ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הלכות יום טוב ;">

בית מדרש חגים וזמנים פסח שיעורים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשס"ט

הלכות יום טוב


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

הלכות אלו של יום טוב שייכות בנשים כמו באנשים.
הכנת אוכל
ד.
טחינה - אסור לטחון או לרסק ביום טוב על ידי מטחנת יד או פומפיה \וכ"ש במטחנת חשמל\ אפילו בשינוי ואפילו יפוג טעם המאכל אם יעשהו בערב יום טוב, אבל לטחון במכתשת בשינוי או לרסק בשינוי על ידי מזלג מותר \עיין שו"ע תקד סע' א. כה"ח שם ס"ק יד\.
ה.
מותר לרסק או לפורר מצות ביד כי אין טוחן אחר טוחן \שו"ע תקד סע' ג הגה. כה"ח שם ס"ק לה\.
ו.
לא נוהגים להשתמש בשום קצוץ דק דק ביום טוב כיוון שיש בקציצתו מעין טחינה, ומלבד זאת אין להשתמש תמיד בשום קצוץ או מקולף מבעוד יום מכיוון ששורה עליו רוח רעה \נדה יז א\.
ז.
קילוף - הקולף תפוחי אדמה וכד' צריך לקולפם סמוך לבישול ולאכילה, ובכל מקרה אין לקלוף בקולפן אלא יקלוף בשינוי, בסכין וכד'.
ח.
הרוצה לקלוף תפוחי אדמה על מנת לבשלם ביום טוב לצורך שבת שלמחרתו, אף על פי שאין האכילה בסמוך לבישול, אם עשה עירוב תבשילים מותר, כאילו הוא לאלתר.
ט.
הקפאת מים - מותר להקפיא מים ביום טוב \כמו בשבת\.
י.
ברירה - מותר לברור אורז או קטניות ביום טוב, וכשבורר ביום טוב, לא יברור כדרך שהוא בורר ביום חול במגש וכד' \שו"ע תקי סע' ב\.
יא.
ניפוי - אסור לנפות קמח וכד' ביום טוב, ואפילו על ידי שינוי. אבל אם ניפו מאתמול ונפל לתוכו לכלוך, מותר לנפות פעם נוספת. ויש מחמירים ואומרים שמותר לנפות רק בשינוי. ושינוי זה יכול שיהיה על ידי שינפה אותו על שולחן ולא לתוך קערה \שו"ע תקו סע' ב. בא"ח במדבר יח\.
יב.
אם ניפה קמח וכד' מערב יום טוב ורוצה כעת לנפותו שנית, מותר לנפות רק בשינוי \שו"ע שם. בא"ח שם\.
יג.
לישה - לישת בצק ועריכתו מותרת. ובלבד שלא ימדוד את הקמח אלא יקח באומד הדעת \שו"ע תקו סע' א. בא"ח במדבר יז\.
יד.
הפרשת חלה - אשה שלשה בצק ביום טוב יכולה להפריש ממנה חלה אבל לא לשורפה ביום טוב, אלא תשמור אותה למוצאי יום טוב ואחר כך תשרפנה. ויכולה כמו כן להניחה באשפה עטופה באופן שלא יהיה בזיון. ולא תוריד את החלה מידה, אלא בעודה בידה תעטוף אותה בנייר ותניח אותה בתוך שקית נילון ותזרוק לאשפה.
טו.
אשה שהניחה את החלה מידה אינה יכולה אחר כך לטלטל אותה מפני שהיא מוקצה.
טז.
