ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- הלכות חגים
- פסח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בליל שביעי של פסח שחל להיות ביום חול או בשבת אין אומרים "הלל".
יג.
בשביעי של פסח שחל בשבת אומרים "ויכולו", ברכת "מעין שבע", קדיש "תתקבל", "בצאת ישראל" ו"עלינו לשבח".
יד.
בשביעי של פסח שחל ביום חול אומר הש"ץ "יהי שם", קדיש "תתקבל", "בצאת ישראל" ו"עלינו לשבח".
טו.
טוב לקרוא "תיקון" בליל שביעי של פסח מ"לשון חכמים" א, סי' נו ויקראנו לפני עלות השחר. ויקראנו בעמידה.
טז.
יש נוהגים לקרוא "שירת הים" בלילה זה שבו נקרע ים סוף. ויש שגרים ליד הים שקוראים "שירת הים" על יד הים. ויש כאלה שיש להם סדר לימוד אחר, והעיקר להרבות בסיפור הנס ובהודיה להשם יתברך.
מדיני ההלל
יז.
צריך לומר את ההלל בשמחה ובנחת, ולא במרוצה. בקריאת ההלל צריך לעמוד, ואפילו לסמוך עצמו על הכותל אסור, אלא אם כן הוא זקן או חולה או חלוש מאד מחמת איזה חולי.
יח.
ביום טוב ראשון של פסח, ערבית ושחרית, בין בשבת ובין בחול, אין מדלגין בהלל, אלא גומרים אותו ומברכים עליו, ובשאר הימים קוראים בדילוג את ההלל בשחרית בלבד ולא מברכים. ובלילות חול המועד בין בשבת ובין בחול וכן בליל שביעי של פסח אין אומרים הלל כלל.
יט.
יש נוהגים לקרוא בחול המועד את ההלל בדילוג ולברך עליו "לקרוא את ההלל" ולא "לגמור את הלל". והספרדים לא נהגו כן.
כ.
בחו"ל נוהגים ביום טוב שני כמו ביום טוב ראשון.
כא.
בהלל שנאמר ללא דילוג מברכים תחילה וסוף, ובמקרה זה דיני ההפסקה הם כמו בק"ש, דהיינו: בקדיש יענה: חמשה אמנים ראשונים של קדיש, ובאמירת "אמן יהא שמיה רבא" יאמר כל כ"ח תיבות עד "דאמירן בעלמא", אבל שאר אמנים של הקדיש - לא יענה. וכן יענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", הן ל"ברכו" שקודם יוצר או "עלינו לשבח", והן ל"ברכו" של עלית ספר תורה. אמנם לא יענה אמן דברכות וכש"כ שלא יענה "ברוך הוא וברוך שמו" והאשכנזים עונים על אמן של "האל הקדוש" ואמן של "שומע תפילה".
סדר הקריאות חג הפסח
כב.
ביום טוב ראשון של פסח מוציאין שני ס"ת. בראשון קוראים בפרשת "בא" חמישה עולים ובשני בפרשת "פינחס". אם חל יום טוב ראשון בשבת מתחילים מ"והיה היום" בפרשת "בא"— ועולים שבעה עולים.
כג.
בשבת חול המועד מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון שבעה עולים בשמות לג ובשני בפרשת "פינחס".
כד.
בשביעי של פסח מוציאין שני ס"ת, וקוראים חמישה עולים בפרשת "בשלח" ובשני בפרשת "פינחס". ואם חל בשבת עולים שבעה עולים.
כה.
בחול המועד בימי החול מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים ג' עולים כדלקמן. ובספר השני עולה רביעי וקורא "והקרבתם אשה" \במדבר כח יט\. ואין אומרים קדיש עד לאחר עליית רביעי.
כו.
בכל יום מימי חול המועד פסח קוראים קריאה אחרת השייכת לחג הפסח. סדר הקריאות רמוז במשפט "משך תורא, קדש בכספא, פסל במדברא, שלח בוכרא". שמונה מילים אלו רומזות לשמונה קריאות, שבע המילים הראשונות רומזות לשבע הקריאות בשבעת ימי החג בארץ ישראל. והמילה השמינית רומזת לקריאת התורה ביום שמיני של פסח בחו"ל.
