ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מצות לא תעשה שלא לאכול עוף טמא, שנאמר: "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יֵאכלו" (ויקרא י"א).
בעצב רב שמע רבי אליהו חיים מייזל רבה של העיר לודז' את סיפורו של הגביר שישב מולו. היה זה אחד מהעשירים הנכבדים בעיר, אדם שעושרו היה לאגדה בפי יהודי העיר, וכעת ישב מול הרב הנערץ, וסיפר כיצד בבת אחת עומד הוא לאבד את כל עושרו בגלל עיסקה כושלת, שגררה בעקבותיה הסתבכות משפטית. ברור היה כי רק סכום כסף גדול שיגויס במהירות יוכל לסייע לו להיחלץ מהמיצר בצורה מכובדת. הצפייה מהרב הייתה ברורה - הרב נהג בכל מקרה של צורך, לכתת את רגליו בין כל יהודי העיר ולגייס תרומות עבור כל מצוה מזדמנת. רבי אליהו חיים ששמע בעיון את המקרה, השתכנע כי הפעם אכן יש צורך לצאת לסיבוב על מנת לעזור ליהודי, אולם רבי אליהו חיים נאנח אנחה כבדה קודם שהסכים לבקשה, שכן היה זה לא פחות מהפעם השלישית שערך מגבית כזו בתוך שבוע אחד, ובהתחשב בכך שרוב יהודי העיר היו אנשים עניים שבקושי יכלו לעזור, לא ניתן היה לצפות להצלחה רבה.
כמצופה, יהודי העיר שראו את רבם נוקש על דלת ביתם, לא נשארו אדישים, ונתנו ככל אשר ידם משגת. אולם לקראת סוף היום בבדיקה שעשה הרב, הסתבר כי לא נאסף אפילו שליש מהסכום המבוקש. רבי אליהו חיים נעמד ברחוב כשבליבו התלבטות גדולה - היה זה ליד ביתו של אחד מעשירי העיר, עשיר זה כגודל עשירותו כך גודל קמצנותו, עד כה נמנע תמיד מלהיות שותף בצדקות אותם אסף הרב, אולם כעת כשלא הייתה ברירה החליט הרב לנסות שוב ולפנות אל קמצן זה, שמא יואיל בטובו הפעם לסייע ולו במעט. העשיר הקמצן ששמע את סיפורו של העשיר שירד מנכסיו ואת בקשת הרב, לא חשב הרבה - מיד הבטיח שישלים מרכושו את כל הסכום שטרם נאסף. הרב המופתע קיבל בשמחה לידיו את הכסף, ושמח כי שליחותו בוצעה על הצד הטוב ביותר.
בשבת הסמוכה, ניגש לפני התפילה העשיר הקמצן אל רבי אליהו חיים, ואמר לו כי כידוע בגלל קמצנותו המרובה, נמנעים הגבאים מלהעלותו לתורה, אולם כעת לאחר שהוכיח כי רודף חסד הוא, ראוי שיקבל השבת עליה לתורה. רבי אליהו חיים חייך, וענה לו כי אם מגיעה לו עליה, הרי זה מפני שבזכותו זכה להבין גמרא שהייתה תמוהה לו שנים רבות: בין העופות הטמאים מנויה גם החסידה. הגמרא אומרת כי החסידה נקראת כך היות ו"עושה חסד עם חברותיה" בכך שנותנת להן ממאכלה. כאן נשאלת השאלה: אם היא עושה חסד ואפילו נקראת על שם כך, מדוע החסידה הינה עוף טמא, והרי היה ראוי כי בעלת חסד זו תהיה שייכת למשפחת העופות הטהורות? אלא שבזכותך הבנתי כעת גמרא זו, המשיך הרב - החסידה אכן עושה חסד, אולם חסד זה עושה היא "עם חברותיה", כלומר, כל החסד שלה הוא רק עם המקורבים לה, חסד כזה אינו חסד אמיתי לשם חסד, ולכן נמנית היא עם העופות הטמאים.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
117 - "לא תבשל גדי בחלב אמו"
118 - "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יֵאכלו"
119 - שפעת החזירים
טען עוד
דיני פלסטר בשבת
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
איך המזוזה שומרת עלינו?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
