ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
נחזור אל מדרש זה ונתייחס לנקודה עקרונית אחרת הקשורה בו. וז"ל המדרש:
"א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור ומנהיגיו... והראהו שאול ובניו נופלים בחרב. אמר לפניו (משה) מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב? אמר לו הקב"ה: ולי אתה אומר, אמור אל הכהנים שהרג, שהם מקטרגים אותו" (ויקרא רבה פרשה כו).
בארוע נורא זה נכח גם אבנר בן נר, שהיה הממונה על הבטחון הפנימי בממלכת שאול. מתוקף תפקידו היה אמור להבטיח כי איש לא ישתף פעולה עם דוד, שלדעת שאול, ניסה למרוד בו ולרשת אותו. לכן, אין זה פלא ששאול דורש מהרצים הנצבים עליו:
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים הַנִּצָּבִים עָלָיו סֹבּוּ וְהָמִיתוּ כֹּהֲנֵי יְקֹוָק כִּי גַם יָדָם עִם דָּוִד וְכִי יָדְעוּ כִּי בֹרֵחַ הוּא וְלֹא גָלוּ אֶת אָזְנִי".
תגובת הרצים מובאת מיד:
"וְלֹא אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם לִפְגֹעַ בְּכֹהֲנֵי יְקֹוָק" (שמואל א כ"ב יז).
הירושלמי (סנהדרין פ"י ה"ב ורש"י בעקבותיו) מפרש שהכוונה לאבנר בן נר. אבנר ראה בפקודה לחסל את כהני נב ולטפל בהם, כפי שהיה שאול אמור לטפל בעמלקים (עיינו שם פס' יט), פקודה בלתי חוקית בעליל, שדגל שחור גדול מתנופף מעליה, לכן סרב לבצעה.
חז"ל משבחים את אבנר על עמידתו מול שאול. אף על פי כן, נהרג אבנר בידי יואב ולא זכה לממש את ההסכם שחתם עם דוד בדבר התמנותו לסגנו של דוד.
חז"ל שואלים: מדוע? מפני מה נענש אבנר?
תשובה ראשונה אנו מוצאים בסוגיא במסכת סנהדרין. שם מובא:
"אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נענש אבנר - מפני שהיה לו למחות בשאול ולא מיחה" (דף כ ע"א).
לדעתו של רב יהודה, כאשר ניתנת פקודה בלתי חוקית בעליל, לא רק שאין לקיימה, אלא שיש גם לפעול ככל הניתן, על מנת למנוע את ביצועה. לפי זה, אומנם אבנר בן נר לא פגע בכהני נב ולא רצח אותם, אבל כיון שהיה צריך גם למחות בפני שאול ולהתריע מפני ביצועה ולא עשה זאת, נענש.
רב יצחק (בסוגיא שם), חולק על רב יהודה ולדעתו, לא רק שאבנר לא ביצע את הפקודה אלא שאף פעל, אומנם ללא הצלחה, לביטולה. לכן לשיטתו, ההסבר לכך שאבנר נענש ונהרג הוא:
"אמר רב נחמן בר יצחק: (מפני) ששהא מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה".
מסביר רש"י:
"שהעמיד את איש בושת למלך, ואם לא המליכו אבנר, היו ממליכין את דוד".
לפי זה, אבנר אומנם הגיע למסקנה הנכונה, כי דוד צריך להיות המלך של עם ישראל ולכן כרת עמו ברית בחברון, אבל למסקנה זו הגיע שנתיים וחצי מאוחר מדי - באותה תקופה התנהלה מלחמת אחים עקובה מדם בין שני המחנות (שמו"ב ב' ובעיקר ג' א). אבנר שגרם לכך, נענש.
תשובה שלישית אנו מוצאים בירושלמי בשם רבנן וז"ל:
"ורבנין אמרו על שלא הניח לשאול להתפייס מן (עם) דוד כדכתיב "ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך בידי" אמר ליה (אבנר לשאול) מה את בעי מן גולגלוי (מה אתה רוצה מראשי) דהדין בסירה הוערת (כנף מעילך נתפסה בסירה קוצנית ודוד מצא אותה) וכיון שבאו למעגל אמר ליה הלא תענה אבנר גבי כנף אמרת בסירה הוערת, חנית וצפחת בסירה הוערו?!"
(מסכת פאה פרק א ה"א)
פעמיים הוכיח דוד לשאול כי איננו רוצה לפגוע בו. בפעם הראשונה, במערה, כאשר כרת את כנף מעילו ולא פגע בו (שמו"א כ"ד) ובפעם השניה, במעגל (שמו"ב כ"ו), כאשר הקב"ה הפיל תרדמה על כל המחנה, דוד ואבישי הגיעו עד לשאול ולקחו את צפחת המים והחנית של שאול. אבנר, שהיה הממונה על בטחונו האישי של שאול, היה צריך להצדיק עצמו ובמקום לקבל את הוכחותיו של דוד, טען שכנף מעילו של שאול נקרעה כי הסתבכה בסירה קוצנית ואת החנית והצפחת הם שכחו ליד בור המים. כיון שהמחלוקת המשיכה, עם ישראל שילם מחיר כבד. אבנר נענש על כך.
בשבוע הבא נביא עוד שתי דעות, שמופיעות בדברי חז"ל.
בין ובין כך, חובה עלינו ללמוד לדורות מה הן הסכנות הטמונות במחלוקת פנימית ולהיכן היא עלולה להדרדר. אחדות אין פירושה אחידות והשלטת דעת יחיד על הכלל. מאידך גיסא, במאבקים פנימיים יש להזהר מאוד משנאת חינם המחריבה כל חלקה טובה.
נזכור זאת דווקא בימים אלה של ספירת העומר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
