ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
- ספריה
- הלכות חגים
- פסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
א.
יש נוהגים להתענות כל ערב ראש חדש ואפילו אם יחול ראש חדש ביום שישי. אולם אם יחול ערב ראש חדש בשבת, מקדימים לצום ביום חמישי ולא ביום שישי. \בא"ח ש"ש ויקרא ד\. אם יחול המולד בערב ראש חודש, מקדימים לצום יום לפניו.
ב.
צריך לקבל את התענית במנחה לפני התענית. ויש אומרים, אם רגיל לצום כל ער"ח אין צריך לקבל מראש. ונוהגים לקבל. \בא"ח שם ה. אחרונים\.
ג.
יש נוהגים לעשות לימוד בליל ערב ראש חודש. ולא יעשה תעניות ולימוד זה מי שחלש בטבעו או מי שלומד או מלמד לאחרים ויגרום ביטול תורה. \אחרונים\
ד.
נוהגים להדליק נרות לכבוד ראש חודש בליל ראש חודש ואף על פי שכתב ה"בן איש חי" שמי שנוהג להדליק שבעה נרות בליל שבת ידליק שישה נרות בליל ראש חודש וכדו'. עם כל זאת, כיום שלא משתמשים באור הנר, אפשר להדליק רק נר אחד לכבוד ראש חודש. \בא"ח ש"ש ויקרא יא\.
מהלכות ראש חודש
ה.
ראש חדש הוא יום מיוחד לישראל וטוב לעשות סעודה בראש חודש וללבוש מלבוש או להוסיף מאכל מיוחד לכבוד ראש חדש \בא"ח שם י\. ראש חדש הוא יום טוב לנשים. ונוהגות נשים לא לעשות בו מלאכה חוץ מאוכל נפש \שו"ע תיז ס"ע א\.
ו.
מצווה להשתדל לעלות לספר תורה בראש חודש ובלבד שלא יעשה מחלוקת עבור זה. \בא"ח שם כ\.
ז.
אין להתענות בראש חודש. מי שצריך להתענות תענית חלום ישאל שאלת חכם. \שו"ע שם ס"ע א ה וסימן תיח ובר"פ ח"א כט, בא"ח שם ט\.
ח.
טוב לחשוש לסברת ספר חסידים ולא להסתפר או להתגלח בראש חודש ויש מקילים להתגלח בערב שבת, וכן נוהגים. \אחרונים\.
ט.
יש מקפידים לא לקצוץ ציפורניים בראש חודש. ואין לחוש לכך כשהציפורניים עודפות על הבשר. \עיין בא"ח שם כא\.
י.
מי שרגיל להניח תפילין אחרי התפילה בזמן לימוד וכדו' לא יעשה כן בראש חודש אחרי מוסף. ובזמן שיתפלל מנחה יכול להניח תפילין של "שמושא רבא". \עיין בא"ח שם יח\.
יא.
בר"ח מתחילים תפילה כרגיל ומזכירים "יעלה ויבוא". לאחר החזרה בשחרית אומר החזן "יהי שם" וקוראים הלל בדילוג ולא מברכים עליו תחילה וסוף. לאחר ההלל קדיש "תתקבל" ויש מוסיפים "ואברהם זקן" וקוראים ארבעה בתורה, והרביעי אומר חצי קדיש וממשיכים "אשרי" עד אחרי "שיר של יום" ומחזירים ס"ת \ויש מחזירים אחרי הקריאה\ אומרים "חצי קדיש" חולצים תפילין ומתפללין מוסף של ראש חודש. אחרי החזרה אומרים "ברכי נפשי", קדיש "יהא שלמא", קטורת וכו'.
הלל
יב.
אלו ימים שגומרים בהם את ההלל ומברכים בשם ומלכות: יום טוב ראשון של פסח, שבועות, שמונה ימים של סוכות, שמונה ימים של חנוכה. ובחוץ לארץ: שני ימים ראשונים של פסח, שני ימים של שבועות, תשעה ימים של סוכות ושמונה ימים של חנוכה. ובימים אלו אין גומרים את ההלל: ראש חודש, חול המועד פסח ושביעי של פסח, ויש נוהגים לומר הלל גם ביום העצמאות וביום ירושלים בלי ברכה וטוב לאומרו אחרי קדיש "תתקבל".
