ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש שבת ומועדים עניינו של יום

לך לך אל ירושלים - עיר הבחירה

מוקדש להצלחת
עם ישראל
השבוע נציין ונחגוג את איחודה ושחרורה של ירושלים בירת העם היהודי לדורותיו ובירת מדינת ישראל בת הששים ואחד.
ננסה להבין מה הפך את ירושלים - עבור כמעט כל יהודי - למקום כל כך משמעותי? מדוע שחרורה של העיר בכ"ח באייר ה'תשכ"ז והכרזתו של מפקד חטיבת הצנחנים - מוטה גור: "הר הבית בידנו", הרטיטה כל כך הרבה לבבות?
נתייחס הפעם למספר מאורעות מכוננים בתולדות העיר.
עקידת יצחק, בהר המוריה בירושלים, הייתה שיאו של תהליך ארוך ומיגע, שהחל עם ההקשבה לציווי האלקי:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית י"ב א-ג).

תהליך שהסתיים בהבטחה:
"כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (שם כ"ב יז-יח).

ההקבלה בין ההבטחות מאוד בולטת.
* "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל " = "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם".
* "וַאֲבָרֶכְךָ ... וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ ... וְנִבְרְכוּ בְךָ..."= "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ". "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" = "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".

לכן, אין זה פלא כי גם הפתיחה שווה: "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" (שם, שם ב). לפי זה, הסיכום "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי", איננו מתיחס רק אל העמידה בנסיון העקדה, אלא אל ההקשבה לציווי האלקי, שתחילתו ביציאה מחרן וסופו בעקדת יצחק. אחרי העקידה, מתמקדת התורה אך ורק בשאלת מימוש ההבטחה האלקית, תוך דאגה לדורות הבאים.
סיפור חייו של אברהם אבינו מתנהל באופן מקביל בשני מישורים. הראשון הוא מישור ה"סגולה". סיפור זה, תחילתו בסוף פרשת נח - בהחלטת משפחת אברהם לעלות לארץ ישראל וסופו בברית בין הבתרים (עיינו בהרחבה בדברינו לפרשת לך לך - תשס"ו).
אנו עוסקים השבוע בסיפור השני, המבוסס על עקרון ה"בחירה".
ירושלים מופיעה בתורה כמרכז הרוחני של עם ישראל רק בכינוי "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר" (דברים י"ב).
הבחירה החופשית היא הבסיס לעבודת ד' של כל יהודי.
היכולת הסגולית של כל יהודי לשמוע את "קול הנבואה" ולתרגם אותה בבחירה חופשית למעשים בפועל, נובעת מכוחה של ירושלים, "עיר הבחירה".
ירושלים נבחרה על ידי הקב"ה כמקום השכנת השכינה.
ירושלים נבחרה בימי דוד על ידי עם ישראל כבירה.
שתי בחירות אלה קשורות לבחירתו של אברהם לשמוע בקול ד'.

לכן מצד שני, אין זה פלא כי גם פתחו של גהנום, מצוי דווקא בירושלים. הגהנום, בלי להכריע מה משמעותו המעשית, הוא בוודאי אך ורק יציר כפיו של האדם הבוחר. מעולם לא הגיע אדם ל"שם" בגלל תכונה "סגולית", ח"ו.
בתוך תוכו של כל יהודי שוכנת לה, לעתים באופן חבוי, מודחק וכמעט כבוי, אותה "נקודה יהודית". כדי להביאה לידי ביטוי מעשי ולהפוך אותה לשלהבת מחממת ומאירה, יש צורך בהפעלת ה"בחירה".
דווקא ירושלים "עיר הבחירה" היא שזכתה לעשות זאת לפני ארבעים ושתים שנים.

הבה נתפלל כי נזכה להמשיך ללכת בעקבותיו של אברהם, לשמוע את הקול,
להחליט בבחירה חופשית את ההחלטות הנכונות, לקחת את האש והעצים ולהאיר את האור,
בבחינת "אור חדש על ציון תאיר".
עוד בנושא עניינו של יום

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il