אשה שלשה בצק בערב יום טוב ושכחה להפריש ממנה חלה, אינה יכולה לאכול ממנה בארץ ישראל על סמך מה שתפריש במוצאי יום טוב. \שחיוב חלה בארץ ישראל יותר חמור מהחיוב בחו"ל\ אבל יכולה ללוש ביום טוב עיסה נוספת, ולחבר אותה עם העיסה שנילושה בערב יום טוב, ותפריש משניהם יחד חלה אחת. ועצה זו טובה רק אם היא צריכה את כל הבצק \שו"ע יו"ד שכג. עיין כה"ח תקו ס"ק כט\.
יז.
אפיה - אפיית הבצק בתנור חשמלי מותרת, אך הדלקת התנור אסורה מדין הבערה, ולכן אפשר לאפות בתנור כזה רק אם התנור מופעל על ידי שעון שבת מערב יום טוב.
יח.
כשרוצים לבשל בתנור עצים או גחלים וכד' יש להקפיד שלא לבקע עצים שלא לצורך. ואם העצים ראויים להסקה כמות שהם - אין לטרוח ולבקעם. ואם אינם ראויים להסקה - מותר לבקעם בסכין \שו"ע תקא סע' ב בא"ח במדבר יד\.
יט.
אם יש אבנים או עצים מונחים מערב יום טוב, מותר להניח קדרה על גביהן \עיין שו"ע תקב סע' א\. אמנם אסור לערוך אבנים או עצים כאהל על מנת להניח עליהם את הסירים שנראה כמו בונה.
כ.
מה מותר לבשל ביו"ט? - יש אומרים שביום טוב אין להכין אוכל שאפשר להכינו בערב יום טוב, ויש אומרים שמותר ונהגו להחמיר בזה. ובמקרה שטעם האוכל יפגם אם יכינו אותו ביום קודם - מותר. מכל מקום ישתדל לבשל מערב יום טוב כדי לא לאבד את זמנו בחג בבישולים וכד' אלא ינצלו את החג לעונג יום טוב וללימוד תורה. \עיין רמב"ם יו"ט פ"א, הלכ' ב', ד', ה' לעומת תוס' שבת דף צ"ה ד"ה: "והרוצה". עיין כה"ח תצה ס"ק י\.
כא.
חידוד סכין - מכשירי אוכל נפש מותרים ביום טוב רק אם אי אפשר לעשותו בערב יום טוב. ולכן אין מחדדים סכין ביום טוב אבל מותר להכשיר כלי שנצרך לבישול ביום טוב
כב.
שחיטה ומליחה - יש מקומות שנהגו לשחוט ביום טוב גם בלי צורך גדול, \עיין נהר מצרים\, ויש מקומות שלא היו שוחטים כלל \כרם חמד\. ובכל מקום נהגו להקל בעופות לשוחטן ביום טוב, רק יזהר למרוט את הנוצות שבצוואר קודם יום טוב, ויזהר להכין עפר לכסות את הדם מערב יום טוב \עיין שו"ע תצח סע' יג, יד\.
כג.
לא ישחט תרנגולים ועופות ביום טוב אלא אותם שהם מוכנים לשחיטה, ולא אלה שעומדים לגדל ביצים \עיין שו"ע תצז סע' ו. כה"ח שם ס"ק לב\.
כד.
מותר למלוח רק את הבשר שהוא צריך ביום טוב. אמנם אם יש לו הרבה בשר וחושש שאם לא ימלחנו יתקלקל הבשר עד אחרי יום טוב, יכול למלוח הרבה ביחד באופן שאינו מולחם בפני עצמם, אלא ביחד עם הבשר שהוא צריך ביום טוב. אבל אין למלוח אחד אחד \שו"ע תק סע' ה. כה"ח שם ס"ק מה, מו\.