יג.
נוהגים שלא לומר הלל בבית אבל בראש חדש, אך בחנוכה אומרים הלל גם בבית אבל. \בא"ח שם טו\
יד.
יש נוהגים לברך על ההלל "לקרוא את ההלל". וכן נוהגים הפוסקים כרמ"א \שו"ע תכב ס"ע ב\
טו.
צריך לומר את ההלל בשמחה ובנחת, ולא במרוצה. בקריאת ההלל צריך לעמוד, ואפילו לסמוך עצמו על הכותל אסור, אלא אם כן הוא זקן או חולה או חלוש מאד מחמת איזה חולי \בא"ח שם טו\.
טז.
כשאומרים הלל שלם, ללא דילוג, עם ברכה תחילה וסוף אסור להפסיק בדיבור מתחילת הברכה הראשונה עד אחרי הברכה האחרונה. ואם נזדמן לו לענות על דבר שבקדושה בתוך ההלל, מותר לו להפסיק כמו בקריאת שמע \עיין שו"ע תפח סע' א\ דהיינו: אם שמע קדיש יענה: חמשה אמנים ראשונים של קדיש, ובאמירת "אמן יהא שמיה רבא" יאמר כל כ"ח תיבות עד "דאמירן בעלמא", אבל שאר אמנים של הקדיש או אמן של ברכות - לא יענה. אם שמע קדושה יענה: פסוק "קדוש קדוש קדוש", ופסוק "ברוך כבוד", אבל פסוק "ימלוך" יהרהר בלבו. אם שמע "ברכו" יענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", הן ל"ברכו" שקודם "יוצר" או "עלינו לשבח", והן ל"ברכו" של עליית ספר תורה. אם הציבור אומר "מודים דרבנן" יענה רק ג' תיבות של "מודים אנחנו לך". ולא יענה אמן דברכות אפילו אמן ד"האל הקדוש" ואמן ד"שומע תפילה", וכ"ש שלא יענה "ברוך הוא וברוך שמו" \שו"ע תכב ס"ע ד ולחונים עליו\.
יז.
לאחר שיענה קדיש, קדושה, "מודים" ו"ברכו", כנ"ל, לא ימשיך בקריאת ההלל אלא יחזור לראש הקטע, ובשעת הדחק יחזור לראש הפסוק. ובכל מקרה, ישתדל שהפסקתו לא תהיה באמצע הפסוק.
יח.
בימים שלא אומרים הלל שלם אלא מדלגין חלק מהמזמורים למשל: ראש חודש לא מברכים על ההלל בתחילה ולא בסוף. לכן אם נזדמן לו דבר שבקדושה בתוך ההלל - יענה כדרכו \עיין שו"ע תכב סע' ד\.
קריאת תורה בראש חודש
יט.
קורין ד' עולים בפרשת פינחס: כהן קורא עד "שנים ליום עולה תמיד", לוי חוזר פסוק "ואמרת להם" וקורא עד "בשמן כתית רביעית ההין", שלישי קורא עד "על עולת התמיד ונסכה", ורביעי קורא פרשת ראש חודש עד ונסכו.
כ.
אחרי הקדיש חולצים תפילין ומתפללים מוסף. ולא חוזרים ומניחים תפילין אפילו לא בשעת לימוד תורה, אמנם מי שנוהג להניח במנחה תפילין של "שימושא רבא", יניחם גם בראש חדש. \עיין בא"ח שם יח ולעיל אות י\
כא.
כשראש חודש חל בשבת מתפללים ככל שבת, מוסיפים "יעלה ויבוא", מוציאים ב' ס"ת, הראשון לפרשת השבוע ובו שבעה עולים, והמפטיר קורא בספר השני מ"וביום השבת" בפרשת ראש חודש עד ונסכו. אחרי ההפטרה "השמים כסאי" ומתפללים מוסף.
לאשכנזים ולספרדים אומר המשלים חצי קדיש אלא שלדעת המשנ"ב מניחים ס"ת שני ליד הראשון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
