ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו עומדים לפני תפילת נעילה שנקראת כך על שם נעילת שערי שמים 1 . גמר כל תפילות היום ו"הכל הולך אחר החיתום", וזו שעה של חתום הדין. מהגמרא נראה שכפרת היום האמורה בתורה "כי ביום הזה יכפר עליכם" נעשית בסוף היום, ומי שלא זכה להיות בשעת נעילה לא זכה לכפרה זו 2 .
חז"ל אמרו
"תכלית הימים לילות 3 , תכלית הלילות שבתות, תכלית שבתות ראש חודש, תכלית ראש חודש המועדים, תכלית המועדים ראש השנה, תכלית ראש השנה יום הכפורים, תכלית יום הכפורים תשובה, תכלית תשובה עולם הבא" 4
נמצא ששעת נעילה, שהיא קץ זמן התשובה ביום הכפורים, היא תכלית כל הימים, ולשעת רצון זו אנו מצפים כל ימינו.
חז"ל המחישו את מעלת שעת הנעילה בפסוק משיר השירים (פרק ה'), וז"ל המדרש (כד הקמח לרבנו בחיי בשם המדרש): " 'קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל', קמתי אני לפתוח לדודי - זה יוצר (תפילת שחרית), 'וידי נטפו מור' - זה מוסף (אפשר ש"מור" רומז לריח הקטורת, הנזכר במוסף בעבודת הכהן הגדול), ' ואצבעותי מור עובר' - זה מנחה, 'על כפות המנעול' - זו נעילה ".
הפרק הנ"ל בשיר השירים עוסק בתיאור הציפייה של הרעיה לפגוש את הדוד אהובה, שחיכה לה מאחורי הדלת, אולם הרעיה התמהמה לפתוח את הדלת, והדוד חמק והלך לו:
"(ב) אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה:
(ג) פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם:
(ד) דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו:
(ה) קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל:
(ו) פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי:
(ז) מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת:
(ח) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי:"
(ג) פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם:
(ד) דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו:
(ה) קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל:
(ו) פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי:
(ז) מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת:
(ח) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי:"
כמה נפלא תיאור זה בהקשר עם שעת נעילה, שבה סוף כל סוף לאחר כל ההכנות והתפילות שערי שמים אמורים להיפתח. ואז נפגש עם "הדוד" הקב"ה בקרבה שאין למעלה ממנה, כפי שהתורה חוזרת ואומרת שביום הכפורים " לפני ה' תטהרו ", היינו שהטהרה תהיה בעמידתנו לפני ה'. והכל תלוי "עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל" אם נזדרז לנצל את שעת הרצון לפני שדודי יחמוק ונשאר בגעגועים אליו "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ" ...
תיאור כזה של פתיחת שערים מצאנו בפירוש רש"י על סמיכת גאולה לתפילה, וז"ל
"ואמרינן בברכות ירושלמי (פרק א'): מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה - לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך, יצא המלך ומצאו שהפליג - אף הוא הפליג, אלא יהיה אדם מקרב להקדוש ברוך הוא אליו, ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים, והוא מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו".(רש"י מסכת ברכות דף ד ע"ב)
לא בקלות הגענו לשעת זו, קדמו לה ארבע תפילות של הכנה, כפי שדרשו חז"ל את הפסוק (תהלים פרק יז א) "תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה: מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים". וז"ל
"מה ראה דוד לומר חמשה דברים בפסוק זה? ואחר כך אמר 'מלפניך משפטי יצא', אלא אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם! אם תוציא את דיני ביום הכפורים בבקר, איני יכול לעמוד עד שאתפלל, אלא אקרא קריאת שמע ואתפלל ארבע תפלות 5 , ואחר כך - מלפניך משפטי יצא". (מדרש תהלים (בובר) מזמור יז ב)
במדרש למדו תפילת נעילה מהפסוק " גם כי תרבו תפלה אינני שומע" וז"ל (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז שפח) "מנין לנעילה? אמר רבי לוי: שנאמר 'גם כי תרבו תפלה', מכאן שכל המרבה בתפלה נענה ". תפילת נעילה היא בסימן של ריבוי תפילה בהיותה תפילה חמישית ביום, שאין עוד יום שמתפללים בו חמש תפילות ולכן היא מתקבלת, ולמדנו מכאן שאין להתייאש אם תפילה לא נענתה אלא יש להרבות בתפילה וסופה להישמע, ואפשר שרמזו תפילת נעילה בפסוק שמדבר על גזרה שתפילתם לא תשמע, לרמוז לכך שגם תפילת נעילה יש לה זמן ואם ח"ו יחמיץ את השעה הזאת " גם כי תרבו תפלה אינני שומע", ואם יתפלל בכוונה בעת נעילה חזקה שישמע הקב"ה את התפילה.