הכנת אוכל ליום אחר

כה.
אסור לאפות ולבשל ביום טוב לצורך יום חול, וכן אסור לבשל ביום טוב ראשון לצורך יום טוב שני. אבל מותר לבשל ביום ראשון הרבה, שיאכל בו ביום וישייר ליום שני, אך יזהר שלא יאמרו בפירוש שהוא מבשל הרבה לצורך הלילה מפני זילותא של יום טוב. ואחר שאכל את הארוחה האחרונה ביום טוב ראשון, לא יוכל לבשל "כאילו" לצורך היום הראשון על ידי שיאכל ממנו מעט, כיוון שניכר הדבר שהוא מבשל ביום הראשון לצורך היום השני \בא"ח במדבר טז\.
כו.
מותר להכין אוכל מיום טוב לשבת רק אם עשו מערב יום טוב "עירוב תבשילין".
כז.
אין לשטוף כלים ביום טוב ליום המחרת, בין אם הוא יום חול ובין אם הוא יום טוב שני.
כח.
מותר להקפיא שירי אוכל של יום טוב אם אפשר שיצטרך להם לשבת \בתנאי שיעשה ערוב תבשילין\.
הבערה וכיבוי
כט.
הבערה והעברה - אסור להדליק אש ביום טוב על ידי גפרור או מצית גז או חשמל. וכן אסור להדליק אור או כל מכשיר חשמלי ביום טוב. אמנם מותר להעביר אש ממקום למקום לצורך בישול או חימום או הדלקת סיגריה. ויזהר שלא לכבות את הקיסם שמעביר בו את האש \בא"ח במדבר טו. שו"ת רב פעלים ב, או"ח סי' נח, נט\.
ל.
מותר להעביר אש בעזרת גפרור דוקא מאש קיימת, אבל אסור להדליק בגפרור על ידי חיכוך. כמו כן אסור להדליק גפרור על ידי קרובו למקור חום ככירת חשמל וכדומה, אולם מגחלת מותר \שו"ת רב פעלים שם ועיין משנ"ב תקב ס"ק ב'\.
לא.
מתוך שהותרו הוצאה והבערה לצורך, הותרו גם כן שלא לצורך. ולכן מותרת הוצאה והבערה שלא נעשית לצורך אכילה ובלבד שיהיה בזה צורך קצת, ולכן נוהגים להדליק נר יארצייט ביום טוב, שהוא לצורך הנשמה \כה"ח תקמח ס"ק ד, לב\. ויש בו נחת רוח לנפטרים ולהבדיל גם לחיים.
לב.
מותר לעשן סיגריה ביום טוב, אמנם יש להקפיד שלא להדליק אש בגפרור, ושלא לכבות את הגפרור או את הסיגריה \עיין כה"ח תקיא ס"ק לה. שו"ת רב פעלים ב, או"ח סי' נח\.
לג.
כיבוי - אסור לכבות אש ביום טוב. ואפילו יש לאדם בבית תנור מעשן - אסור לכבותו. אמנם יכול להוציאו מחוץ לבית כדי שיוכל לשהות בבית בנחת \בא"ח במדבר כה\ אם לא יכול להוציא את התנור מחוץ לבית - אם אין לו בית אחר לדעת הרמ"א יכול לכבותו, ולדעת השו"ע לא יכול. \עיין לשו"ע תקיד ס"ע א\
לד.
אסור לכבות נר או חשמל ביום טוב, אפילו לצורך הנאתו, כגון שרוצה לישון וכד'.
לה.
שעון גז - מותר לכוון "שעון גז" על מנת שיכבה את הגז ביום טוב, ובלבד שעושה כן קודם שמדליק את הגז \אחרונים\. וצריך להקפיד להכניס את התקע לחשמל מערב יום טוב.
לו.
גרם כיבוי - אפשר לכבות אש של גז ביום טוב על ידי "גרמא" ובלבד שלא תהא בזה הערמה. כיצד? מניחים על הגז כלי מלא מים בכדי שירתחו ויגלשו המים ותכבה האש. דבר זה מותר רק כשצריך באמת את המים לצורך קפה וכד' \אחרונים\.
לז.
הנמכת אש - לגבי הנמכת אש יש להבחין בשלוש סוגי אש. א\ חשמלי - תמיד אסור מדין בונה וסותר. ב\ פתילה או עצים - לדעת הרמ"א מותר לצורך בישול האוכל ויש חולקים. ג\ גז - מותר להנמיך אש כירים של גז לצורך בישול שהאוכל לא ישרף \אחרונים\
לח.
מותר לכסות אש בכלי או באפר אף על פי שיש חשש שהאש תכבה, ודוקא באופן שלא ודאי תכבה \בא"ח במדבר כה\.
לט.
שעון שבת - ישנם שעונים מסוגים שונים, ואף שישנם סוגי שעונים ואופנים שבהם מותר לקצר או להאריך את פעולת השעון, מכיון שהרי זה "הררים התלוים בשערה" ובנקל עלול האדם לטעות ולבוא לידי איסורי דאוריתא, לא יגע אדם בשעונים אלו בשבת ויום טוב כלל. \עיין מנחת שלמה סי' י"א י"ג חזו"א ל"ח ציץ אליעזר ח"א ב', ישכיל עבדו ח"ז סי' כ"ג, אג"מ ח"ג סי' מ"א\.

