ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפני מספר שנים עברה משפחתנו זעזוע גדול, כאשר אמנו נהרגה. כשלש שנים לאחר מכן נשא אבא אישה שניה, שגם לה מספר ילדים. הקטנים יותר הסתגלו למשפחה החדשה. אולם לנו הגדולים, אלה שכבר בגיל תיכון ומעלה קשה מאוד עם המצב. אנו מרגישים שהאישה החדשה מנהלת את הבית וכאילו אנו זרים. לא נעים לנו בבית. האם לעבור לגור לבד?
תשובה:
אובדן של אמא במשפחה הוא אירוע טראומתי לכולם: לאב, לילדים ולכל הסביבה. אמא היא "עקרת הבית" כמשמעו: עיקר הבית עומד על כתפיה. היא הציר המרכזי שעליו סובב הבית. בפרק הזמן הראשון לאחר ההלם מהאובדן, הולכת המשפחה ומארגנת את כוחותיה מחדש. התכנסות המשפחה פנימה חשובה מאוד, כדי לבנות מחדש את המערכות בבית - הן מערכת היחסים בין האב לילדיו ובין הילדים לבין עצמם, והן החזרת הבית לתפקוד, עד כמה שאפשר. לאחר שהבית מעכל את האובדן וחוזר מעט אל עצמו, נפתח הפתח להצצה גם כלפי חוץ. כלפי מה הדברים אמורים? אתם כבנים חייבים להבין את הצורך של אביכם בשיקום מחודש. "לא טוב היות האדם לבדו" נאמר גם על מקרה כזה, של הסתלקות אמא יקרה. מאוד טבעי לאביכם היה, לחפש דרך לבנות שוב את עתידו. אין בכך פגיעה בזכרה של אמכם, מפני שאם התורה וחכמים קבעו שהדבר מותר מבחינה הלכתית, ודאי שזהו צעד שאפשר לעשותו. לכן, אם חלק מהקושי שלכם נובע מהקפדה על אביכם, אשר כאילו הכניס אישה זרה לביתו, עליכם לדעת שחובתכם לרצות בטובתו של האב. הוא בחר בדרך זו לשקם את עצמו, ואתם חייבים לגבות אותו לחלוטין ולשמוח עימו במהלך זה.
כאן נכנסת שאלת המעמד שלכם בבית החדש. כתבתם שהקטנים יותר מסתגלים יותר בקלות למצב החדש. הם יכולים לראות באישה החדשה תחליף מסוים לאמא, ולשמוח בכך. אולם, הילדים הגדולים יותר מרגישים כאילו "גנבו להם את הבית". הנה באה לה אישה זרה, ולפתע, היא המחליטה מה לעשות, סדרי הבית משתנים, ומכאן הרגשת הזרות שציינתם. אבל אתם כילדים בוגרים יותר חייבים להבין שזה בעצם המצב הפשוט והמתוקן ביותר. ייתכן שהיו לכם ציפיות שניהול הבית ימשיך כבעבר. אולם זוהי ציפייה לא נכונה, שהרי ברור שכל אישה מביאה עימה את הנהלים וההרגלים שלה, את דעותיה על ניהול הבית, ובהתאם לכך היא בונה את המשפחה. חכמים עמדו על כך, ולכן "אמר ר' יוסי: מעולם לא קראתי לאשתי אשתי, אלא ביתי" (שבת קי"ח).
אם נסכם את הדברים עד כאן, אפשר להגדיר שלכם, הגדולים, היו שתי ציפיות: האחת, שאבא לא ישא אישה חדשה. והשניה, שהבית ימשיך להתנהל במתכונתו הקודמת, שתי הציפיות נכזבו. לכן אתם מרגישים הרגשה לא טובה. מה התקנה לכך? לעזוב את הבית זו בריחה, אשר תגרום צער לכל בני המשפחה הנותרים. אל תהרהרו אפילו ברעיון כזה. מה שצריך לעשות הוא, תיאום ציפיות מחודש, אשר יתאים למצב החדש . תוכנו צריך להיות ברוח זו: אנו, הילדים הבוגרים של משפחתנו. הקב"ה הביא עלינו נסיון אשר נטל את חיי אמנו. טעות תהא מצידנו לחתור לכך שביתנו הקודם יקום לתחיה. על כן, עלינו לקחת "צעד לאחור", לא לשאוף להשתלב לחלוטין בחיי הבית, אבל במידת האפשר, ניטול חלק, באותם תחומים שאנו יכולים להרגיש שותפות בהם (תיקונים בבית, שטיפת כלים, קנייה במכולת או בסופר הנם תפקידים שוטפים, שגם בהרגשת שייכות נמוכה אפשר וצריך לבצע). עבורנו, התיקון השלם יבוא כאשר אנו נקים את ביתנו הפרטי. הבנים יקיימו בעצמם את הפסוק "על כן יעזוב איש את אביו (ואת אמו ז"ל) ודבק באשתו", והבנות תלכנה אחרי האיש אשר ייקח אותם לנשים, ורק שם נוכל לבנות בית כרצוננו ולהרגיש שוב שייכות, אושר ושמחה. בינתיים, נקבל באהבה את ייסוריו של הקב"ה, ובמידת האפשר נסייע לאבינו ולאחינו הצעירים.
בשורות טובות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
