- משפחה חברה ומדינה
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
מכה לנצרות
תקומת מדינת ישראל היא מכה להשקפת הנצרות; תקומת המדינה - קידוש ה'; הכרה זו בולטת ומתחדדת בביקור האפיפיור הנאלץ להיות אורח אצל בעלי הבית היהודים של הארץ.
ראוי להתבונן במבט עמוק על ביקורו של ראש הכנסייה הנוצרית בארץ ישראל, במדינת ישראל. הנצרות טענה שעם ישראל סיים את תפקידו בעולם וכעת הנוצרים, הם הממשיכים את תפקידו של עם ישראל הם היורשים של עם ישראל והם יורשי האמונה של עם ישראל. לדעתם, לעם ישראל אין עוד תפקיד להיות אור לעולם, וכיוון שהוא פגע באלוהים שלהם נגזר עליו עונש לכל הדורות ואין לו תקומה. כך לשיטתם כל הצרות שבאו לעם ישראל הם בשל הפגיעה באלוהים שלהם, גם השואה הנוראה באירופה היא המשך העונש שמגיע להם, והם בסתר ליבם היו שותפים לרוצחים - ולא רק בסתר ליבם.
והנה קמה מדינת ישראל, קם העם היהודי שמחדש את חייו בארץ ישראל, וזה סותר לגמרי את השקפת עולמם של הנוצרים. תקומת מדינת ישראל היא כעצם בגרונם, הם מנסים לגמד את המשמעות של תקומת המדינה. הם בלבבם חורשים עליה רעה, הם מנסים לעצור את התפתחותה - אך לשווא. למרות כל ההפרעות של המדינות הנוצריות, מדינת ישראל מתפתחת בקצב מרשים, קיבוץ הגלויות נמשך ומרכז התורה חזר לארץ ישראל.
הם סברו שעם ישראל לעולם לא ישוב לארץ ישראל כי זו ארץ הקודש, ועם ישראל גורש מממנה לעולם. והנה עם ישראל חוזר ושולט בה, וכאשר הנוצרים רוצים לבקר כאן לפקוד את הארץ הקדושה, הם צריכים לקבל רשות מהיהודים. גם הראש שלהם צריך לתאם את בואו לכאן עם רשויות המדינה. הוא נאלץ לספוג את העלבון ששוטרים יהודים שומרים עליו - זה מאד לא נוח לו. ואני אומר זאת בלשון המעטה.
דורות על דורות אמרו עלינו הנוצרים: זה גורלכם לסבול סבל רב - ושם שמים התחלל בצורה נוראה. לא הייתה לנו תשובה, אמרנו שעוד ניגאל, אבל בפועל היינו בגלות ושם שמים התחלל. הנוצרים הצביעו עלינו בזלזול ואמרו איה אלוקיכם... אנחנו סבלנו את חרפתנו ולא היה לנו מענה. והנה קמה מדינת ישראל ואין עוד את אותו חילול ד' שהיה בימי גלותנו וסבלותינו. כל הצלחה של המדינה, שבעיני הגויים היא מדינת העם היהודי העתיק, עם התורה, עם ד', הוא קידוש ד'. זה קידוש ד' גדול, קדוש ד' כללי, כי כבוד שמים תלוי בכבודם של ישראל, כלשונו של המסילת ישרים (סוף פרק כ'): "אי אפשר לכבוד העליון להתרבות אלא בגאולתן של ישראל ובריבוי כבודם שזה תלוי בזה באמת".
ביקורו של האפיפיור מחדד את ההתבוננות הזו. עם ישראל שולט היום בארץ ישראל, הוא בעל הבית, והאפיפיור הוא האורח - מצב שלא היה בכול הדורות כשהיינו בגלות.
זה המבט העמוק על הביקור הזה. נכון שההתייחסות של הממשלה לביקור אינה נכונה בהרבה מאד מובנים, אבל אל נתעלם מהמשמעות העמוקה של הביקור הזה - היותנו אנחנו בעלי הבית של ארץ ישראל.
והנה קמה מדינת ישראל, קם העם היהודי שמחדש את חייו בארץ ישראל, וזה סותר לגמרי את השקפת עולמם של הנוצרים. תקומת מדינת ישראל היא כעצם בגרונם, הם מנסים לגמד את המשמעות של תקומת המדינה. הם בלבבם חורשים עליה רעה, הם מנסים לעצור את התפתחותה - אך לשווא. למרות כל ההפרעות של המדינות הנוצריות, מדינת ישראל מתפתחת בקצב מרשים, קיבוץ הגלויות נמשך ומרכז התורה חזר לארץ ישראל.
