ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לכאורה קשה, וכי שכדי להורות תשובה לרבים וליחיד הקב"ה החטיא את ישראל ואת דוד ח"ו?
נראה שחז"ל באו ללמד אותנו כאן רעיון עמוק בענין התשובה, שהיא עבודה ללא גבול ושייכת לכל אדם בכל דרגב שהוא. כי התשובה היא לשוב אל ה', כפי שנאמר בתורה (דברים פרק ל) "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ", ומרומז במילה עצמה תשובה "תשוב – ה' " (בספר התניא), וממילא אין גבול לתשובה כמו שהקב"ה הוא בלי גבול וכמה שנתקרב אליו והיא שייכת אף אצל הצדיקים, כפי שמובא בזהר הקדוש שעתיד הקב"ה "להדרא צדיקיא בתיובתא".
ונראה שזה היה החטא של ישראל ושל דוד ע"ה שחשבו שהשלימו עצמם ואינם זקוקים עוד לתשובה.
ישראל במעמד הר סיני אמרו נעשה ונשמע, אמירה שמתאימה למלאכי השרת, כפי שאמרו חז"ל (שבת דף פח ע"א) "אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?", ואז הפכו להיות כמלאכים שחיים לעולם, (עבודה זרה דף ה ע"א) "דתניא, רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר: (תהלים פב) 'אני אמרתי א-להים אתם ובני עליון כלכם', חבלתם מעשיכם (בחטא העגל) 'אכן כאדם תמותון' ".
ישראל התעלו במעמד הנשגב למדרגה עליונה, וחשבו שהשלימו את יעודם, פטורים מיצר הרע ואין עוד מעלה למעלה ממה שהגיע באותה שעה. וראיה לדבר מהמדרש הבא (דב"ר פרשה ז י) " 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת', מהו 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת'? א"ר יצחק: בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד) 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע' אמר הקב"ה: (דברים ה) 'מי יתן והיה לבבם זה להם', שמעו ישראל ושתקו. א"ר יהודה בן לוי: למה"ד לחבר אחד קשה שראה עכנא אחת קשה אמר מי יוכל לחבר את זו אמרו לו ולא את החבר הכל ממך. כך, כיון שאמר הקב"ה 'מי יתן והיה לבבם זה להם' היה להן לומר: רבש"ע! אתה תן. לפיכך אמר משה 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת' ".
מדוע לא בקשו לב לדעת? מפני שחשבו שאינם צריכים לכך! לפיכך לקח להם הקב"ה את ההשגות הגדולות שקבלו וראו במעמד הר סיני, ומשה בושש לבא ולרדת מההר, והם הרגישו אבודים מבחינה רוחנית, עד שחטאו בעגל. וכל זה מפני שלא בקשו מהקב"ה לב לדעת לשוב אליו בתשובה נוספת כתשובת הצדיקים.
וכן מצאנו אצל דוד המלך ע"ה, שהייתה לו הרגשה שנצח את יצר הרע ואמר "ולבי חלל בקרבי", ואמרו חז"ל "שהרגו בתענית", וזו הייתה הסיבה לכך שחטא, אמרו חז"ל (סנהדרין דף קז ע"א) "אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. אמר לפניו: רבונו של עולם, מפני מה אומרים, א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב ואין אומרים א-להי דוד? - אמר: אינהו מינסו לי, ואת לא מינסית לי, אמר לפניו: רבונו של עולם, בחנני ונסני. שנאמר (תהלים כ"ו) 'בחנני ה' ונסני וגו'. אמר: מינסנא לך, ועבידנא מילתא בהדך, דלדידהו לא הודעתינהו ואילו אנא קא מודענא לך, דמנסינא לך בדבר ערוה". ואנו יודעים את סוף המעשה שנכשל בחטא עם בת שבע.
יצויין שאין הקב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם, וגם האבות לא כונו בשם א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב בחייהם, ולכן הכתוב אומר "ופחד יצחק", וכפי שפירש רש"י (בראשית פרק לא פסוק מב) " ופחד יצחק - לא רצה לומר א-להי יצחק, שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם, ואף על פי שאמר לו בצאתו מבאר שבע (לעיל כח יג) אני ה' א-להי אברהם אביך וא-להי יצחק, בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת, יעקב נתיירא לומר א-להי ואמר ופחד". והסיבה לכך מפני שכל עוד אדם חי הוא צריך להיות בבחינת מהלך מדרגה לדרגה, ולקיים "ואל תאמין בעצמך עד יום מותך", ולכן הקב"ה אינו מייחד שמו עליו, דבר שהיה מורה על כך שהשיג את השלמות. וזאת הייתה הטענה על דוד שבקש שהקב"ה ייחד שמו עליו בחייו, וכיון שבקש להוכיח זאת ואמר "בחנני ה' ונסני", כאילו בכוחו להתגבר על כל ניסיון, הקב"ה לקח ממנו את הסייעתא דשמיא שהייתה לו, וממילא לא עמד בניסיון, כי אם אין הקב"ה עוזרו אינו יכול לו.
וזהו להורות תשובה לרבים וליחיד, שעבודת התשובה היא משאת נפש תמידית לעלות מדרגה לדרגה עד בלי די. וצריך אדם לומר (משנה מסכת אבות פרק א משנה יד) "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני", כלומר מצד אחד יראת שמים תלויה בו עצמו, אבל בלא עזרת שמים אינו יכול להתגבר וצריך לבקש רחמים על כך שיצליח להתגבר על יצרו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












