ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
ורבותינו הקדושים הודיעונו במאמרם על הפסוק "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין - אמר רבא יום השביעי שבת היה, שישראל אוכלים ושותים, מתחילים בדברי תורה ובדברי תשבחות (אומרים שירים ותשבחות למלך הכבוד סלה, יתברך שמו), אבל אומות העולם שאוכלים ושותים אין מתחילים אלא בדברי תיפלות..." (מגילה יב, ב). ורצונם ז"ל ללמדנו רעיון עמוק, שעם ישראל נבדל מכל העמים לא רק באמונתו הטהורה ובתורתו הקדושה, אלא גם במנהגיו הישרים ובאורחות חייו הנעלים, בחגיו ובשבתותיו המלאים זיו, נועם והדרת קדש.
והנה למותר יחשב להגיד ההבדל העצום בתוכן ובצורה שיש לחגי ישראל ומועדיו שכולם נתנו מרועה אחד, יתברך שמו, לבין חגאות של אומות העולם. כי חגי ישראל נועדו מראש לזכור חסדיו, יתברך שמו ולהודות לשמו הנכבד והנורא, והם יסוד מוסד ואבן פנה להתחדשות והתרעננות הגוף והנפש ולהתעלות רוחנית וכמיהה וערגה להתקשרות הצורה ביוצרה, יתברך שמו, והשחררות מימי החול ולהתקדש לעבודת האל הנאדר בקדש.
וההפך הגמור מכל האמור, הם החגאות של אומות העולם, שכולם ריקים מכל תוכן וצורה, וכל כולם התפרקות יצרים והשתוללות ההמון הצמא לשכרות ולזימה. והמכיר את ימי אידיהם של אומות העולם, יודע היטב איך היו היהודים מסתתרים בבתיהם אחרי מנעול ובריח לבל יראו החוצה מפני חמת המציק של ההמון הנבער השתוי לשכרה והמחפש הזדמנות להתנכל ליהודים ולשדוד רכושם, אשר בזה מוצא פורקן ליצריו האפלים ולנפשו הבהמית, וכמה פוגרומים ופרעות עשו ביהודים בימי אידיהם, תקצר היריעה מהכיל אפילו חלק קטן מהם.
אמנם למרבה הצער והחרפה, נמצאים כמה אחדים מבין היהודים אשר הספיקו לשכוח את כל אשר עוללו להם הגויים בימי אידיהם, ובסכלותם ובפתיותם מוכנים לחגוג אתם את חגאותיהם ולהשתתף אתם בהוללותם. אין ספק שזה נובע מריקנות פנימית, חסרון ידיעה, והעדר כבוד עצמי ולאומי. ולמגנת לב נמצאים גם אחדים חסרי מצפון ורודפי בצע, המארגנים הופעות וריקודים ותזמורת בליל אידיהם, ובזה נכשלים ומכשילים אחרים באיסורים חמורים מן התורה, וכאומרו, יתברך שמו ולא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח מפניכם (ויקרא כ, כג, וראה בספר החינוך מצוה רס"ב). וברור הדבר שהגויים בזים בלבם לכל האורחים האלה הבלתי קרואים, ורואים בהם כאנשים המוכנים למכור את בכורתם בנזיד עדשים. ולו חכמו כל אלה, ההולכים לרעות בשדות זרים והמחפשים תחליפים מלאכותיים, לשמור את חגי ישראל ומועדיו המפוארים והנהדרים, אז היו מבחינים בין האור שבחגי ישראל ובין החושך שבחגאות אומות העולם, ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.
תכלית הדברים. על כל יהודי לדעת שהוא חוליא בשרשרת הדורות של העם הנבחר אשר בו בחר מלך עולם, יתברך שמו לשרתו ולברך בשמו, ולשמור מצוותיו, חוקותיו ומשפטיו, ובפרט בחגים וימים טובים שבהם האדם פנוי מעסקיו. וכן להיזהר ולהישמר שלא להיסחב בזרם העכור של הוללות ותועבות הגויים בימי אידיהם, כי כולם ישא רוח יקח הבל. הרחמן הוא יסיר מסווה העיוורון מעל עינינו ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו לטוב לנו כל הימים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת המחבר, להזמנות: 5244664 - 050.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