הם סברו שעם ישראל לעולם לא ישוב לארץ ישראל כי זו ארץ הקודש, ועם ישראל גורש מממנה לעולם. והנה עם ישראל חוזר ושולט בה, וכאשר הנוצרים רוצים לבקר כאן לפקוד את הארץ הקדושה, הם צריכים לקבל רשות מהיהודים. גם הראש שלהם צריך לתאם את בואו לכאן עם רשויות המדינה. הוא נאלץ לספוג את העלבון ששוטרים יהודים שומרים עליו - זה מאד לא נוח לו. ואני אומר זאת בלשון המעטה.
דורות על דורות אמרו עלינו הנוצרים: זה גורלכם לסבול סבל רב - ושם שמים התחלל בצורה נוראה. לא הייתה לנו תשובה, אמרנו שעוד ניגאל, אבל בפועל היינו בגלות ושם שמים התחלל. הנוצרים הצביעו עלינו בזלזול ואמרו איה אלוקיכם... אנחנו סבלנו את חרפתנו ולא היה לנו מענה. והנה קמה מדינת ישראל ואין עוד את אותו חילול ד' שהיה בימי גלותנו וסבלותינו. כל הצלחה של המדינה, שבעיני הגויים היא מדינת העם היהודי העתיק, עם התורה, עם ד', הוא קידוש ד'. זה קידוש ד' גדול, קדוש ד' כללי, כי כבוד שמים תלוי בכבודם של ישראל, כלשונו של המסילת ישרים (סוף פרק כ'): "אי אפשר לכבוד העליון להתרבות אלא בגאולתן של ישראל ובריבוי כבודם שזה תלוי בזה באמת".
ביקורו של האפיפיור מחדד את ההתבוננות הזו. עם ישראל שולט היום בארץ ישראל, הוא בעל הבית, והאפיפיור הוא האורח - מצב שלא היה בכול הדורות כשהיינו בגלות.
זה המבט העמוק על הביקור הזה. נכון שההתייחסות של הממשלה לביקור אינה נכונה בהרבה מאד מובנים, אבל אל נתעלם מהמשמעות העמוקה של הביקור הזה - היותנו אנחנו בעלי הבית של ארץ ישראל.
כנס רמלה ה-4 "בין ישראל לעמים - השטחים הפתוחים" - חלק ב'
רבנים שונים | כ"ב ניסן תשע"א
הַגַּנָּן הָעַרְבִי
הרב דניאל קירש | אייר תשע"ט
בין ישראל לעמים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ד באייר ה'תשנ"ג
שידור חוזר מכנס רמלה ה-3 תש"ע, חלק 1
"מיהו לאומי?" מושבים ראשון, שני ושלישי
רבנים שונים | כ"ב ניסן התש"ע
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
בין מחיית עמלק לפורים
שיחה לפרשת תצווה - זכור תשע"ב
י' אדר תשע"ב
הגאווה הלאומית של עם ישראל
שיחת מוצ"ש פרשת וישלח תשפ"ג
ט"ז כסלו תשפ"ג
נסיונו של יוסף בדורנו
שיחת מוצ"ש פרשת וישב תשפ"א
כ"ו כסלו תשפ"א
המגילה - דרבנן או דאורייתא?
אדר תשע"ב
מה מברכים על ברקים ורעמים?
סוכת עראי דיגיטלית
עירוב תבשילין
למה צריך את ארץ ישראל?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
דיני קדימה בברכות
כשר קצר ולעניין!
שלושה שותפים באדם
מה אכפת לך?
מסירות או התמסרות?

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר

3 דברים קצרים לט"ו בשבט
תשע"ו, גליון 109
רבנים שונים | טו בשבט תשע"ו

סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר
בלבולים בחיים
הרב מעוז שוקרון | תשפ"ג

מסכת עירובין פרק ג משנה ה-ו
רבנים שונים | יד שבט תשפ"ג
