ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפני מספר שנים עברה משפחתנו זעזוע גדול, כאשר אמנו נהרגה. כשלש שנים לאחר מכן נשא אבא אישה שניה, שגם לה מספר ילדים. הקטנים יותר הסתגלו למשפחה החדשה. אולם לנו הגדולים, אלה שכבר בגיל תיכון ומעלה קשה מאוד עם המצב. אנו מרגישים שהאישה החדשה מנהלת את הבית וכאילו אנו זרים. לא נעים לנו בבית. האם לעבור לגור לבד?
תשובה:
אובדן של אמא במשפחה הוא אירוע טראומתי לכולם: לאב, לילדים ולכל הסביבה. אמא היא "עקרת הבית" כמשמעו: עיקר הבית עומד על כתפיה. היא הציר המרכזי שעליו סובב הבית. בפרק הזמן הראשון לאחר ההלם מהאובדן, הולכת המשפחה ומארגנת את כוחותיה מחדש. התכנסות המשפחה פנימה חשובה מאוד, כדי לבנות מחדש את המערכות בבית - הן מערכת היחסים בין האב לילדיו ובין הילדים לבין עצמם, והן החזרת הבית לתפקוד, עד כמה שאפשר. לאחר שהבית מעכל את האובדן וחוזר מעט אל עצמו, נפתח הפתח להצצה גם כלפי חוץ. כלפי מה הדברים אמורים? אתם כבנים חייבים להבין את הצורך של אביכם בשיקום מחודש. "לא טוב היות האדם לבדו" נאמר גם על מקרה כזה, של הסתלקות אמא יקרה. מאוד טבעי לאביכם היה, לחפש דרך לבנות שוב את עתידו. אין בכך פגיעה בזכרה של אמכם, מפני שאם התורה וחכמים קבעו שהדבר מותר מבחינה הלכתית, ודאי שזהו צעד שאפשר לעשותו. לכן, אם חלק מהקושי שלכם נובע מהקפדה על אביכם, אשר כאילו הכניס אישה זרה לביתו, עליכם לדעת שחובתכם לרצות בטובתו של האב. הוא בחר בדרך זו לשקם את עצמו, ואתם חייבים לגבות אותו לחלוטין ולשמוח עימו במהלך זה.
כאן נכנסת שאלת המעמד שלכם בבית החדש. כתבתם שהקטנים יותר מסתגלים יותר בקלות למצב החדש. הם יכולים לראות באישה החדשה תחליף מסוים לאמא, ולשמוח בכך. אולם, הילדים הגדולים יותר מרגישים כאילו "גנבו להם את הבית". הנה באה לה אישה זרה, ולפתע, היא המחליטה מה לעשות, סדרי הבית משתנים, ומכאן הרגשת הזרות שציינתם. אבל אתם כילדים בוגרים יותר חייבים להבין שזה בעצם המצב הפשוט והמתוקן ביותר. ייתכן שהיו לכם ציפיות שניהול הבית ימשיך כבעבר. אולם זוהי ציפייה לא נכונה, שהרי ברור שכל אישה מביאה עימה את הנהלים וההרגלים שלה, את דעותיה על ניהול הבית, ובהתאם לכך היא בונה את המשפחה. חכמים עמדו על כך, ולכן "אמר ר' יוסי: מעולם לא קראתי לאשתי אשתי, אלא ביתי" (שבת קי"ח).
אם נסכם את הדברים עד כאן, אפשר להגדיר שלכם, הגדולים, היו שתי ציפיות: האחת, שאבא לא ישא אישה חדשה. והשניה, שהבית ימשיך להתנהל במתכונתו הקודמת, שתי הציפיות נכזבו. לכן אתם מרגישים הרגשה לא טובה. מה התקנה לכך? לעזוב את הבית זו בריחה, אשר תגרום צער לכל בני המשפחה הנותרים. אל תהרהרו אפילו ברעיון כזה. מה שצריך לעשות הוא, תיאום ציפיות מחודש, אשר יתאים למצב החדש . תוכנו צריך להיות ברוח זו: אנו, הילדים הבוגרים של משפחתנו. הקב"ה הביא עלינו נסיון אשר נטל את חיי אמנו. טעות תהא מצידנו לחתור לכך שביתנו הקודם יקום לתחיה. על כן, עלינו לקחת "צעד לאחור", לא לשאוף להשתלב לחלוטין בחיי הבית, אבל במידת האפשר, ניטול חלק, באותם תחומים שאנו יכולים להרגיש שותפות בהם (תיקונים בבית, שטיפת כלים, קנייה במכולת או בסופר הנם תפקידים שוטפים, שגם בהרגשת שייכות נמוכה אפשר וצריך לבצע). עבורנו, התיקון השלם יבוא כאשר אנו נקים את ביתנו הפרטי. הבנים יקיימו בעצמם את הפסוק "על כן יעזוב איש את אביו (ואת אמו ז"ל) ודבק באשתו", והבנות תלכנה אחרי האיש אשר ייקח אותם לנשים, ורק שם נוכל לבנות בית כרצוננו ולהרגיש שוב שייכות, אושר ושמחה. בינתיים, נקבל באהבה את ייסוריו של הקב"ה, ובמידת האפשר נסייע לאבינו ולאחינו הצעירים.
בשורות טובות.

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

איך עושים קידוש?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

הלכות נתינה בפורים

איך מותר להכין קפה בשבת?

שיא השיאים בפסח!

הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת

איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?

דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















