפגעים הנוגעים לחיי הציבור ולכלל האומה, הרי היא פונה לכל אחד ואחד - "ראה" - אתה כיחיד בצורה שאתה רואה ובדרך שלבך מבין, את אשר עומד לפניך לא כיחיד, אלא אשר עומד "לפניכם" ככלל. מה אתה יכול וצריך לתרום כדי שהחיים הציבוריים יהיו מלאי תוכן רוחני, וממה אתה צריך להימנע כדי למנוע פגעים בחיי הכלל. מהי תרומתך לשגשוג כלכלי ואיך למנוע התדרדרות והאטה משקית. "ראה" את עצמך כבונה את ה"לפניכם".
הברכה והקללה שני פנים להם. יש ודבר אשר עבור האחד הוא ברכה, עבור השני עלולה להיות קללה. ויש דבר שהוא ברכה לכל. לפיכך עלינו לראות ולכוון את אורחות חיינו שהברכה לאחד תהיה ברכה לכל.
(התשנ"ו)
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום"
גם בצורה וגם בזמן מרובה מדה טובה ממדת פורענות. בצורה - "פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי ועושה חסד לאלפים לאהבי ולשומרי מצוותי", ובזמן - "את הברכה אשר תשמעון" "והקללה - אם לא תשמעון". את הברכה הקב"ה מקדים ונותן, לאפשר לנו לקיים מצוותיו "אשר תשמעון" והקללה - מאחרה הקב"ה עד כמה שנראה לו "זכות תולה".
ורבותינו ז"ל העמיקו חשוב על דברי הכתוב: "מי הקדימני ואשלם לו" - מי קיים מצות מלה לפני שנתברך בבן, מי קבע מזוזה טרם שזכה בבית ומי השחיל ציצית לפני שזכה לבגד, כן כל אשר אנו זוכים לו - מתת אלקים היא המקדים לתת לנו ומאפשר לנו לתת לו - משלו. ואולי רמוז הדבר בדברי איוב לאשתו: "גם את הטוב נקבל מאת אלקים", נהנים ממנו ומתברכים בו, "ואת הרע לא נקבל" האם חשבנו פעם במה זכינו לטוב, כשם שאנו מתלוננים ולא מבינים למה פוגעת בנו הרעה!?
והתורה דורשת מאתנו לראות, להתבונן, "ראה אנוכי נותן" - הקב"ה הוא נותן את הטוב, גם כשעדיין לא מגיע. ויש צורך לא בראיה שטחית של העין, אלא בראיית הלב "ולבי ראה" - לשם מה העניק לנו ברכה!? במה זכינו לה? מה עלינו לעשות בברכה הזאת המוענקת לנו? מה כוונתו ב"אשר תשמעון" אולי עלי להתחלק עם הברכה גם עם אחרים!? יש צורך בראיה מעמיקה בברכה שאנו זוכים, למנוע מאתנו את ה"אם לא תשמעון".
(התש"ס)
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום"
מספר תמיהות על הכרזה זו: א. הדברים נאמרים "היום" ע"י משה, לשם מה יש לחזור עליהם אח"כ על הר גריזים והר עיבל. ב. לפי דברי חז"ל היתה זאת ברית שלישית נוסף על שתי הבריתות בסיני ובערבות מואב. ברית שלישית זו לשם מה היא באה.
ברית סיני היתה עם יוצאי מצרים. היה על כן צורך בברית ערבות מואב עם הדור שיכנס לארץ, תוספת הברית איתם בהיותם בארץ מה היא מוסיפה. והעולה על דעתנו: התורה אמנם ניתנה במדבר, ונתוך כוונה מיוחדת, אבל עיקר קיומה בארץ ישראל ומשום כך דאג משה לברית נוספת מיד עם כניסתם לארץ. מנהיגותו של משה מקובלת על העם הרואה בו את שלוחו של הקב"ה, הן כתוצאה מקריעת ים סוף: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", והן מההופעה בהר סיני שהקב"ה דאג לכך: "וגם בך יאמינו לעולם". יהושע - העם ראה אותו כמשרת משה, ואף על פי שהקב"ה בחר בו ומשה סמך ידו עליו ונתן מהודו עליו והעמידו "לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה", רצה משה לתת תוקף למנהיגותו על ידי ברית נוספת מיד עם כניסתם לארץ, ברית שמשה מדבר עליה עם העם "היום", שאת תוקפה יביא יהושע לפני העם שהם יראו בו המשך מנהיגותו של משה. כך שאותה אמונה בה' באה לידי ביטוי אצל משה והאמונה במשה - תמשך לפני יהושע.
(התשס"א)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












