ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
השבוע, נביא שני הסברים נוספים לעונש.
בתלמוד הירושלמי מצינו:
"אבנר למה נהרג ?... יהושע בן לוי אמר, על שעשה דמן של נערים שחוק שנאמר "וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ..." (שמו"ב ב' יד) (פאה פ"א ה"א).
דוד, שמלך בחברון על יהודה ואבנר שהמליך את איש בושת במחניים, נאבקו לאחר נפילת שאול בגלבוע, על תמיכת עם ישראל כולו. המאבק היה לגיטימי. השאלה שבה דן הכתוב היא, מהם האמצעים המותרים בשימוש, במסגרת מאבק מסוג זה. גדודים של שני המנהיגים סבבו בארץ וניסו לקבל תמיכה של השבטים וראשי המשפחות. אחד המקומות החשובים ביותר מבחינה לאומית, היה גבעון, שם שכן המשכן. יש לציין שגבעון היה מקומה של משפחת שאול (דבהי"א ט' לה-לט). ליד הברכה בגבעון נפגשו שני גדודים, האחד בראשות אבנר בן נר והשני בראשות יואב בן צרויה. אבנר מציע להכריע את שאלת השליטה בגבעון באמצעות קרב בין שנים עשר אנשי ביניים מכל צד. לשיטתו, כך יחסך דם רב. בסופו של דבר נפלו כל עשרים וארבעה הלוחמים זה בידי זה, שהרי במלחמת אחים אין מנצחים יש רק מפסידים. התברר שאין זו הדרך להכריע במאבק פנימי, בתוך העם. השיטה שהתאימה להכרעה בקרב בין הישראלים לפלשתים איננה מתאימה למחלוקת פנימית. חז"ל מבקרים את אבנר על הלשון הקלילה שבה נקט: "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ". לשון זו מוכיחה כי אבנר לא התייחס מספיק ברצינות לחומרה שבשפיכת דם באופן כללי, קל וחומר בידי אחים. עיון בפרק מוכיח זאת גם מהמשך הדברים. ביום הקרב שהתפתח בין שני הגדודים, עשהאל - אחיו הצעיר של יואב, רדף אחרי אבנר, בנסיון להורגו. אבנר, בנסיון למנוע משבר, שימנע בעתיד שלום בין המחנות, מציע אבנר לעשהאל הצעה נוראה. הוא מציע "נְטֵה לְךָ עַל יְמִינְךָ אוֹ עַל שְׂמֹאלֶךָ וֶאֱחֹז לְךָ אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וְקַח לְךָ אֶת חֲלִצָתוֹ". רק מי שדמם של נערי ישראל בעיניו הוא צחוק, יכול להציע הצעה שכזו. על כן נענש אבנר ולא זכה להיות משנה לדוד ושר הביטחון של הממלכה המאוחדת.
שם בירושלמי מובאת דעה נוספת, המחמירה עם אבנר עוד יותר. וז"ל:
"וריש לקיש (אמר) על שהקדים שמו לשמו של דוד שנאמר
"וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ לֵאמֹר כָּרְתָה בְרִיתְךָ אִתִּי וְהִנֵּה יָדִי עִמָּךְ לְהָסֵב אֵלֶיךָ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל" כתב מן אבנר לדוד".
לכאורה הסבר זה קשה, הרי דוד עדיין איננו מלכו של אבנר ומה הבעיה להקדים את שמו? דוד אומנם נמשח כמלך עוד בחיי שאול, אך עדיין לא זכה לתמיכת העם ומדוע אבנר חייב בכבודו כמלך ואסור לו להקדים את שמו לשמו? (עיינו בדברי הגמרא בסוגיא במסכת שבת נו ע"א ובראשונים שם). אלא שצריך להסביר את ההסבר הבא. אבנר ראה עצמו ראוי למלכות ושאף להנהיג את העם. גם כשהמליך את איש בושת, הוא היה המלך בפועל ואיש בושת רק בתואר. לכן גם הרשה לעצמו לקחת את רצפה בת איה-פלגש שאול (שם ג' ז). גם כשהציע לדוד את הצעת האחדות - תוך ויתור על המקום הראשון - היה זה כנראה רק לכאורה. עדיין בתוך תוכו, שאף להיות במקום הראשון וגילה את סודו בסגנון כתיבתו.
עם ישראל זקוק למנהיגים שהובלת העם נכפית עליהם - כמו משה ולא למנהיגים שרואים עצמם כמי שרק הם ראויים להנהגה. כך פסל אבנר את עצמו להנהגה.
דווקא בימים אלה, שאנו מברכים האחד את השני "מועדים לשמחה לגאולה שלמה",
הבה נתפלל להקב"ה שיזכנו במנהיגים שהענווה היא כתר לראשם כמו משה ודוד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