יש מחלוקת בין החכמים מדוע נקראת תפילה זו "נעילה" "רב אמר: בנעילת שערי שמים. ורבי יוחנן אמר: בנעילת שערי היכל". לא ברור אם יש מחלוקת הלכתית ביניהם, אבל משמעת דורשים יש. הסברנו לעיל לפי הפירוש של נעילת שערי שמים, ומצאתי מוסר השכל גם בפירוש השני "נעילת שערי היכל". על פי אמרה של רבי נפתלי מרופשיץ ("זרע קודש" לבוב תרכ"ח) "ענין יום הכפורים ונעילה ... דוגמת משל: כשעושין תיבה וארון, וכשכבר נגמר עושין לו מנעול, כדי שישתמר מה שבתוכו".
היינו, שיום הכפורים הוא יום אחד בשנה שאין כמוהו, "לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה", "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ", ובודאי אי אפשר להיות ברמה רוחנית גבוהה כזאת לאחריו ובשאר ימות השנה 6 , אלא שיש לנעול את החוויה הזאת בעומק הלב ולנצור אותה לכל השנה. ונראה שלזה רומזים דברי הרבי "וכשכבר נגמר עושין לו מנעול, כדי שישתמר מה שבתוכו".
1תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ד דף ז טור ג /ה"א אימתי היא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגון רב ורבי יוחנן רב אמר בנעילת שערי שמים ורבי יוחנן אמ' בנעילת שערי היכל.
^ 2 שבועות (יג ע"א) "ומודה רבי בכרת דיומא, דאי לא תימא הכי, כרת דיום הכפורים לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה כגון דעבד בליליא ומית, דלא אתא יממא לכפורי ליה! אלא אימא: כרת דיממא לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה דאכל אומצא וחנקיה ומית; אי נמי, דאכל סמוך לשקיעת החמה, דלא הוה שהות לכפורי ליה". לפי תירוץ ראשון שאכל בלילה ומת נראה שרק ביום ומסתמא בסופו הוא מתכפר. וכן מתירוץ אחרון נראה שגם מי שחטא לפני שקיעת החמה, אם נשארה דקה אחריה סוף הים מכפר עליו.
^ 3 נראה שלילות יותר מימים משום שלא נבראו הלילות אלא לגירבא ללמוד תורה.
^ 4 "ברית אברהם" לרבי אברהם הורוביץ זיטומיר תר"ח בשם מדרש.
^ 5 חמשת הדברים בפסוק הם: א. שִׁמְעָה ה' צֶדֶק ב. הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי ג. הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי ד. בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה ד. עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים.
^ 6 יש מבעלי המוסר שמוכיחים על הירידה הרוחנית מיד לאחר יוה"כ עד שתקנו לומר במעריב של מוצאי יום הכפורים "והוא רחום יכפר עון", ולע"ד אי אפשר להשאר במדרגה זו של יוה"כ אלא שיש לשמר אותה שתשפיע על כל השנה כולה.
^ 2 שבועות (יג ע"א) "ומודה רבי בכרת דיומא, דאי לא תימא הכי, כרת דיום הכפורים לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה כגון דעבד בליליא ומית, דלא אתא יממא לכפורי ליה! אלא אימא: כרת דיממא לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה דאכל אומצא וחנקיה ומית; אי נמי, דאכל סמוך לשקיעת החמה, דלא הוה שהות לכפורי ליה". לפי תירוץ ראשון שאכל בלילה ומת נראה שרק ביום ומסתמא בסופו הוא מתכפר. וכן מתירוץ אחרון נראה שגם מי שחטא לפני שקיעת החמה, אם נשארה דקה אחריה סוף הים מכפר עליו.
^ 3 נראה שלילות יותר מימים משום שלא נבראו הלילות אלא לגירבא ללמוד תורה.
^ 4 "ברית אברהם" לרבי אברהם הורוביץ זיטומיר תר"ח בשם מדרש.
^ 5 חמשת הדברים בפסוק הם: א. שִׁמְעָה ה' צֶדֶק ב. הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי ג. הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי ד. בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה ד. עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים.
^ 6 יש מבעלי המוסר שמוכיחים על הירידה הרוחנית מיד לאחר יוה"כ עד שתקנו לומר במעריב של מוצאי יום הכפורים "והוא רחום יכפר עון", ולע"ד אי אפשר להשאר במדרגה זו של יוה"כ אלא שיש לשמר אותה שתשפיע על כל השנה כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