כז.
יום ראשון של פסח יחול רק בימים א' ג' ה' או ז'. סדר הקריאות דלעיל קבוע כשפסח מתחיל בימים א' או ג' או ז'. אמנם אם פסח יתחיל ביום ה' אזי באותו יום יקראו "משכו". למחרת ביום ו' יקראו "שור או כשב". בשבת יקראו "פסל לך" ומתחילים "ויאמר משה אל ה' ראה וכו'". ביום ראשון יקראו "קדש לי" ביום שני יקראו "אם כסף" וביום שלישי יקראו "במדבר סיני" וביום רביעי שהוא שביעי של פסח יקראו "ויהי בשלח", ביום שמיני יקראו בחו"ל "כל הבכור".
הפטרה
כח.
ביום טוב ובשבת חול המועד אומרים הפטרה. בכל ימי החול של חול המועד אין קוראים "הפטרה", חוץ מיום ב' של פסח בחו"ל שהוא יום טוב שלהם.
כט.
אם טעו ולא אמרו קדיש אחרי ס"ת ראשון, והמפטיר עוד לא בירך ברכה ראשונה על קריאתו בספר השני, יאמרו קדיש אחרי הספר הראשון.
ל.
אם המפטיר התחיל לברך על קריאתו — לא יפסיק, אלא יאמרו קדיש אחרי קריאת המפטיר ואחרי שסיים ברכה אחרונה על הקריאה בתורה. וקדיש זה יעלה להם גם לס"ת הראשון.
לא.
מפטיר שטעה ולא אמר קדיש אחרי קריאתו בספר תורה שני והתחיל בברכות ההפטרה, לא יפסיק, אלא ימשיך הברכות עד סופם, יקרא את ההפטרה, יברך ברכות אחרונות ורק אחר כך יאמר קדיש.
לב.
הנוהגים כרמ"א אומרים רק פעם אחת "חצי קדיש" אחרי סיום הקריאה בספר הראשון, ובשעת אמירת קדיש זה - מניחים לידו גם את הספר השני.
יום טוב שני בחו"ל
לג.
ביום טוב שני של פסח מתפללים כמו יום טוב ראשון, וקוראים הלל שלם עם ברכה, ומוציאים שני ס"ת וקוראים בראשון קוראים חמישה עולים. בסדר דלעיל, והמפטיר קורא בספר שני מ"ובחדש הראשון" ומפטיר ב"וישלח המלך". ואחר ההפטרה מתפללים מוסף וכו', כמו יום טוב ראשון.
לד.
ביום טוב שני של שביעי של פסח דהיינו בשמיני של פסח מתפללים כמו בשביעי של פסח ואין גומרים את ההלל, ומוציאים שני ספרי תורה. אם חל בשבת קוראים שבעה עולים ומתחילים מ"עשר תעשר", ואם חל בחול קוראים חמישה עולים מ"כל הבכור" \דברים טו\ המפטיר קורא בספר שני "והקרבתם", וקורא את ההפטרה "עוד היום בנב".
מוריד הטל
\ע"ע באורך לקמן הלכות שמחת תורה\
לה.
מתחילים לומר "מוריד הטל" בתפילת מוסף של יום טוב ראשון של פסח. ואין פוסקים עד תפילת שחרית של שמחה תורה \ועד בכלל\.
לו.
אם אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בימות החמה ונזכר קודם שסיים את הברכה חוזר ל"אתה גבור". והוא הדין אם כבר אמר "ברוך אתה" ונזכר קודם שאמר "ה'". ואם התחיל ואמר "ברוך אתה ה'", ונזכר קודם שאמר "מחיה המתים" - יסיים "למדני חוקיך", וחוזר ל"אתה גבור". ואף אם סיים ואמר "מחיה המתים", יחזור ל"אתה גבור" \דמאחר והיא מחלוקת, אמרינן סב"ל\ ואין צריך לחזור לראש התפילה. אמנם אם התחיל בברכת "אתה קדוש" ואפילו שאמר רק תיבת "אתה", מ"אתה קדוש", יחזור לראש התפילה. \ראה שו"ע קי"ד ס"ק ד'\.
