ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר מצוה גדולה

פרק 98

"לא תבשל גדי בחלב אמו"

מצות לא תעשה שלא לבשל בשר בחלב, שנאמר: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כ"ג).
4334
לחץ להקדשת שיעור זה
מצות לא תעשה שלא לבשל בשר בחלב, שנאמר: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כ"ג).

מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
97 - "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו"
98 - "לא תבשל גדי בחלב אמו"
99 - "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יֵאכלו"
טען עוד

הגויים בעיירה עמדו משתאים לנוכח התכונה הערה בקרבם של שכניהם היהודים. היה ברור כי משהו מיוחד עומד לקרות, יהודים נרגשים עמדו בפינות הרחובות ושוחחו בהתרגשות, לא היה יהודי אחד שלא היה עסוק בהכנות קדחתניות. לא היו אלו הכנות רגילות כמו לפני החגים, הכנות שכמותם הכירו מידי שנה, אלא היה נראה כי כל היהודים מתכוננים לאירוע אחד משותף.
שנים רבות חיכו יהודי העיר, שנמנו על חסידיו של הרבי בעל חידושי הרי"מ מגור, לביקור של רבם הנערץ בעירם. בימים הנוראים לא היה כמעט יהודי שלא נסע לרבי, מרחק של ימים ארוכים, וכעת שהרבי הודיע כי בא לביקור אצלם, לא היה זה פלא שהמאורע הסעיר את רוחותיהם של כל החסידים הנאמנים. גבאֵי בית הכנסת הגדול ניצחו על המלאכה בגאון - הם חילקו בין כל התושבים את המלאכות הרבות, החל מהקמת שער הכניסה, ארגון אירוח מלכותי לרבי, סעודות שבת עם מיטב המאכלים וכן הלאה. שיא הביקור היה ללא ספק הטיש בליל שבת, היטב ידעו כי הרבי נוהג לערוך את השולחן באריכות רבה, ומקפיד מאוד שהשולחן יהיה ערוך מכל טוב בשפע רב שיספיק לכל החסידים הנוכחים. את האחריות על סעודות השבת, חילקו ביניהם מספר משפחות מאושרות על הזכות שנפלה בחלקם.
ליל שבת הגיע. בית הכנסת המקושט היה מלא מפה לפה בחסידים שהצטופפו סביב השולחן הערוך לתפארת, שבראשו ישב הרבי הקדוש. לאחר שהרבי קידש על היין, בצע מהחלות וסיים את שירת המזמורים, הגיע עת המנה העיקרית. המנות היו מחולקות לצלחות שונות שהמשפחות הרבות הביאו. הרבי נטל לידיו את אחת הקערות, כששמשיו ממתינים שייטול מנה אחת ואז יחלקו את 'השיריים' לחסידים. הרבי נעץ את המזלג בחתיכת עוף, הרימה, ולאחר השתהות קלה החזיר את החתיכה לצלחת. המחזה נשנה בשנית, אך אז הרב לקח את הקערה ודחפה מעל פניו. הנוכחים הבינו כולם כי יש דברים בגו וכי לא סתם הרבי בחר שלא לאכול מקערה זו. בעל הקערה, בסתר ליבו נבוך מאוד, ולא הבין מדוע הרבי אינו מעוניין במאכלים אותם הכינו עבורו בעמל רב. עוד לפני שהסתיים הטיש, יצא אותו יהודי בדכדוך מהאולם והלך לביתו, ובדמעות סיפר לרעייתו את אשר ארע. אשתו פרצה בבכי, והחלה לתאר את המאמץ האדיר שהשקיעה בהכנת המאכלים, תוך שהיא מראה לבעלה את הסיר הגדול בו השתמשה. לפתע נמלטה זעקה מפיה - התברר לה לפתע כי את העופות אותם הכינה לכבוד הרבי בישלה בטעות בסיר החלבי. הזוג עמד נרגש אל מול קדושתו של הרבי, שראה ברוח קודשו כי המאכל אינו כשר, ולכן לא אכל ממנו. החסיד רץ חזרה לבית הכנסת ובהתרגשות רבה סיפר לכל הנוכחים על מדרגתו העצומה של הרבי. הרבי ניסה לבטל את הדברים אולם לקולות ההשתאות בציבור אמר כי יסביר לכולם את העניין - "דעו לכם, כי בכל פעם שהנני מכניס דבר מאכל לפי אני מקבל על עצמי בקבלה מוחלטת שבמידה והמאכל שאותו אני אוכל אינו כשר, אני מבקש מה' כי המאכל יתקע בגרוני ואמות ללא שהמאכל יכנס לגופי". המשיך הרבי: "בסך הכל הקב"ה לא רצה שאמות ולכן מנע ממני מלהכניס את המאכל שהתברר כי אינו ראוי לאכילה".
עוד בנושא מצוה גדולה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il