תיקון כלים
מ.
ישור ידית - אסור לתקן כלים ביום טוב. ולכן, אסור לישר שיפוד שנעקם, או ידית של משקפיים. ואסור להשחיז סכין על אבן משחזת. אמנם מותר להחליק את הסכין על גבי חברתה וכד' \שו"ע תקט סע' א, ב\.
מא.
הדבקת נרות - אסור להדביק נרות בפמוטים שלהם ביום טוב. ולכן אם חל יום טוב בערב שבת צריך להכין את הנרות ולהדביקם בפמוטים בערב יום טוב גם לשבת \עיין כה"ח תקיד ס"ק מא, מב. מ"ב שם ס"ק יח\.
מב.
תפירת עופות - עופות שממלאים אותם בבשר ואורז, מותר לתופרם ביום טוב ובלבד שיחתוך את החוט במידתו ויתנהו במחט מערב יום טוב. ואם יש לו כמה עופות לתופרם ביום טוב, יכין כמה מחטים וישים בהם החוטים מערב יום טוב \שו"ע תקט סע' ג\. אך אם החוט ארוך ורוצה לתפור עוד עוף ממולא, יכול לשרוף את החוט ולא לחותכו \עיין כה"ח שם ס"ק כה\. ואם נזקק ביום טוב להשחיל, בשעת הדחק מותר ובלבד שינתק את החוט על ידי אש ואחר כך ישחיל \כה"ח שם\.
מג.
הגעלה והטבלה - אסור להגעיל כלים ביום טוב \שו"ע תקט סע' ה הגה\. וכן אסור להטביל כלים ביום טוב. אמנם מותר ליקח כוס וכד' להביא בה מים מהמעין או הנהר וכך להטביל אותה בדרך אגב. ודבר זה מותר רק בכלי שרגילים להביא בו מים ובמקום שרגילים ליקח ממנו מים. ובזמננו, שאין רגילים לקחת מים מן המקוה - אין להטביל \שו"ע שם סע' ז הגה ואחרונים\.

הוצאה מחוץ לעירוב
מד.
אף על פי שאין איסור הוצאה ביום טוב, יש הבדל בין דברים המותרים לטלטל בתוך העירוב לדברים המותרים לטלטל מחוצה לו. בתוך העירוב מותר להוציא כל דבר שאינו מוקצה ואפילו שאין לאדם צורך באותו דבר באותה שעה. אבל מחוץ לעירוב אסור להוציא דבר שאין לו צורך בו אותה שעה. ולכן אותם בני אדם שיוצאים ביום טוב אחרי תפילת הבוקר לטייל מחוץ לעירוב לא יכולים להוציא בכיסם סידור של מנחה וערבית. וכן אסור להוציא בכיסו מפתח של מגירה או ארון שבביתו או משרדו, כיוון שיכול להניח את המפתח בבית או במשרד. ויש מתירים לקחת אולר וכד' בכיס או ביד, שמא יזדמן לו מאכל לאכול שם ויצטרך לסכין לקלוף אותו. ויש אוסרים אלא אם כן לוקח איתו פירות לאכילה. על כן טוב להזהר בזה, אך המיקל יש לו על מה לסמוך. ומותר לילך עם שעון יד או שעון כיס כיוון שיש בו צורך בכל עת \עיין בא"ח במדבר ט\. ואם צריך סידור לברך ברכת המזון או ברכה אחרונה שלא זוכרה בעל פה - מותר.

