ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

זכויות הבעל בנכסי אשתו ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה דיני ממונות וצדקה דיני ממונות במשפחה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

איר תשס"ט

זכויות הבעל בנכסי אשתו

מאמר מס' 2



מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן גרציה

אשה נשואה שקיבלה מתנה מאמה ליום הולדתה כסף או תכשיטים או כסף לקנות תכשיטים - למי שייכת המתנה, לה או לבעלה? ומה דין מתנה שנתן לה בעלה?
ראינו בשבוע שעבר שישנם שני סוגי קניינים לבעל בנכסי אשתו - נכסי מלוג - שאחריותן עליה ונכסי צאן ברזל - שאחריותן עליו. ובשני סוגים אלו הבעל אוכל פירות.
במציאות בה הבעל ורק הבעל היה ממונה על הפרנסה ועל ניהול הענינים הכספיים של המשפחה, תיקנו חז"ל שכל מה שקנתה אשה קנה בעלה (גיטין עז) ויד אשה כיד בעלה (נדרים פח) ואין קנין לאשה בלא בעלה (קידושין כג).
פירוש הדבר שכל מה שמקבלת האישה בירושה או במתנה - הקרן שלה והפירות לבעל. (כן פסקו רמב"ם ותוס' ושאר ראשונים, דלא כר"י מקורביל ורש"י (סנהדרין עא) שסוברים שקנה הבעל לגמרי אף את הגוף).
אמנם מציאה שמצאה - הרי היא של הבעל לגמרי (אף הקרן). (כתובות מו.)
שני טעמים נאמרו בדין זה של מציאה:
א. משום איבה. שאם תשמור את הקרן לעצמה תהיה איבה ביניהם.
ב. שמא תקח משלו ותאמר מציאה מצאתי, ולמציאה אין קול משא"כ במתנה - לא תוכל לטעון מתנה מצאתי בשקר, שלמתנה יש קול.
אמנם, מצד שני ישנם כמה מצבים שבהם מה שקנתה או קיבלה האשה הכל שלה ואף פירות אין בעלה אוכל. נדון הפעם באופן אחד.
נתן הבעל מתנה לאשתו - הנותן בעין יפה נותן ומוחל על הפירות - ומתנה זו שלה לגמרי (ב"ב נא:) אמנם אינו אוכל את הפירות אבל ילקח בדמיהם קרקע ויאכל פירותיה - דהיינו שפירי פירות הוא אוכל, (ובתכשיטים וכד' אין פירי פירות וא"כ גם גוף התכשיט וגם השימוש בו הינם שלה).
האם רשאית האשה למכור את מה שקיבלה מבעלה - נחלקו בזה הראשונים. ר"ת סובר שאינה רשאית ומכרה בטל ואילו הרמ"ה סובר שמכרה קיים.
ובשו"ע (סי' פה) פסק כר"ת.
ויש לבאר טעם מחלוקתם - לר"ת, אמנם נתן בעין יפה, אבל פירוש הדבר שמעוניין שהיא תהנה ממתנתו ושימושיה ופירותיה אבל אינו נותן לה לחלוטין - והוי כשייר במתנתו, שרוצה הוא ליורשה ולא שיהנו מזה לקוחותיה או יורשיה. ואילו הרמ"ה סובר שעין יפה פירוש הדבר שנותן לה במתנה גמורה ובלב שלם ולא משייר בידו כלום.
ואם מתה האשה בעלה יורש מתנתה. ולר"ת מובן הדבר שאפי' לא היה לו דין יורש כלפיה כגון שכתב לה קודם נישואין דין ודברים אין לי בנכסייך בחייך ובמותך - כיוון שכל המתנה הינה מתנה משויירת - מיד כשמתה חזרה לבעל, ואילו לרמ"ה - יורשה מדין יורש.
כל זה במתנה שנותן לה אחר נישואיהם. אבל אם נתן לה קודם לנישואין דינה כנכסי מלוג והוא אוכל פירות ואם ימות תיטול היא מתנה זו יתר על כתובתה כשאר נכסי מלוג.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il