לז.
בימות החמה אם נסתפק שמא הזכיר גשם, עד שלושים יום — אמרינן חזקה שהזכיר גשם, וצריך לחזור, ואחר שלושים יום — אין צריך לחזור.
לח.
אם ביום ראשון של פסח אומר ברכת "אתה גבור" עד "מוריד הטל" תשעים פעמים, כנגד ל' יום שאומרים אותו ג' פעמים בכל יום, משם ואילך אם אינו זוכר אם הזכיר גשם - הרי הוא בחזקת שלא הזכיר גשם ואינו צריך לחזור. ויש אומרים שלא יתחיל מ"אתה גבור" אלה יאמר: "מחיה מתים אתה רב להושיע מוריד הטל".
ברכנו - ותן טל
לט.
החל מיום ראשון של חול המועד פסח מפסיקים לבקש גשם ומבקשים רק טל. הספרדים משנים את כל נוסח הברכה ובימות החמה אומרים "ברכנו". האשכנזים נוהגים לומר בתוך הברכה "ותן טל" במקום "ותן טל ומטר".
מ.
מי שבקש גשם בקיץ \כל אחד לפי הנוסח שלו\ ונזכר שטעה, אם הוא עדיין בתוך הברכה, צריך לומר לשתוק כדי הילוך ד' אמות, ואחר כך יתחיל מחדש את ברכת השנים כראוי. ואפילו אם אמר כבר "ברוך אתה" ולא אמר "ה'" - יעצור ויאמר כן.
מא.
אם אמר "ברוך אתה ה'", יסיים "למדני חוקיך" ויחזור לתחילת ברכת השנים. אמנם אם סיים את הברכה ולא התחיל "תקע", יחזור ויחזור לתחילת ברכת השנים. אם התחיל "תקע" ונזכר אחר כך, יפסיק במקום שנזכר, ויחזור ויחזור לתחילת ברכת השנים וימשיך את סדר הברכות.
מב.
אם נזכר לאחר שאמר "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון הסמוך ל"עושה שלום" - חוזר לראש העמידה אפילו אם עדיין לא עקר את רגליו.
יעלה ויבא
מג.
בחול המועד אומר בתפילות "יעלה ויבוא" אם שכח לומר "יעלה ויבוא" ונזכר ב"ברוך אתה ה'", יסיים "למדני חוקיך", ויזכיר "יעלה ויבוא", ואחר כך ימשיך "ואתה ברחמיך וכו'". ואם כבר אמר "המחזיר שכינתו לציון", ונזכר לפני שאמר "מודים", יאמר שם "יעלה ויבוא", וימשיך "מודים וכו'". אם לא נזכר עד אחר שהתחיל "מודים", חוזר ל"רצה", ויאמר "יעלה ויבוא וכו'" אבל אם לא נזכר עד שאמר "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון, אפילו שלא עקר רגליו חוזר לראש התפילה.
מד.
אם הוא מסופק אם הזכיר "יעלה ויבוא", צריך לחזור ולהתפלל. וטוב שיכוין שתפילתו היא על תנאי, שאם אינו חייב לחזור, תהא התפילה כתפילת נדבה. מי ששכח ולא אמר "יעלה ויבוא" יכול לצאת י"ח על ידי שיכוין דעתו וישמע מהש"ץ את כל הברכות מראש ועד סוף כאדם שמתפלל לעצמו, ולא יפסיק ולא ישיח, רק יענה "אמן", אך לא יאמר "ברוך הוא וברוך שמו", ולא יאמר "מודים" דרבנן. ואפשר לעשות כן רק אם הש"ץ הוא תלמיד חכם היודע להוציא הרבים ידי חובתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