מוקצה
מה.
דעת השו"ע להחמיר במוקצה ביום טוב יותר משבת. ולפיכך מוקצה מחמת מיאוס או פירות שעומדים לסחורה וכד' לדעת השו"ע אסורים בטלטול ולדעת הרמ"א דין יום טוב כדין שבת לענין מוקצה \שו"ע תצה סע' ד\.
מו.
עצמות וקליפות שנקלפו או שנתפרקו ביום טוב הרי הם "נולד", ולמרות שבשבת מותר לטלטלם מכיוון שהם ראויים למאכל בהמה, החמירו חכמים ביום טוב אפילו לדעת רמ"א ואסרו לטלטלן כדי שלא יבואו לזלזל בקדושת יום טוב. אמנם בשבת שחל בו יום טוב מותר לטלטלן כיוון שאין לחוש לזלזול. \בא"ח במדבר יא\.
מז.
האוכל גרעינים או אוכל אחר שיש בו עצמות וקליפות, יניח "אוכל" בקערה ויזרוק לתוכה את העצמות והקליפות, ואחר כך יכול לטלטל את הקערה שהיא בסיס לדבר המותר והאסור \עיין שו"ע תצה סע' ד והחונים עליו\, ובלבד שיניח בקערה מאכל אדם, כמו לחם וכדומה. ולא די שיניח כמו בשבת אפילו מאכל בהמה. \אחרונים\.

שקילה
מח.
אסור לשקול ביום טוב אפילו בביתו כדי לדעת כמה יבשל וכן אסור להניח מנה כנגד מנה שידוע לו משקלה. ואסור לקחת ביד המשקל וביד הבשר כדי לשער. אך מותר לקחת את החתיכה לבדה בידו כדי לשער משקלה באומד הדעת. ואם הוא אומן שיודע לכוון - אסור לעשות כן כדי למכור. אבל אם עושה בביתו כדי לידע כמה יבשל - מותר \שו"ע תק סע' ב. בא"ח במדבר יב\.
מט.
אסור למדוד או לשקול אוכל או להשקל במשקל ביום טוב, ולכן אין למדוד אוכל לתינוק בבקבוק וכד' אלא ימדדו לו בערך ולא במדויק \שו"ע שם. בא"ח שם\.

קניה
נ.
מותר לומר לגוי ביום טוב "תן לי קילו עגבניות". ואף על פי שזוכר לו שם משקל, אינו מכוון לשם משקל, אלא שידע כמה הוא צריך. ומכל מקום טוב שלא יאמר לו "שקול לי", אלא יאמר "תן לי" \בא"ח במדבר יג\.

רחצה ביום טוב
נא.
מותר לחמם מים כדי לרחוץ פניו ידיו ורגליו, ואם המים הוחמו מערב יום טוב לדעת השו"ע יכול לרחוץ בהם אפילו כל גופו, אבל לא ירחץ גופו במים חמים במרחץ, אפילו שבביתו. ולפיכך אסור לרחוץ באמבטיה, אבל במקלחת - מותר \שו"ע תקיא סע' ב, ג\. ולדעת הרמ"א אם רוחץ כל גופו - אפילו במקלחת אסור.
נב.
אשה שצריכה לספור שבעה נקיים יכולה לרחוץ את החלק התחתון שבגופה במים שהוחמו ביום טוב, ואם יש צורך - יכולה לרחוץ כל גופה במים שהוחמו מערב יום טוב ובלבד שתזהר שלא תבוא לידי סחיטה המים מהמגבת או משערה \עיין כה"ח שם ס"ק יד\.
נג.
מותר לאשה לטבול בליל יום טוב ובלבד שתזהר לא לבוא לידי סחיטת שלא תבוא לידי סחיטת מים מהמגבת או מהשער \עיין לשו"ע שכו ס"ע ח ולחונים עליו\.
בישול לצורך נוכרי
נד.
אסור לבשל לצורך נוכרי, ואם יש לו פועל נוכרי העובד בביתו, או אם בא הגוי לבקר בבית הישראל ביום טוב יכול הוא להכין לו קפה ביחד עם כל בני הבית, שישתו מאותם מים חמים \בא"ח במדבר
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il