ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ישנם שני אופנים של דבקות, המתנוצצים באדם, האחד - הוא בא מצד התורה...והשני בא מצד עצמות הארת הנשמה, ביחוסה אל אור ה' בעולם. וישנם בכל פרטי הבחינות של אלה שני המינים של דבקות ד', המתנוצצים בנשמה, חילוקים לענין דרך השימוש שבהם, ולפעמים צריכים למזג דווקא מין אחד בשני. (אורות הקודש ד, עמ' תמד)
התורה שקיבלנו בהר סיני בחג השבועות היא הדרך בה אנו יכולים לדבוק בה', הקב"ה אומר למשה: "כי לא יראני האדם וחי", אין דרך לראות וגם אין דרך להשיג את עצמותו יתברך, אך חסד עשה עמנו הקב"ה, נתן לנו את התורה, שהיא "דבר ה'", מי שלומד תורה דבק בה': "וּבְתוֹךְ כָּל הַפְּרָטִים יַחַד נִמְצֵאת הַנְּשָׁמָה הָאֱלֹהִית שֶׁל שִׁכְלוּל הָעוֹלָם, בְּחַיִּים בְּחֹמֶר וְרוּחַ, בַּחֶבְרָה וּבַיָּחִיד, וּמִמֵּילָא נוֹקֵב הָאוֹר וְיוֹרֵד גַּם כֵּן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט" (אורות התורה ב, ב)
מלבד האור הגנוז בכל פרט מפרטי התורה קיים אור בנשמת כל יהודי, ומכיוון שהנשמה היא חלק אלוק ממעל, אור ה' מתגלה בה. האור הנשמתי הוא רחב, אין לו גבול, האור התורני המתגלה דרך אותיות הוא מוגדר. מרן הרב זצ"ל עוסק בהרבה מקומות בכתביו ביחס בין שני האורות הללו, האור התורני והאור הנשמתי
"מְלֵאָה הִיא הַנְּשָׁמָה אוֹתִיּוֹת מְלֵאוֹת אוֹר-חַיִּים, מְלֵאוֹת דֵּעָה וְרָצוֹן, מְלֵאוֹת רוּחַ-הַבָּטָה וּמְצִיאוּת מְלֵאָה. מִזוהַר הָאוֹתִיּוֹת הַחַיּוֹת הַלָּלוּ מִתְמַלְּאוֹת זִיו-חַיִּים כָּל יֶתֶר הַדְּרָגוֹת אֲשֶׁר לְבִנְיַן-הַחַיִּים, אֲשֶׁר לְכָל שְׂדֵרוֹת הָרָצוֹן, הַדֵּעָה וְהַמִּפְעָל, לְרוּחַ וּנְשָׁמָה, בְּכָל עֶרְכֵיהֶם" (אורות, ארץ ישראל,ז)
בנשמת האדם הרבה אותיות, שהן כוחות חיים רוחניים וכוחות אלו משפיעים על כלל מערכת החיים של האדם. הרב מתאר את הפגישה בין כוחות אלו ובין מצוות התורה, המלאות גם הן אורות:
"כְּשֶׁנִּגָּשִׁים לְמִצְוָה, הַמִּצְוָה הִיא תָּמִיד מְלֵאָה זִיו-חַיִּים שֶׁל כָּל עוֹלָמִים, מְלֵאָה הִיא כָּל מִצְוָה אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת מִכָּל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בְּכָל מִצְוָה" כל מצווה קשורה ומחוברת לשאר המצוות, "תֵּכֶף בְּגִשְׁתֵּנוּ לְמִצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ מִתְגַּדְּלוֹת כָּל הָאוֹתִיּוֹת הַחַיּוֹת שֶׁבְּמַהוּתֵנוּ, אָנוּ מִתְגַּדְּלִים וּמִתְגַּבְּרִים, מִתְעַצְּמִים בְּאוֹר-חַיִּים וַהֲוָיָה עֶלְיוֹנָה, ...וּבְאוֹר תּוֹרָה וְזִיו חָכְמָה"
המפגש בין אותיות התורה לאותיות הנשמה יוצר חיבור של אורות המאיר את האדם ואת המציאות כולה. חיבור זה רמוז בברכת התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורתנו". התורה מתאימה רק לישראל, ה' הטביע בעם ישראל טבע מיוחד, סגולה מיוחדת המתאימה לתורה והתאמה זו מאירה באור גדול.
