ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו" ;">

בית מדרש הלכה ומנהג מצוה גדולה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

איר תשס"ט

"כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו"


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
משכית בת דינה

כפי שרבים מגדולי ישראל נהגו, אף הט"ז - רבי דוד סגל, יצא לדרך, לגלוּת ארוכה. בכל מקום אליו היה מגיע היה פונה לבית המדרש, שם בלי שאף אחד הכירו יכל לשבת וללמוד באין מפריע. היות וקיבל על עצמו כי במשך השבוע לא יהנה מבשר ודם אלא יאכל רק משל עצמו, מזונו היה לחם יבש ותו לא. הט"ז הקפיד מאוד שזהותו לא תתפרסם, היות ולא רצה להנות מכיתרה של תורה, לכן בכל מקום שהרגיש כי עומדים לחשוף את זהותו, עזב באישון לילה את העיר, והמשיך למקום הבא.
לאחר מספר חודשים הגיע לעיר בה התרחש סיפורנו. הט"ז היה תשוש מהמסעות הארוכים, והחליט כי בעיר זו שהייתה גדולה יישאר תקופה ממושכת על מנת לאגור כח להמשך המסע. על מנת שיוכל להתפרנס בכבוד ולהמשיך בקבלה שקיבל על עצמו שלא ליהנות מבשר ודם, חיפש עבודה שתתאים לו. לאחר מספר ימים שמע כי בבית המטבחיים מחפשים אדם מנוסה בבדיקת טרפות ובניקור הבהמות מהחלקים האסורים לאכילה. הט"ז ניגש לבית המטבחיים שם שמחו לגלות כי הוא מנוסה במלאכה ובקי בהלכות. העבודה לא הייתה נעימה כלל וכלל, הלכלוך הכרוך בעבודה זו הינו רב, ושותפיו לעבודה לא הקלו עליו את המשימה. הוותיקים בעבודה ביזו את הט"ז ונתנו לו את כל העבודות הבזויות. במיוחד הטרידה אותם העובדה כי המנקר החדש חלק על הידע שלהם, וכי לעיתים קרובות העז להביע את דעתו בניגוד לדעתם על כשרות הבהמות, על הניקור והסרת החלבים הנכונים ועוד ועוד דברים שנהג בניגוד לדעתם.
את הסאה מבחינתם הגדיש המנקר החדש, כשיום אחד כשהחליטו להטריף בהמה גדולה ויקרה במיוחד, הט"ז ניסה להסביר כי הבהמה הינה כשרה, ומשלא קיבלו את דעתו ואף סרבו לשמוע את כל טענותיו והוכחותיו צעק כי הינם גוזלים את ממונם של ישראל, בהטריפם בהמה כשרה לחלוטין. המנקרים הותיקים לא יכלו להבליג, והלכו לרב העיר על מנת להתלונן על הט"ז, שלטענתם רוצה להכשיל את ישראל באכילת טרפות. רב העיר שמע את השאלה בעיון ופסק כי הצדק עימם, וכי הבהמה אכן אינה כשרה ויש לזרוקה לכלבים. הט"ז ששמע את הפסק, הזדעק, וחזר ואמר כי נעשה פה עוול עם בעלי הבהמה. אולם רב העיר שעודכן כבר על 'חוצפתו' של המנקר החדש, נזף בו בחריפות על שמעז שלא לקבל את מרותו של המרא דאתרא. משניסה הט"ז שוב בעדינות להוכיח את צדקתו, אחזו השמש בכח, וגררו אל מחוץ לביתו של הרב.
לא עברו כמה רגעים ואל הבית התקרב נער צעיר ובידו תרנגולת עם שאלה לרב. הט"ז קרא לו וביקש לשמוע מהי השאלה בעוף. מששמע את השאלה אורו עיניו, שכן הייתה זו שאלה דומה לחלוטין לשאלה שהתעוררה בבהמה שאותה הכשיר בניגוד לדעת רב העיר. הט"ז אמר לנער כי לפני שהרב עונה לו על העוף, יבקש מהרב לעיין בסעיף מסויים בספר הט"ז שם יוכח כי העוף כשר.
רגע לפני שהרב פסק שהעוף טרף, ביקש ממנו הנער שיעיין בט"ז באותו סעיף שהט"ז אמר לו. הרב המופתע עיין שם ונדהם לגלות כי הצדק היה עם המנקר אותו זרקו בבושת פנים שעה קלה קודם לכן. בירור מהיר העלה, כי אכן המנקר הוא שעומד מאחורי ידיעותיו של הנער בספרו של גדול הדור - הט"ז. במצוות הרב רץ השמש והביא את הט"ז בחזרה. הרב חיבקו וביקש ממנו את התנצלותו. לאחר שביקש מכל הנוכחים לצאת, ישבו ארוכות ודנו בלימוד, רק כעבור מספר שעות הזדעק הרב ואמר כי מבין הוא כי לפניו עומד לא אחר מאשר הט"ז בכבודו ובעצמו. מיד קרא לראשי הקהל ואמר כי מתפטר הוא מיד מתפקידו, וכי רב העיר האמיתי הינו המנקר האלמוני. הט"ז נבהל מכך שהתגלה, ומדבריו של הרב, ואמר כי בשום אופן לא יחליף את הרב שהינו תלמיד חכם מופלג. אולם הרב הודיע כי מעתה לא יענה על אף שאלה והוא מתפטר לחלוטין מתפקידו. לבסוף ניאות הט"ז, שהבין כי מן השמים רוצים שיחזור ויתגלה, להישאר בעיר ולסייע לרב הישיש בתפקידו, וכי לאחר פטירתו של הרב, רק אז ימלא את מקומו.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il