ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
נחזור אל מדרש זה ונתייחס לנקודה עקרונית אחרת הקשורה בו. וז"ל המדרש:
"א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור ומנהיגיו... והראהו שאול ובניו נופלים בחרב. אמר לפניו (משה) מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב? אמר לו הקב"ה: ולי אתה אומר, אמור אל הכהנים שהרג, שהם מקטרגים אותו" (ויקרא רבה פרשה כו).
בארוע נורא זה נכח גם אבנר בן נר, שהיה הממונה על הבטחון הפנימי בממלכת שאול. מתוקף תפקידו היה אמור להבטיח כי איש לא ישתף פעולה עם דוד, שלדעת שאול, ניסה למרוד בו ולרשת אותו. לכן, אין זה פלא ששאול דורש מהרצים הנצבים עליו:
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים הַנִּצָּבִים עָלָיו סֹבּוּ וְהָמִיתוּ כֹּהֲנֵי יְקֹוָק כִּי גַם יָדָם עִם דָּוִד וְכִי יָדְעוּ כִּי בֹרֵחַ הוּא וְלֹא גָלוּ אֶת אָזְנִי".
תגובת הרצים מובאת מיד:
"וְלֹא אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם לִפְגֹעַ בְּכֹהֲנֵי יְקֹוָק" (שמואל א כ"ב יז).
הירושלמי (סנהדרין פ"י ה"ב ורש"י בעקבותיו) מפרש שהכוונה לאבנר בן נר. אבנר ראה בפקודה לחסל את כהני נב ולטפל בהם, כפי שהיה שאול אמור לטפל בעמלקים (עיינו שם פס' יט), פקודה בלתי חוקית בעליל, שדגל שחור גדול מתנופף מעליה, לכן סרב לבצעה.
חז"ל משבחים את אבנר על עמידתו מול שאול. אף על פי כן, נהרג אבנר בידי יואב ולא זכה לממש את ההסכם שחתם עם דוד בדבר התמנותו לסגנו של דוד.
חז"ל שואלים: מדוע? מפני מה נענש אבנר?
תשובה ראשונה אנו מוצאים בסוגיא במסכת סנהדרין. שם מובא:
"אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נענש אבנר - מפני שהיה לו למחות בשאול ולא מיחה" (דף כ ע"א).
לדעתו של רב יהודה, כאשר ניתנת פקודה בלתי חוקית בעליל, לא רק שאין לקיימה, אלא שיש גם לפעול ככל הניתן, על מנת למנוע את ביצועה. לפי זה, אומנם אבנר בן נר לא פגע בכהני נב ולא רצח אותם, אבל כיון שהיה צריך גם למחות בפני שאול ולהתריע מפני ביצועה ולא עשה זאת, נענש.
רב יצחק (בסוגיא שם), חולק על רב יהודה ולדעתו, לא רק שאבנר לא ביצע את הפקודה אלא שאף פעל, אומנם ללא הצלחה, לביטולה. לכן לשיטתו, ההסבר לכך שאבנר נענש ונהרג הוא:
"אמר רב נחמן בר יצחק: (מפני) ששהא מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה".
מסביר רש"י:
"שהעמיד את איש בושת למלך, ואם לא המליכו אבנר, היו ממליכין את דוד".
לפי זה, אבנר אומנם הגיע למסקנה הנכונה, כי דוד צריך להיות המלך של עם ישראל ולכן כרת עמו ברית בחברון, אבל למסקנה זו הגיע שנתיים וחצי מאוחר מדי - באותה תקופה התנהלה מלחמת אחים עקובה מדם בין שני המחנות (שמו"ב ב' ובעיקר ג' א). אבנר שגרם לכך, נענש.
תשובה שלישית אנו מוצאים בירושלמי בשם רבנן וז"ל:
"ורבנין אמרו על שלא הניח לשאול להתפייס מן (עם) דוד כדכתיב "ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך בידי" אמר ליה (אבנר לשאול) מה את בעי מן גולגלוי (מה אתה רוצה מראשי) דהדין בסירה הוערת (כנף מעילך נתפסה בסירה קוצנית ודוד מצא אותה) וכיון שבאו למעגל אמר ליה הלא תענה אבנר גבי כנף אמרת בסירה הוערת, חנית וצפחת בסירה הוערו?!"
(מסכת פאה פרק א ה"א)
פעמיים הוכיח דוד לשאול כי איננו רוצה לפגוע בו. בפעם הראשונה, במערה, כאשר כרת את כנף מעילו ולא פגע בו (שמו"א כ"ד) ובפעם השניה, במעגל (שמו"ב כ"ו), כאשר הקב"ה הפיל תרדמה על כל המחנה, דוד ואבישי הגיעו עד לשאול ולקחו את צפחת המים והחנית של שאול. אבנר, שהיה הממונה על בטחונו האישי של שאול, היה צריך להצדיק עצמו ובמקום לקבל את הוכחותיו של דוד, טען שכנף מעילו של שאול נקרעה כי הסתבכה בסירה קוצנית ואת החנית והצפחת הם שכחו ליד בור המים. כיון שהמחלוקת המשיכה, עם ישראל שילם מחיר כבד. אבנר נענש על כך.
בשבוע הבא נביא עוד שתי דעות, שמופיעות בדברי חז"ל.
בין ובין כך, חובה עלינו ללמוד לדורות מה הן הסכנות הטמונות במחלוקת פנימית ולהיכן היא עלולה להדרדר. אחדות אין פירושה אחידות והשלטת דעת יחיד על הכלל. מאידך גיסא, במאבקים פנימיים יש להזהר מאוד משנאת חינם המחריבה כל חלקה טובה.
נזכור זאת דווקא בימים אלה של ספירת העומר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
