ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
והנה קמה מדינת ישראל, קם העם היהודי שמחדש את חייו בארץ ישראל, וזה סותר לגמרי את השקפת עולמם של הנוצרים. תקומת מדינת ישראל היא כעצם בגרונם, הם מנסים לגמד את המשמעות של תקומת המדינה. הם בלבבם חורשים עליה רעה, הם מנסים לעצור את התפתחותה - אך לשווא. למרות כל ההפרעות של המדינות הנוצריות, מדינת ישראל מתפתחת בקצב מרשים, קיבוץ הגלויות נמשך ומרכז התורה חזר לארץ ישראל.
הם סברו שעם ישראל לעולם לא ישוב לארץ ישראל כי זו ארץ הקודש, ועם ישראל גורש מממנה לעולם. והנה עם ישראל חוזר ושולט בה, וכאשר הנוצרים רוצים לבקר כאן לפקוד את הארץ הקדושה, הם צריכים לקבל רשות מהיהודים. גם הראש שלהם צריך לתאם את בואו לכאן עם רשויות המדינה. הוא נאלץ לספוג את העלבון ששוטרים יהודים שומרים עליו - זה מאד לא נוח לו. ואני אומר זאת בלשון המעטה.
דורות על דורות אמרו עלינו הנוצרים: זה גורלכם לסבול סבל רב - ושם שמים התחלל בצורה נוראה. לא הייתה לנו תשובה, אמרנו שעוד ניגאל, אבל בפועל היינו בגלות ושם שמים התחלל. הנוצרים הצביעו עלינו בזלזול ואמרו איה אלוקיכם... אנחנו סבלנו את חרפתנו ולא היה לנו מענה. והנה קמה מדינת ישראל ואין עוד את אותו חילול ד' שהיה בימי גלותנו וסבלותינו. כל הצלחה של המדינה, שבעיני הגויים היא מדינת העם היהודי העתיק, עם התורה, עם ד', הוא קידוש ד'. זה קידוש ד' גדול, קדוש ד' כללי, כי כבוד שמים תלוי בכבודם של ישראל, כלשונו של המסילת ישרים (סוף פרק כ'): "אי אפשר לכבוד העליון להתרבות אלא בגאולתן של ישראל ובריבוי כבודם שזה תלוי בזה באמת".
ביקורו של האפיפיור מחדד את ההתבוננות הזו. עם ישראל שולט היום בארץ ישראל, הוא בעל הבית, והאפיפיור הוא האורח - מצב שלא היה בכול הדורות כשהיינו בגלות.
זה המבט העמוק על הביקור הזה. נכון שההתייחסות של הממשלה לביקור אינה נכונה בהרבה מאד מובנים, אבל אל נתעלם מהמשמעות העמוקה של הביקור הזה - היותנו אנחנו בעלי הבית של ארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