לעיתים מתגלה כי קיימים שני מסלולים נפרדים האחד - אותיות התורה והשני - אותיות הנשמה, הפועלים במקביל ולעיתים נפגשים:
"יֵשׁ רַגְלִי, שֶׁהוֹלֵךְ בְּכחַ עִיּוּנוֹ בָּעִנְיָנִים הָעִיּוּנִיִּים שֶׁבַּתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וְאֵינוֹ נֶעֱזָר בְּמוּבָנָם שֶׁל הָעִנְיָנִים עַל יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁאֵין בּוֹ כּחַ לָלֶכֶת רַגְלִי, וְהוֹלֵךְ עַל אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָּא גַּם בְּאוֹתָם הָעִנְיָנִים שֶׁהֵם פְּשׁוּטִים וְרָאוּי לְאָדָם בָּרִיא לָלֶכֶת בָּהֶם רַגְלִי בְּכחוֹ הָעַצְמִי" (אורות התורה ה, ד)
יש אדם ההולך ברגל הוא עצמאי ואינו זקוק להיצמד לאותיות התורה,
"כי רק בהיותו אחוז בשרשו הרענן, באותן אותיות התורה השייכות ביחוד לנשמתו, ובהיותו מעורה יפה בכשרונו הפנימי, ושוקק תמיד להתעמק בהשלמתו, יפתחו לפניו שערים, על כל הסעיפים המצטרכים לו, בין בעבודת החיים והמעשה, בין בעבודות רוחניות צדדיות" (אורות הקדש א, עמ' פח)
ויש מי שאין בכוחו ללכת ברגל לבדו, "והולך על אתוון (אותיות) התורה, אפילו בדברים שניתן להבינם ללא ספרים, הוא תמיד נעזר בספרים, ברור שהראשון נמצא במעלה גבוהה יותר, שהרי הוא מגלה את האותיות שבנשמתו. אך יש סוג שלישי, זה המשלב בין אותיות נשמתו לאותיות התורה:
"וְיֵשׁ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בַּכּחַ לָלֶכֶת רַגְלִי הוֹלֵךְ, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָּא לֹא מִפְּנֵי חֻלְשָׁתוֹ כִּי אִם כְּרוֹכֵב עַל סוּס לְכָבוֹד, כְּדֵי לְעַטֵּר יוֹתֵר אֶת הָעִנְיָנִים, אוֹ לִרְכַּב בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא שָׁמָּהּ עַל יְדֵי כחַ עַצְמוֹ כִּי-אִם עַל יְדֵי צֵרוּף הַדְּרִישָׁה לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה" (שם)
אדם זה הולך לבדו בכל מקום שהוא יכול, מחדש, יוצר, ואם משתמש הוא כבר באותיות התורה הרי זה כדי לפאר את דבריו, או בנושאים שהוא חייב להזדקק לדרישת אותיות התורה כדי להשיגם. שילוב זה הוא האידיאלי. נראה שרבי עקיבא, שדרש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות (מנחות כט, א( הגיע למדרגה זו.
עלולה להיות התנגשות בין אותיות הנשמה לאותיות התורה:
"ההארה שהיא למעלה מן האותיות המחשביות, דוחקת היא את האותיות ומטשטשתן...ההארה סובלת בהגבלתה על ידי האותיות, נגד הטבע המתרחב שלה, והאותיות סובלות דוחק של התפשטות נגד טבען" (שמונה קבצים קובץ ב, רסב) מציאות זו אינה תקינה ולכן ממשיך הרב וכותב: "ועל ידי צער גדול, וברחמים רבים... מתאחים שני היסודות, של הארה רוחנית עליונה שאינה סובלת גבולים, עם אותיות הדורשות הגבלה ובירור מצומצם, לבנות בנין קבוע" (שם)
קיימת חובה לחבר את נשמת האדם לגופי התורה, נתק מן התורה עלול להביא ח"ו את האדם לנתק מה', ומאידך חייב האדם לחבר את התורה לנשמתו.
במעמד הר סיני, קיבל עם ישראל תורה מן השמים, יתירה מכך חל שינוי בנשמותיהם של ישראל. חז"ל אומרים שפסקה זוהמת הנחש מכל מי שעמד למרגלות הר סיני, היינו: שחל שינוי נשמתי בכל אחד ואחד. דורות רבים יהודים עסקו בתורה, הדגש היה בחיבור לאותיות התורה. בדור שלנו קיימת תביעה לחיבור התורה לאותיות הנשמה. תביעה זו היא אמיתית, והיא אחד מסימני הגאולה הרוחנית שאנו נמצאים בעיצומה. יהי רצון שנזכה לחיבור אמיתי לתורה כנבואת ירמיהו:
"כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְקֹוָק נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם (ירמיהו לא, לב).
מתוך מגד ירחים סיון תשס"ט
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
טעינה למחשבה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
