ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
מצינו כמה דוגמאות בדברי הפוסקים - נביא כמה מהן:
א. אדם שמכר בריבית - דהיינו שקנה ביוקר תמורת הסכמת המוכר לדחות את התשלום (שו"ע חו"מ סי' רח סע' א). במקרה זה פסקו הרא"ש, הטור והשו"ע שהמקח קיים ולמדו כן מהגמ' בב"מ (ס"ה.)
ב. מי שעשה קנין בשבת, ועבר על דברי חכמים שאסרו לעשות קנין בשבת שמא יכתוב, או שעבר על דברי קבלה משום "ממצוא חפצך" (עיין ביצה לז. ורש"י ד"ה משום)
פסק השו"ע (חו"מ סי' קצה סי"א) - "אין קונין בשבת קנין סודר ואם קנו אע"פ שעשו עבירה - קנו".
וכן פסק המחבר בשו"ע חו"מ (סי' רלה סע' כ"ח) "המוכר או קונה קנין בשבת ויום הכיפורים ויו"ט, אע"פ שמכין אותו על שעבר על דברי חכמים מעשיו קיימין"
אם כן קנין שנעשה באיסור לא בטלה חלותו, אע"פ שעשה בעבירה.
ולפי זה לכאורה הוא הדין באדם שנשבע או נדר שלא ימכור ומכר - לכאורה המקח קיים.
אלא שבהגהות מרדכי (סוף מסכת שבועות) כתב שבמקרה כזה אין במעשיו כלום, וכן פסק הרמ"א (שו"ע יו"ד סי' רל), ואכן הב"י (סי' רח) דחה את דברי המרדכי האלו וסבירא ליה שהמקח קיים, וכן פסק הרמ"א (שם). [וצ"ע בסתירת פסקי הרמ"א]
אמנם יש מהאחרונים שפסקו כמרדכי וחילקו בין מקח שנעשה בשבת או מקח שכולל ריבית או מקח שנעשה תוך כדי מעבר על שבועתו.
הסמ"ע (שם ס"ק ג) תירץ שכל שיש איסור בגוף המקח המקח בטל. כגון העובר על שבועתו אבל באיסור ריבית אין האיסור במקח אלא בתוספת המעות ואף אם יחזיר את הריבית תיקן את איסורו.
אלא שתירוץ זה לא מסביר כיצד חל המקח בשבת.
לכן תירץ הש"ך (שם ס"ק ב) באופן מעט שונה שכל שהאיסור הינו במעשה המכירה כגון שבעצם המכירה עובר על שבועתו בטל המקח. אבל בשבת ובריבית - האיסור הינו מחמת דבר אחר - כלומר שאם יעשה בזמן אחר או באופן אחר לא יעבור על האיסור - א"כ גם כשעושה באיסור לא בטלו מעשיו.
בנתיבות המשפט (שם ס"ק ב) ביאר שכל שאם נבטל את המקח יתוקן האיסור - המקח בטל ולכן בעובר על בשבועתו הרי נשבע שלא למכור ואם לא חל המקח נמצא שלא מכר ולא עבר על שבועתו.
אבל כשמכר בשבת הרי החשש הינו שמא יכתוב ומה יועיל ביטול חלות המקח סוף סוף חשש הכתיבה נשאר. כיוון שלא יועיל ביטול המקח לתיקון איסורו - לא בטלוה.
על כל פנים, נחלקו האחרונים אם לפסוק כב"י והרמ"א (שו"ע חו"מ סי' רח) שדחו את דברי המרדכי וסוברים שגם העובר על שבועתו מעשיו קיימין. או שהלכה כמרדכי והרמ"א (שו"ע יו"ד סי' רל) שסוברים שבכהאי גוונא המקח בטל.
ולכולי עלמא הקונה בשבת או בריבית מעשיו קיימין.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











